למעלה משנה בתקופת בחירות וחלק גדול מהמינויים בשירות המדינה מעוכב. לעיכוב זה יש השפעה ממשית על ניהול הפקידות במשרדי הממשלה ויחידות הסמך הכפופות אליהם. כך מעלה דוח בקרה, מדידה והערכת ביצועים מסכם בנושא: משרות פנויות בסגל בכיר ובסגל התיכון העליון 2018-2010, שערך אגף בכיר בקרת ניהול האנושי בנציבות שירות המדינה.
על אף משקלן המשמעותי, מערכות הבחירות המשפיעות על השנים 2018-2019 אינן הסיבה היחידה לעיכוב מינויים. כך למשל, ישנן משרות שהתפנו בשנת 2011 וטרם אוישו, דבר זה מהווה לדברי הנציבות פגיעה בתפקוד המשרד וברצף הניהולי או לחלופין, מעיד כנראה, שאין צורך במשרה...
כמו-כן ניתן לראות כי ישנה עלייה במספר המשרות הפנויות בהן אפילו לא בוצע הליך מכרזי. כך למשל, במשרות הבכירים מדובר על 100% מן הבכירים במשרדי ראש הממשלה והחוץ, 83% ברשות המיסים 52 במשרד המשפטים ו-43% ברשות הארצית לכאות והצלה, ש"מככבת" לרעה בכמה מדדים בדוח. סך המשרות בסגל בכיר הפנויות בכלל שירות המדינה אינן מאוישות ולא מתנהל לגביהן הליך מכרזי מגיע ל-57%.
בדרג התיכון (ביניים) מוביל משרד הכלכלה עם 100% של משרות לא מאוישות, ואחריו רשות האוכלוסין וההגירה (89%), הרשות הארצית לכבאות והצלה (82%), מינהל המחקר החקלאי (64%) ומשרד הבריאות (55%). סך הכל בדרג התיכון מגיע שיעור המשרות הלא-מאוישות ל-64%.
ארבעת החריגים, בהם מספר המשרות הבכירות הפנויות לחלוטין למשך 8-2 שנים(!), הם רשות הכבאות, משרד המשפטים, רשות המיסים ומשד ראש הממשלה. בדרגים הנמוכים יותר מדובר באלפי משרות פנויות.
בין המשרות הפנויות ששיעורן גבוה ניתן למנות עובדים בפיקוח על הכבאות, רופאים, עובדים לטיפול במדיניות החוץ של ישראל, מנהלים בתפקידי ניהול ויועצים משפטיים. אגף הבקרה אומר כי קבוצות העיסוקים בהם מספר המשרות הפנויות ללא הליך, גבוה יחסית אל מול יתר העיסוקים האחרים, דבר העשוי להצביע על קושי באיוש משרות בהיבט המקצועי, וממליץ לבחון מחדש את דרישות המשרה בעיסוקים ואת תנאי השכר, בהתאם למקובל בשירות המדינה.
"מציאות שבה מעל 50% ממשרות הסגל הבכיר הפנויות ללא הליך מכרז, היא מכשול משמעותי ביישום ההישג הנדרש והוראות התקשי"ר", אומרים בנציבות המדינה ומצרפים שורה של המלצות לתיקון לפקידות הממשלתית.
