מספר התיקים הפליליים שפתחה הפרקליטות בשנה שעברה ירד ב-1% והסתכם ב-29,341 בהמשך לירידה של 2% במספר התיקים שהעבירה לה המשטרה. מספר התיקים שפתחה הפרקליטות ב-2018 היה הנמוך ביותר בארבע השנים האחרונות - מוסר (יום ד', 10.9.19) הדוח השנתי שלה. 40% מתיקי הפרקליטות היו בעבירות אלימות, 16% בעבירות מין ב-9% בעבירות הונאה.
מספר התיקים הממתינים להכרעת הפרקליטות למעלה משנתיים זינק אשתקד ב-57% והגיע ל-222 בסוף השנה. בהודעה לתקשורת על הדוח לא צוינה עובדה זאת, אלא נאמר ש-68% מהתיקים שהעבירה המשטרה טופלו בתוך חודש - אך לא נמסר כמה זמן עבר עד שהתקבלה בהם החלטה. הדוח גם מעלה, כי ב-9% מן התיקים לא החל הטיפול בתוך שנה מיום קבלתם. הפרקליטות גנזה 63% מהתיקים שקיבלה מהמשטרה - מה שמלמד על ריבוי עצום של חקירות מיותרות ואולי אף מעצרי שווא.
מספר כתבי האישום שהגישה אשתקד הפרקליטות ירד ב-4% לעומת השנה הקודמת והסתכם ב-4,096. העבירות המרכזיות בהן היו דומות לאלו שבתיקי החקירה: אלימות (30%), מין (19%) והונאה (8%). ירידה נרשמה גם במספר התיקים בעבירות הסתה לגזענות והסתה לאלימות: 4% ו-25% בהתאמה. מספר כתבי האישום בעבירות אלו ירד גם הוא משמעותית: אחד בלבד בהסתה לגזענות (לעומת ארבעה ב-2017) וצניחה של 58% בהסתה לאלימות. הדוח אינו מסביר את הסיבות לירידות אלו.
84% מכתבי האישום שהגיעו אשתקד להכרעה הסתיימו בהרשעה, וב-6% נוספים נקבעה ענישה ללא הרשעה; זיכוי וחזרה מהאישום היו רק ב-3% מהתיקים כל אחד. 82% מהנאשמים הורשעו במסגרת הסדרי טיעון. הדוח אינו מפרט את היחס שבין כתבי האישום המקוריים לבין אלו שבהסדרים. 87% מן ההסדרים הושגו לאחר הגשת כתב האישום ולפני תחילת שלב ההוכחות - מה שעשוי לרמז על כך שכתבי האישום משמשים כאמצעי לחץ על הנאשמים. עוד מוסר הדוח, כי בשנה שעברה התקבלו בצורה מלאה או חלקית 62% מן הערעורים שהגישה המדינה ורק 36% מאלו של הנאשמים.
בתחום האכיפה הכלכלית מצביע הדוח על פער משמעותי בין הסכומים שביקשה המדינה לחלט בתחילת ההליכים לבין אלו שחולטו בסיומו. בתיקים שהסתיימו אשתקד, ביקשה המדינה לחלט זמנית נכסים בשווי 324 מיליון שקל (מתוך 357 מיליון שקל שתפסה), אך בסוף ההליך חולטו רק 210 מיליון שקל - פחות משני שלישים מהסכום. נתונים אלו מאששים את הטענה לפיה התפיסות המוקדמות הן בהיקף מוגזם. נתון נוסף בדוח מלמד, כי הפרקליטות מגבה את עצמה. מתוך 2,513 החלטות שהתקבלו בעררים בנוגע לסגירת תיקים פליליים (על עצם הסגירה מצד קורבן עבירה או על עילתה מצד החשוד), 91% היו לדחות את העררים.
בתחום האזרחי מוסר הדוח, כי בשנה שעברה הגישה המדינה תביעות בסכום של למעלה מ-750 מיליון שקל - עלייה של 7% לעומת השנה הקודמת. לעומת זאת, בסכומים שנפסקו לטובת המדינה נרשמה צניחה של 70% ל-30 מיליון שקל בלבד. גם בשנים קודמות קיים פער של עשרות אחוזים בין הסכומים שנתבעו לבין אלו שנפסקו, אם כי יש לזכור ששנת התביעה אינה שנת הפסיקה. מכל מקום, הדבר עשוי ללמד על הגשת תביעות בסכומים מופרזים.
הפרק על בג"ץ מעלה, כי 22% מן העתירות אשתקד נגד המדינה נגעו לאיו"ש ורצועת עזה, 13% לענייני רשות האוכלוסין ו-9% נגד מעצרים מינהליים; רק 2% היו בנושאים חוקתיים. בפסקי הדין שניתנו אשתקד, דחה בג"ץ 59% מהעתירות, ב-25% ניתן סעד חלקי או שונה מזה שהתבקש ורק ב-9% ניתן הסעד במלואו.
