X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
החוק היבש קובע כי כל דייר ישלם באופן שווה את עלות המעלית, גם אם הוא דייר הקומה העליונה אשר משתמש במעלית תדיר וגם אם הוא דייר קומת הקרקע הסדר ראוי?
▪  ▪  ▪
בתים משותפים
ענבל בר-און
בית משותף הינו יצור כלאיים בין בעלות המאפשרת שרירות לבין שיתוף המאפשר התחשבות * חוק המקרקעין מחייב לרוב הסכמת כל הדיירים לשינויים ברכוש המשותף אך גם מאפשר בנסיבות מסוימות התגברות על סחטנוו של 'דייר סרבן'
לרשימה המלאה

בתים משותפים - מה חשוב לדעת
עו"ד רוית סיני-וכולדר
לרשימה המלאה

מעלית שאינה חלק מדירה אלא מיועדת לשימוש כללי - כלומר כזו המשמשת את כל בעלי הדירות או את מרביתם [מעל 50%] - היא לעולם רכוש משותף, ולא ניתן להצמידה כחלק מדירה ובכך למנוע מדייר כלשהו מלהשתמש בה.
כלל זה חל גם לגבי החיובים בהוצאות אחזקת המעלית - יהא בעל הדירה משתמש "כבד" במעלית [בשל מגוריו בקומה העליונה] או יהא מנותק מהמעלית [בהיותו גר בקומת קרקע עם כניסה נפרדת] - זה וגם זה יממנו את אחזקת המעלית כמו ששניהם יממנו את אחזקת גג הבית מבחינת איטום אף על-פי שבעיית האיטום מעניינת יותר את הגר בקומה העליונה.
להבהיר: על-פי התקנון המצוי כל דייר מדיירי הבית רשאי להשתמש בכל חלקי הרכוש המשותף וישלם את דמי האחזקה לפי חלקו היחסי בהתאם לשטח הדירה שלו, ובאין שינוי חוקי של התקנון, זהו המצב לאשורו.
להלן סעיף 55 לחוק המקרקעין תשכ"ט - 1969 :
"55. חלקי הרכוש המשותף הצמודים לדירות
(א) לכל דירה בבית משותף צמוד חלק בלתי מסויים ברכוש המשותף של אותו בית משותף.
(ב) עסקה בדירה תחול גם על החלק ברכוש המשותף הצמוד אליה, ואין תוקף לעסקה ברכוש המשותף בנפרד מן הדירה; אין בהוראה זו כדי למנוע פעולה הבאה להקטין או להגדיל את שטח הקרקע שברכוש המשותף.
(ג) בעלי הדירות רשאים לקבוע בתקנון, כמשמעותו בסימן ג' לפרק זה (להלן - התקנון), שחלק מסויים של הרכוש המשותף יהיה צמוד לדירה פלונית, ובלבד שלא יקבעו זאת ביחס לחדרי מדרגות, מעליות, מקלטים ומיתקנים המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות; הוצמד חלק מסויים מהרכוש המשותף לדירה פלונית, לא יחולו עליו הוראות פרק זה בנוגע לרכוש המשותף, ודינו לכל דבר כדין הדירה שאליה הוצמד".
לפיכך אנו למדים כי לאחר שהוצמד חלק מהרכוש המשותף לדירה פלונית, ההוראות בחוק החלות על הרכוש המשותף כבר לא חלות על חלק זה, לאמור, הוא כבר אינו בגדר רכוש משותף. הצמדה מסוג זה נעשית בדרך הקבועה בחוק המקרקעין סעיף 62 (א) באמצעות רוב של בעליהן של בעלי 2/3 מהרכוש המשותף לכל הפחות:
"62. תקנון מוסכם
(א) בעלי הדירות רשאים לערוך תקנון ולשנות את הוראותיו ברוב של בעלי הדירות ששני שלישים של הרכוש המשותף צמודים לדירותיהם, אולם אין לקבוע או לשנות בתקנון זכויות של בעלי דירות או להטיל עליהם חובות או תשלומים מסוג או בשיעור שלא פורשו בחוק זה אלא בהסכמתם, ואין לקבוע הצמדה של חלק מסויים מהרכוש המשותף לדירה פלונית אלא בהסכמת כל בעלי הדירות.
(א1) הוצמד חלק מסויים מהרכוש המשותף לדירה פלונית, ניתן להעבירו לדירה אחרת בבית ללא הסכמת בעלי הדירות האחרים ובלבד שנתקיימו הוראות סעיף 145.
(ב) לעניין סעיף-קטן (א), "בעל דירה" - לרבות המחכיר בדירה המוחכרת בחכירה לדורות ומחכיר-המשנה בדירה המוחכרת בחכירת-משנה לדורות.
(ג) תקנון וכל שינוי בו ניתנים לרישום, ומשנרשמו, כוחם יפה גם כלפי אדם שנעשה בעל דירה לאחר מכן".
מכלל לאו לומדים הן, כלומר, יש דרך לבצע הצמדת חלק מהרכוש המשותף לדירה אחת אולם כפוף לשני סייגים:
א. ההצמדה לא תבוצע לגבי חדרי מדרגות, מעליות, מקלטים ומיתקנים המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות; כאמור בסעיף 55 (ג) לחוק כמצוטט לעיל.
ב. ההצמדה תבוצע בהסכמת כל בעלי הדירות.
ראה בעניין זה ע"א 238/83 נציגות הבית המשותף נ' פנחס וחיה מרכוס, בית המשפט העליון, שופטים: מ' בן פורת, ש' לוין, ש' נתניהו, פד"י מ"א (2) 561, להלן ציטוט:
"החוק מאפשר הוצאת חלקים מסוימים מגדר הרכוש המשותף לכלל בעלי הדירות והצמדתם לדירה מסוימת (להוציא חריגים המפורטים בסעיף 55 (ג)) כמו-כן מאפשר החוק קביעת שיעור השתתפות בהוצאות שונה מזה הקבוע בסעיף 58.
הדרך שבה מתיר החוק לעשות כן, כאמור בשני הסעיפים הנ"ל, היא על-ידי קביעה המורה כך בתקנון, בדרך האמורה בסעיף 62 (א). על-פי סעיף זה אין לקבוע הצמדה של חלק מסוים מהרכוש המשותף לדירה פלונית, ללא הסכמת בעלי כל הדירות, אף לא להטיל על בעלי הדירות חובות או תשלומים מסוג או בשיעור שלא פורשו בחוק, אלא בהסכמתם".
לאמור, יש רכוש משותף שלא ניתן להצמידו, והוא מכונה "רכוש משותף הכרחי". אומנם בבית משותף לעולם יש רק שני סוגים של רכוש - דירות ורכוש משותף, אולם הרכוש המשותף מתחלק לפי האמור לעיל בחוק לשני סוגים - הכרחי, כזה שאין דרך להצמידו לדירה, ורכוש משותף שאינו הכרחי והוא בר הצמדה בתנאים שלעיל.
מכל האמור לעיל מתקבל כי המעלית המשמשת את רוב הדיירים היא בחזקת רכוש משותף הכרחי.
במצב דברים זה, אין להצמידה, אולם אפשר בהחלט להעביר החלטה בתקנון הבית המשותף לגבי נטל אחזקת המעלית בין הדיירים לפי מיקום דירותיהם ובכלל חלוקה זו לפטור את בעליהן של דירות שלא משתמשים כלל במעלית בגלל תנאיהן ומיקומן מנטל זה.
בפסק הדין הנ"ל הובעה בקורת על כך שהמחוקק יצר תקנון החל בכל מקרה אם לא משנים אותו ובו כלול עיוות לפיו כל הדיירים - כולל אלו שלא משתמשים במעלית - יממנו את הוצאות אחזקתה לפי גודל דירותיהם, ורק יזמה של וועד הבית המשותף אמורה לבטל עיוות זה. ראוי כי המחוקק יתקן את האנומליה הזו ויסדיר דרך שינוי בחוק המקרקעין ו/או בנוסחו של התקנון המצוי את נטל אחזקתה של המעלית לפי מידת השימוש בה.

תאריך:  07/10/2009   |   עודכן:  08/10/2009
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
זכויות וחובות דיירים בגין מעלית
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ד"ר דוד אלטמן
על מי אתה מגן אדוני השופט, כאשר את מטיח בנו אצבע מאשימה וחסרת שחר, כאשר צבא יוצא להגן על בתים וערים ומודיע ומבקש משכניו להתרחק, כדי למנוע אובדן וצער    מכתב נוקב לשופט גולדסטון
יוני בן-מנחם
ברחוב הפלשתיני התחיל להתגבש תהליך של קונצנזוס לצאת למאבק נגד ההתנחלויות, הבנייה הישראלית במזרח ירושלים ומה שמכונה "נסיונות ישראל להשתלט על מסגד אל-אקצה"    התהליך מגובה בהסתה דתית של החמאס והתנועה האיסלאמית בישראל    ישראל צריכה להתייחס ברצינות לאפשרות פריצתה של אינתיפאדה שלישית
אברהם שרון
החיוך, דווקא החיוך, על דרך ההיפוך, מדגיש ומעצים את סבלו. את בדידותו. את פחדיו. את חרדתו. את חוסר האונים שבו הוא שרוי, שבו הוא שבוי    זה חיוך אכזרי, חד ומשסף כסכין, שננעץ בעינינו    דרך חיוכו הם צוחקים לנו בפנים, המנוולים
אפרי הלפרין
בני חושך יש בשלטון, בני חושך יש בהון, וכמובן שיש גם בני חושך בעיתון. ודווקא בתקשורת יש כר נרחב להימצאות בני חושך, כי משם, מגִבעת התקשורת, גניבת הדעת היא משימה הרבה יותר קלה
אורן פרסיקו
העיתונים עדיין במתח    מעצר השיח' סלאח מותיר את ירושלים בכותרות    בעוד שאירועים בעזה נדחקים לשוליים
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il