במסגרת סדרת המאמרים שמטרתם להפנות תשומת לב לכך שרבים הם האנשים המתקשים בהבנת דוחות כספיים המוצגים החל מהשנה האחרונה בהתאם לתקני וכללי ה IFRS, הצגנו בפניכם במאמרים הקודמים את IAS 21 - תקן חשבונאות המנחה את עורכי הדוחות באופן הצגת השפעת השינויים בשערי חליפין של מטבע חוץ על הדוחות הכספיים.
הסברנו לכם מה עומד מאחורי המושגים מטבע פעילות ומטבע הצגה, וכיצד בחירת מטבעות אלו משפיעה על אופן הצגת הדוחות הכספיים של חברות הנסחרות בבורסה בת"א. הסברנו לכם מה היא קרן מהפרשי תרגום המוצגת בדוחות הכספיים, מה היא כוללת וכיצד ניתן ללמוד ממנה על התוצאות הכספיות של החברה; ובעיקר ביקשנו מכם לשנן את המשפט הבא:
ההון העצמי של שתי חברות שפעילותן זהה, אולם אחת מציגה דוחות בש"ח ואילו האחרת דוחות מתורגמים לש"ח - הוא זהה; אולם גובה הרווח ואופן הצגת הנכסים וההתחייבות הם שונים.
בתגובה למאמר הופנתה תשומת לבי על-ידי רו"ח שגיא בן שלוש (בעברו מנהל בכיר בחברה מובילה לניהול סיכוני מט"ח וכיום בעל חברה עצמאית העוסקת בנושא ואחד מחברי הצוות המסייע בכתיבת המאמרים) כי מלבד הראייה החשבונאית של הנושא, יש לנושא צד עסקי לא פחות חשוב. לדידו של בן שלוש, מרבית החברות הישראליות הנסחרות בבורסה המקומית הן חברות בינלאומיות. חלקן בוחרות ב ש"חכמטבע הפעילות שלהן, וחלקן ב מט"ח. אלו שבחרו ב מט"ח מציגות כאמור דוחות מתורגמים ל ש"ח. הבנת אופן הצגת הדוחות חשובה, וכמוה אופן ניתוח הדוחות בכדי לקבל החלטות בדבר השקעה או הימנעות בהשקעה במניות בחברה. אולם מה שלא פחות חשוב הוא, האם חברות אלו שפועלות במקביל בארץ ובחו"ל בכלל מוגנות מפני שינויים בשערי המט"ח.
רו"ח בן שלוש מצביע על כך שבשנת 2008 ירד שער ה $ ב 20% וחזר לקדמותו, והכל תוך תקופה של 12 חודשים. מבט בדוחות הכספיים של חברות אלו לסוף שנת 2008 מצביע על כך שחלקן רשמו לעצמן הפסדים כבדים כתוצאה משינוי בשע"ח במהלך השנה, דבר המעלה חשד כי חלקן כלל לא גיבשו מדיניות הגנה כנגד שינויים בשערי המטבע או גיבשו מדיניות שגויה, ובוודאי שלא נעזרו בסיוע מומחים שזהו תחום התמחותם.
ולא רק זאת, ממשיך רו"ח בן שלוש. לדידו יש לתת תשומת לב לכך שלא את כל ההפסדים ניתן בכלל לראות. בהתאם לתקני חשבונאות מקובלים, במידה וחל שינוי בשער המטבע בין יום ההתחייבות (רכש/מכר) לבין יום המימוש (תקבול/תשלום) יינתן ביטוי לשינוי בהוצאות המימון של החברה. אולם במידה וחברה תכננה בתחילת שנת 2008 לייצר באמצעות כוח עבודה מקומי מוצרים ליצוא ותמחרה את עלות הייצור לפי שער $ תחילת שנה, היכן יבואו לידי ביטוי הירידה בתמורה לאורך שנת 2008 הנובעת מירידה בשער החליפין? התשובה – בשום מקום. פשוט נראה ירידה חדה במכירות וברווח הגולמי. אולם כיצד נדע האם הירידה נובעת מירידה בשער החליפין או אולי מסיבה אחרת, נניח לדוגמה – הפחתת מחירוני הייצוא? התשובה – לא נדע. רק ניתוח מעמיק וקריאת דוח הדירקטוריון, בתוספת הבנה שבהכנסות המימון כלל לא רשומות הכנסות מרכישת הגנות מתאימות, יבהיר לנו את חומרת המצב.
בוא ננסה לפרש את דברי רו"ח בן שלוש. בהתאם לתקנות רשות ניירות הערך שנכנסו לתוקף בשנים האחרונות, נדרשת כל חברה ציבורית להציג בדוח הדירקטוריון דוח בדבר החשיפה לסיכוני שוק ודרך ניהולם - יוזמה מבורכת שיכולה לספר רבות על החברה ועל אופן ניהולה. כאשר אנו קוראים את הדוח עלינו לתת תשומת לב לנקודות הבאות:
- ראשית מומלץ לאמת כי הנהלת החברה בכלל מנהלת מדיניות לניהול סיכוני מט"ח, ואם כן, האם הוגדר אחוז החשיפה שכנגדה נרכשים הגנות ובאילו הגנות משתמשת החברה (אופציות, עסקות עתידיות וכד').
- שנית מומלץ לבדוק כיצד החברה מגינה על החשיפות. מילים כדוגמת "החברה לא רואה צורך לרכוש הגנות כנגד החשיפה", אמורות להדליק נורית אדומה.
- שלישית יש לנתח את מאזן בסיס ההצמדה אותו מציגה החברה (לרוב מופיע בנספח נפרד לדוח הדירקטוריון). במידה ומוצג עודף נכסים כספיים גבוה, או לחילופין קיים עודף גבוה של התחייבות כספיות, יש לעצור, להתרכז ולהתחיל לחפור בדוח לאורכו ולרוחבו בכדי לוודא כי נכסי החברה מוגנים בצורה נאותה כנגד שינויים חדים בשער החליפין. אולם גם במידה ולחברה לא קיים עודף התחייבות או נכסים, עדיין הדבר אינו אומר כי היא חשופה בפני שינויים בשערי המטבע, היות וייתכן ולחברה סיכון בפני שינוי בשער חליפין של עסקות עתידיות.
בנוסף יש להביט על סעיף הוצאות המימון במאזן. במידה ומדובר בחברה יבואנית בשנה בה שער החליפין עלה, הפסדים מהפרשי שער או אי הצגת הכנסות מהגנות מטבע יכולים להצביע על מדיניות לא נכונה של ניהול סיכוני מטבע. כלל זה חל לגבי חברה יצואנית בשנה בה שער החליפין ירד. חברות המציגות דוחות במט"ח ומתרגמות אותם ל ש"חאינן פטורות גם הן מהצורך ברכישת הגנות וחשיפות. נהפוך הוא. ברוב מהמקרים אף יותר. ואם נותר לכם כוח, חכו לאחד המאמרים הקרובים בו ננתח שוב את IAS 39 בכל הקשור לאופן הצגת שווי נאות של עסקות אקדמה ואופציות – נושא מורכב בפני עצמו; מה שמעביר אותנו בשידור ישיר לתוכה של מערכת הבחירות לראשות לשכת רואי החשבון בישראל.
לפני מספר ימים נפגשו שניים מחברי הצוות המסייעים בכתיבת המאמרים, רו"ח אריה טננבאום ורו"ח יורם שחף ברו"ח יגאל גוזמן, שותף מנהל במשרד BDO המתמודד על ראשות הלשכה
www.igalguzman.co.il ולהפנות את תשומת ליבו לרעיון העומד מאחורי כתיבת המאמרים - רעיון שבבסיסו ניסיון לצמצם פער בלתי נסבל ההולך ומתרחב בין שתי קבוצות רואי חשבון. קבוצה א' הכוללת רואי חשבון המייצגים חברות המחויבות בהצגת דוחותיהן לפי כלל ה IFRS ורואי חשבון העובדים כחשבים/מנהלי כספים בחברות אלו, לבין קבוצה ב' הכוללת רואי חשבון שאינם מייצגים חברות ציבוריות, חשבים/מנהלי כספים בחברות פרטיות, רואי חשבון המתמחים בתחומים כגון מערכות מידע, מיסוי, ביקורת פנים ועוד. פער ההולך ומתרחב ושימנע בעוד מספר שנים, אם לא כבר עכשיו, מרואי חשבון המשתייכים לקבוצה ב' כל אפשרות להתחרות או לתת שירותים בהם מתמחה קבוצה א'.
רו"ח גוזמן ער לבעייתיות בנושא. בעקבות זאת הבטיח לרו"ח טננבאום ושחף שבכוונתו להתחיל מיד לאחר בחירתו בארגון קורסים לאלתר, במטרה לצמצם את הפער בין הקבוצות. בכוונתו לרתום רואי חשבון מהמשרדים הגדולים למאמץ, מתוך כוונה שיסייעו בהעברת ההרצאות בהתנדבות בכדי לחסוך ככל האפשר בעלות הקורסים, וזאת בהתחשב שרבים הם רואי החשבון הנאבקים כיום על פרנסתם; יוזמה מבורכת שיכולה לצמצם את הפער ואף לסייע בפתיחת אפיקי פרנסה נוספים לאותם רואי חשבון שניסיונם והשכלתם בתקינה החדשה נמוכה.
