בג"ץ ידון ב-3.5.20 ב-15 העתירות נגד חוק הלאום. הדיון יתקיים בהרכב מורחב של 11 שופטים בראשות הנשיאה,
אסתר חיות.
העתירות הוגשו בין היתר בידי מרצ, ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל, האגודה לזכויות האזרח והתנועה לטוהר המידות. הטענות העיקריות בהן יוצאות נגד מתן עדיפות לאומית ליהודים והימנעות מהבטחת שוויון לבני מיעוטים. חוק היסוד קובע, כי ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי ומעגן בין היתר את עברית כשפה רשמית, ירושלים כבירת המדינה, את יום העצמאות וימי הזיכרון לשואה ולחללי צה"ל, את הזכות לעליית יהודים ואת ערכי ההתיישבות. הוא אושר בידי הכנסת ביולי אשתקד לאחר ויכוח סוער.
השופטים שידונו בעתירות יהיו: חיות, המשנה לנשיאה
חנן מלצר והשופטים
ניל הנדל,
עוזי פוגלמן,
יצחק עמית,
נעם סולברג,
דפנה ברק-ארז,
מני מזוז,
ענת ברון,
דוד מינץ ו
ג'ורג' קרא. אלו הם השופטים הוותיקים ביותר בבית המשפט העליון, כאשר כמקובל ההרכב המורחב נקבע לפי הוותק (הסיניוריטי).
המדינה והכנסת טרם הגיבו על העתירות, ותגובותיהם אמורות להימסר עד תחילת חודש מארס. תגובות אלו יושפעו במידה רבה מן ההרכב של הממשלה הבאה. שרת המשפטים הקודמת,
איילת שקד, טענה, כי יש לבקש לדחות על הסף את העתירות, בנימוק שלבג"ץ אין סמכות להתערב בחקיקת חוקי יסוד. ממשלה של השמאל עשויה להסכים לקבלת העתירות במלואן או בחלקן, ואילו ממשלת אחדות תצטרך למצוא תשובה שתהיה מקובלת על כל מרכיביה.
יצוין, כי לוח הזמנים שקבע בג"ץ עשוי להשתנות. הפרקליטות נוטה לבקש דחיות של דיונים, במיוחד בנושאים רגישים ובכאלה המצריכים את אישור הדרג הפוליטי. בג"ץ לרוב נענה לבקשות אלו, למעשה מחוסר ברירה - משום שאין הוא יכול לוותר על קבלת תגובת המדינה. אם אכן יתקיימו בחירות נוספות בתחילת מארס, עשויה הפרקליטות לטעון שיש להמתין עד להקמת הממשלה הבאה ורק אז להגיש את תגובתה ותגובת הכנסת.
