ראש ה
ממשלה,
בנימין נתניהו, מבקש (יום ה', 26.9.19) מהיועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, להעביר בשידור חי את השימוע בעניינו. מדובר בבקשה חסרת תקדים הצפויה להידחות, בעיקר משום שבשימוע נדונים חומרי חקירה וראיות בטרם הגשתם לבית המשפט. חשיפתם המוקדמת עלולה לשבש את ההליכים בנוגע למעורבים האחרים בשלוש הפרשות, ואף להעלות טענה - כולל של נתניהו עצמו - לפיה בית המשפט נחשף (שלא במהלך הדיון) לחומרים נגדו.
נתניהו העלה לרשת סרטון, בו הוא אומר: "אחרי שלוש שנים של הדלפות מגמתיות, חלקיות, הגיע הזמן שהציבור ישמע את הכל - גם את הצד שלי, ללא מתווכים, ללא צנזורים וללא מעוותים". לדברי נתניהו, יש לפעול בנוגע לשימוע שלו כפי שנהג יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט
חנן מלצר, וכפי שנהג הנשיא ראובן ריבלין בהתייעצויות עם נציגי הסיעות לאחר הבחירות.
"אלה הדברים שנותנים ביטחון לציבור. אתה יודע שהשקיפות נותנת את האמת. הרי בלאו הכי יהיו הדלפות. אנחנו רואים כבר 300 הדלפות בלי שום טיפול, בלי שום חקירה, ולכן הפרקטיקה הזאת תימשך. למה שהציבור ייזון מדברים חלקים? שהכל ייצא. אין לי מה להסתיר; אני רוצה שהכל יישמע. וזו בקשתי: שידור חי של השימוע. כך נבטיח צדק ואמת".
יצוין, כי ההשוואות שעשה נתניהו אינן תקפות: ועדת הבחירות וההתייעצויות אצל ריבלין היו בנושאים פוליטיים, בעוד השימוע הוא בנושא פלילי. השימוע דומה במהותו להליך משפטי, וכידוע בישראל אין שידור חי של הליכים משפטיים.
במקביל, דחה בג"ץ על הסף את עתירת התנועה לאיכות השלטון, שביקשה לבטל את השימוע לנתניהו - שעות אחדות לאחר הגשתה. התנועה הסתמכה על פרסומים בתקשורת, לפיהם פרקליטיו של נתניהו למעשה לא העבירו את עיקרי הטיעון בכתב, כנדרש בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה. השופטים
יעל וילנר,
יצחק עמית ו
ענת ברון קבעו, כי אין עילה להתערבות בג"ץ, שכן לרשויות התביעה יש שיקול דעת רחב בנושא השימוע ובמסגרתו הן יכולות לחרוג מהקווים המנחים שלהן-עצמן. כתמיד, התנועה לא חויבה בהוצאות.
