לפני שהמנהיגות הישראלית מבצעת מהלכים מדיניים נוספים נוכח הלחץ האמריקני, כדאי לבאר לעצמנו מה הנשיא
ברק אובמה חושב שהוא עושה ומהי מטרתו. המטרה של אובמה, וזה מה שחמוּר, היא לחולל משבר בתוך ישראל, לזעזע את המערכת הפוליטית ואת החברה הישראלית בכללה. לפרשנים בתקשורת, שהפכה באחת מגויסת לטובת הממשל האמריקני, נוח להציג את העניין כקרקס של לחצים המתנהל בין אובמה לנתניהו. אכן, יועציו של אובמה פועלים ממש לפי הספר של אדלר וארד - לפגוע מה שנראה פגיעות אישיות בנתניהו, לעלוב בו ולפגוע ב
כבודו, ולהמתין שההמשך יקרה מעצמו: הכותבים הבכירים, הפרשנים, הפובליציסטים והכתבים המדיניים יתייצבו מיד מאחורי אובמה. באמצעותם מנהל הבית הל
בן מלחמה פסיכולוגית נגד החברה הישראלית.
ההנחה של אובמה ושל אנשיו, כפי ש
גורסים פרשנים בארה"ב, היא שיש להציב סימן שאלה גדול על מערכת היחסים בין ארה"ב ובין ישראל. עצם דחיקתו של ראש ממשלת ישראל לפינה מקנה לאובמה נקודות בעולם הערבי והמוסלמי, שהוא כל כך חפץ בריצויו. השאלה היא לאן אובמה רוצה להמשיך, כאשר יתברר שישראל אומרת לארה"ב "לא" בעניין הקפאת ההתנחלויות. ההנחות של אובמה הן, שמזה שנים רבות הציבור הישראלי הטמיע בתודעתו הפוליטית הקולקטיבית את הקשר ואת זהות האינטרסים עם ארה"ב. אובמה מבקש להכניס את החברה הישראלית לחרדת הנטישה האמריקנית.
הבעיה כאן היא אפוא קודם כל תודעתית. אובמה היה רוצה - או להחזיר את המרכז ואת השמאל לשלטון, או לגרום לנתניהו לשנות את עורו הפוליטי, כדי שיעבור במסלול של
אריאל שרון ומנחם בגין, שלא לדבר על
אהוד אולמרט. הוא היה מעדיף, שאת הצעדים הקשים שיהיו כרוכים בהסדר הקבע, יבצע נתניהו.
אם נתניהו ושותפיו יתחילו במעין מסע חינוכי פוליטי וישדרו שאפשר להתרחק מן האמריקנים וששום דבר נורא לא יקרה, אזי יתברר לאובמה עצמו, כי הוא מתרוצץ ברחובות העיירה עם אקדח ריק. כרגע הוא מתנהג כמו האקדוחן הרע, המתרברב במסבאה של העיירה, שם את הרגליים על השולחן ורומז לכל הכתבלבים איך הוא יכניע את בעל החווה העקשן, בנג'מין נייתן, המסרב למסור את אדמותיו לפרויקט הפיתוח החדשני, שהאובמה-קיד רוצה ליזום.
יש לברך אפוא את שר החוץ ליברמן, על כך שבתיאום עם ראש ה
ממשלה, הוא כבר מדבר על אופציות אסטרטגיות נוספות שיש לישראל. התלות היום בענייני ביטחון וטכנולוגיה, כולל עסקי מודיעין - אינה חד-סטרית, שהרי האמריקנים גם תלויים בנו. ומבחינה כלכלית ישראל כבר אינה תלויה באמריקנים כבעבר. כך שמבלי להגיע לקרע, ישראל יכולה להרשות לעצמה התרחקות מן הממשל האמריקני.
עוד דבר שהנשיא אובמה אינו מצפה לו, הוא שראש הממשלה ייכנס איתו לפולמוס היסטורי על מקורות הלגיטימיות של מדינת ישראל המחודשת, כולל ההתיישבות ביהודה ושומרון. יכול להיות, שגם התקפה ישירה נגד ניסיונות הבית הלבן לחולל משבר בחברה הישראלית, תהיה במקום. אלה בדיוק הדברים שאובמה אינו מצפה להם. לא צריך להירתע מהם.
