בעוד שבועיים תתכנס בבית לחם הוועידה השישית של ארגון הפת"ח בצל האשמותיו של פארוק אלקאדומי, ראש המחלקה המדינית של אש"ף, כי בידיו פרוטוקולים מפורטים כיצד תכננו יושב-ראש הרשות מחמוד עבאס ועוזרו מחמד דחלאן, ביחד עם ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, את חיסולו של יאסר ערפאת. הוועידה גם מתכנסת בעוד הפיצול הפלשתיני נמשך בין הגדה לרצועה וגובר חוסר היכולת של הפלשתינים להגיע להסכמה לאומית.
במשך עשרים השנים האחרונות הצליחה הגווארדיה הותיקה של הארגון, דהיינו חברי הוועדה המרכזית של הפת"ח (פוליטבירו) למנוע את כינוס הוועידה. הם חששו מפני הבחירות הפנימיות שיביאו להחלפתם ובמקומם יבואו מנהיגי הדור הצעיר שהנהיגו את האינתיפאדה הראשונה ב-1988 ואת אינתיפאדת אל-אקצה ב-2000.
הוועידה היא חשובה מאוד, היא אמורה לקבוע את פני הארגון המרכזי בתוך אשף ואת מידת השפעתו על התהליך המדיני ונכונותו להגיע לשלום עם ישראל על בסיס הסכמים כואבים והדדיים.
הנשיא הפלשתיני מחמוד עבאס נחוש לקיים את הוועידה במועדה על-אף הניסיונות לטרפדה, לכן גם נדחו בקהיר שיחות הפיוס עם הפלגים הפלשתינים לחודש הבא. הנשיא האמריקני אובמה ממתין לתוצאות הוועידה ולהרכב הממשלה הפלשתינית החדשה שתקום כדי לאבחן במדויק את הבעיות המעכבות את תהליך השלום. בינתיים הנשיא האמריקני איננו ממהר לפרסם את תוכנית השלום שהכין צוותו למזרח התיכון.
בשטחים אומרים כי מצבו של ארגון הפת"ח איננו מזהיר, בלשון המעטה, לאחר התבוסה בבחירות לחמאס ב-2006 וההשתלטות העוינת של החמאס על רצועת עזה. האתגר הגדול של מחמוד עבאס, כיורשו של ערפאת שהכינוס נקרא על שמו, הוא לשמור על האחדות בשורות הארגון ולקבל תמיכה ממנו למנהיגותו ולהמשך דרכו המדינית, כלומר - המשך המשא-ומתן עם ישראל.
החשש הגדול בקרב תומכי הפת"ח הוא מחילוקי הדעות העמוקים בתוך הארגון שעלולים לפצל את הארגון. יש גם כאלה הסבורים שהגיעה השעה שהארגון יהפוך למפלגה פוליטית רשמית עם מצע ברור ועדכני.
אחת הבעיות שצריכה להיפתר עד מועד כינוס הוועידה היא סוגיית ההשתתפות הפיזית בוועידה של הצירים מחו"ל ומרצועת עזה. ישראל אמורה להתיר את כניסתם של הצירים מחו"ל ואילו שלטון החמאס ברצועה אמור לאפשר את יציאתם של הצירים המתגוררים בעזה כדי שיוכלו להגיע לבית לחם. ארגון הפת"ח עומד על כך שכל חמש מאות הצירים מהרצועה יוכלו להשתתף בכינוס ומצרים פועלת אצל החמאס כדי לשכנעו להסכים לכך. בארגון החמאס מאשרים כי קיבלו את הבקשה המצרית וכי הם לומדים את הנושא. כמה מהצירים שאמורים להשתתף בוועידה עצורים במתקני המעצר של החמאס ברצועה וספק רב אם ישוחררו בזמן הקרוב.
אחד הנושאים שבוודאי ימשוך את תשומת הלב במהלך כינוס הוועידה הוא המצע של התנועה וסעיף "המאבק המזוין" שעדיין מופיע בו. ישראל עוקבת בעניין אחר הכינוס הצפוי וכן גם ממשלו של אובמה. הציפייה הישראלית-אמריקנית היא כי המנהיג הפלשתיני מחמוד עבאס ימצא את הדרך המתאימה להביא לביטולו.
ועידת הפת"ח השישית אמורה גם לעשות הערכת מצב כוללת למשא-ומתן עם ישראל הנמשך מזה שמונה-עשרה שנה ושהגיע למבוי סתום. אחת הדמויות המעניינות שתתחרה בוועידה על תפקיד חבר הוועדה המרכזית של הפת"ח היא מרואן ברגותי, ראש הזרוע הצבאית של הארגון בגדה במהלך האינתיפאדה השנייה שנדון לחמישה מאסרי עולם על רצח אזרחים ישראלים ומרצה את עונשו בבית כלא ישראלי.
לכל אלה בישראל המשתוקקים לשחררו בטענה "כי הוא מנהיג אותנטי הנהנה מאהדה רבה בשטחים והיכול להביא את השלום ולרסן את החמאס" כדאי לקרוא את הראיונות שהעניק ברגותי לעיתונות הפלשתינית בימים האחרונים. ברגותי איננו מוכן לוותר על המאבק המזוין בישראל ולדעתו, הוועידה השישית של הפת"ח צריכה לקבל את ההחלטות ברוח דבריו אלה. הנה קטעים נבחרים מדבריו של ברגותי בנושא המשך המאבק המזוין בישראל או כפי שהוא קורא לו בערבית "אופציית ההתנגדות" (ח'יאר אלמוקאוומה), הדברים פורסמו לאחרונה בעיתונות הפלשתינית:
"...תנועת הפת"ח לא תוותר על אופציית ההתנגדות כל עוד יש חייל ישראלי אחד או מתנחל על האדמות הפלשתיניות שנכבשו ב-1967, מי שאיננו מאמין בהתנגדות - איננו איש תנועת הפת"ח. המשמעות האמיתית של פת"ח היא התנגדות עד הניצחון, זוהי זכות קדושה, יש להמשיך במשא-ומתן ביחד עם ההתנגדות...".
לפיכך, הכינוס של הוועידה השישית של הפת"ח חשוב גם לישראל, שכן המסרים שייצאו ממנו יקרינו באופן טבעי על התושבים הערבים ביהודה ושומרון. אם תתקבל עמדתו של מרואן ברגותי בדבר הצורך בהמשך "ההתנגדות", היינו הטרור, במקביל למשא-ומתן עם ישראל, יהיה זה ניצחון לקו הקיצוני בתוך ארגון הפת"ח שבו תומך פארוק אלקאדומי ממתנגדי הסכם אוסלו. מבחנו של יושב-ראש הרשות הפלשתינית מחמוד עבאס הוא בשאלה האם יצליח להפוך את הוועידה למנוף תמיכה בו ובעמדותיו המדיניות. גורמים בפת"ח מעריכים כי הוא ינסה לנצל את הוועידה כדי לחסל פוליטית את יריביו הפוליטיים בארגון ולהבליט את מנהיגותו, אחרת שאלת קריסתה של הרשות הפלשתינית מול לחצי החמאס היא רק שאלה של זמן.
ובאשר למרואן ברגותי, הצהרותיו המתלהמות מוכיחות כי מקומו הוא בבית הכלא ואין לשחררו אפילו לא במסגרת עסקה לשחרורו של גלעד שליט. מדובר באיש מסוכן התומך בטרור והוא איננו איש של שלום, עדיף לכולנו, לישראלים ופלשתינים כאחד, שימשיך לרצות את מאסרו בכלא הדרים.
