לאחר ההכרזה על התוצאות ב-649 מתוך 650 איזורי הבחירה בבריטניה (יום ו', 13.12.19), לשמרנים בראשותו של בוריס ג'ונסון יהיו 364 מושבים, לעומת 203 בלבד ללייבור בראשותו של ג'רמי קורבין. הרוב לשמרנים הוא הגדול ביותר מאז נצחונה של מרגרט תאצ'ר ב-1987, ואילו מספר המושבים ללייבור הוא הנמוך ביותר מאז 1935.
השמרנים רושמים זינוק של 49 מושבים לעומת תוצאות הבחירות ב-2017, בעוד הלייבור התרסק עם אובדן 60 מנדטים. בחלוקת הקולות, קיבלו השמרנים 43.6% לעומת 32.1% ללייבור. בשל העובדה שמדובר בבחירות איזוריות, בהן בעל מספר הקולות הגדול ביותר הוא המנצח, קיימים פערים משמעותיים בין שיעור הקולות לבין מספר המושבים בפרלמנט.
המפלגה הסקוטית הלאומית תהיה שוב השלישית בגודלה בפרלמנט, עם 48 מושבים (לעומת 35 בפרלמנט היוצא) ו-3.9% מהקולות. מאחר שמפלגה זו מתמודדת בעיקר בסקוטלנד, די לה בנצחונות – ולו דחוקים – באיזורי בחירה אלו כדי לקבל מספר חברי פרלמנט הגדול כפליים מן הקולות. לעומת זאת, הליברלים קיבלו רק 11 מנדטים (ירידה של שניים) – למרות שזכו ל-11.5% מהקולות. מנהיגת המפלגה, ג'ו סווינסון, הפסידה את מושבה בפרלמנט.
המפלגה היוניוניסטית האירית, שהייתה שותפתם של השמרנים בממשלה הקודמת עד להסכם הברקזיט, ירדה בשני מנדטים ויהיו לה שמונה בלבד. מפלגת שין-פיין – יורשתה של הזרוע המדינית של המחתרת האירית (IRA) תקבל שוב שבעה מנדטים, ונציגיה כדרכם לא יתפסו את מקומותיהם בפרלמנט. מפלגת פלייד הוולשית שמרה על כוחה עם ארבעה מנדטים. יתר המנדטים: שניים לסוציאל-דמוקרטים, אחד לירוקים, אחד למפלגת אליאנס ואחד עצמאי. מפלגת הברקזיט בראשותו של נייג'ל פאראג' לא תקבל אף מושב.
בנאום הניצחון שלו, בכניסה למעון ראש הממשלה בדאונינג סטריט 10, אמר ג'ונסון, כי יעמוד בראש ממשלה של העם שתאחד את המדינה. לדבריו, הרוב המוחלט שקיבלו השמרנים מעניק לו את המנדט הברור ליישם את הברקזיט. "אני מלא ענווה לנוכח האמון שנתתם בי ובנו, ולעולם לא נראה את תמיכתכם כמובנת מאליה", אמר ג'ונסון למצביעי הלייבור שתמכו הפעם בשמרנים. הללו זכו בכמה מושבים שבהם החזיק הלייבור מאז 1.19.
קורבין הודיע שלא יעמוד בראש הלייבור בבחירות הבאות, אך לא אמר מתי יפרוש מתפקידו כראש המפלגה. בשורות הלייבור כבר קוראים לו לפרוש מיידית, לאחר שהתוצאות קיבעו את מקומו כמנהיג הכושל ביותר והבלתי פופולרי ביותר בהיסטוריה המודרנית של המפלגה. זוהי הפעם הראשונה מזה 100 שנה, בה מפלגה מאבדת קולות אחרי תשע שנים באופוזיציה.
ניתוח ראשוני של התוצאות, שביצע העיתון דיילי טלגרף, מראה, כי השמרנים זכו בעשרות מושבים בהם החזיק הלייבור במחוזות בהם ניצחו תומכי הברקזיט במשאל העם לפני 3.5 שנים. קורבין הבטיח להשיג הסכם משופר ולהעמידו למשאל עם, לצד האפשרות של ביטול הפרישה – אך תומכי הפרישה העדיפו לתמוך בהסכם הקיים של ג'ונסון ובהתחייבותו ליישם אותו ב-31 בינואר.
המפלגה הסקוטית התחזקה בעיקר על חשבון השמרנים, אשר הפסידו כמעט את כל המושבים שלהם בחבל ארץ זה. מפלגתה של ניקולה סטורגון יצאה נגד הברקזיט בכלל, ובפרט נגד מה שמהווה לטענתה התעלמות מרצונם של הסקוטים שלא לפרוש מן האיחוד. היא גם דורשת לקיים משאל עם על עצמאות סקוטלנד. אך למרות שמפלגה זו התחזקה ב-50%, היא תהיה באופוזיציה וג'ונסון לא יצטרך להתחשב בדרישותיה – ההפוכות לחלוטין למדיניותו.
האסטרטגיה של ג'ונסון הצליחה להבקיע את מה שמכונה "החומה האדומה": מעוזי הלייבור בצפון אנגליה ובמרכזה, בעיקר במחוזות מפתח בהם היה רוב לפרישה מ
האיחוד האירופי. 24 מתוך איזורי בחירה אלו עברו לידי השמרנים בפעם הראשונה מזה למעלה מעשור, בכמה מהם – בהפרשים של למעלה מ-20% ואף למעלה מ-30%. ססמתו של ג'ונסון – Get Brexit Done - שכנעה את תומכי הפרישה, למרות שג'ונסון לא הצליח לעמוד בהבטחתו המקורית לבצע את הברקזיט כבר ב-31 באוקטובר השנה.