הכנסת תחל היום (יום ה', 16.4.20) את הליכי החקיקה שמטרתם להחליף את התקנות לשעת חרום בהן נעשה שימוש לצורך ההתמודדות עם הקורונה. כך מסרה הכנסת לבית המשפט העליון. הוועדה המסדרת אפשרה להביא את הצעת החוק לקריאה ראשונה בשעות אחר-הצהריים. בדיון עלה, כי אפליקציית "המגן" אינה מצליחה להשיג כרגע את מטרותיה, וכי המדינה סבורה שאין מנוס משימוש באמצעי האיכון של השב"כ במשך חודשים רבים נוספים.
בג"ץ דן בארבע עתירות הנוגעות לתקנות שעת החרום: אלו הנוגעות לשימוש באמצעי האיכון של השב"כ ואלו הנוגעות ליכולת של המשטרה לקבל מחברות הסלולר מידע על מיקומם של חולי קורונה. העותרים טוענים, כי אין מקום לתקנות שעת חרום כאשר ניתן לחוקק חקיקה ראשית.
הנשיאה
אסתר חיות ציינה, כי טענה זו מתייתרת לנוכח ההודעה על תחילת הליך החקיקה. עו"ד
אביטל סומפולינסקי מסרה בשם הכנסת, כי התקווה היא שהחקיקה תושלם בתחילת השבוע הבא, לאחר שהוועדה המסדרת מזרזת את הליכי החקיקה. ועדת המשנה לשירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון כבר אישרה את התקנות, שכאמור יוחלפו כעת בחקיקה.
כמה מן העותרים יצאו גם נגד עצם השימוש באמצעי השב"כ, בטענה שסמכותו היא רק לעסוק בנושאי ביטחון ולא ניתן להשתמש בו לצורכי בריאות. המדינה טוענת, כי על-פי חוק השב"כ - הממשלה יכולה להסמיך את השירות לעסוק גם בנושאים אחרים הקשורים לביטחון הלאומי, וכי הקורונה עונה על הגדרה זו. איגוד העיתונאים ביקש להחריג את העיתונאים מן האיכונים, בנימוק שהם פוגעים בחיסיון העיתונאי.
מה משמעות "ביטחון לאומי"
חיות והמשנה לנשיאה,
חנן מלצר, העירו, כי כרגע ספק אם יש אמצעים שיכולים לבוא במקום אלו שבידי השב"כ. עם זאת, ועדת המשנה ציינה שלא השתכנעה שנעשתה עבודת מטה מספקת למציאת חלופות אזרחיות לביצוע אותן פעולות איכון - הוסיפה חיות. אולם הוועדה קבעה זאת למקרה שיהיה צורך להאריך את הסמכת השב"כ לאחר 30.4.20. נכון לעכשיו טוען משרד הבריאות, כי אפליקציית "המגן" אינה מתקרבת לאמצעים שבידי השב"כ, והחיסרון העיקרי שלה הוא בהיותה וולונטרית. השופט
נעם סולברג הוסיף, כי המדינה בחנה חברות פרטיות והתוצאות היו "עלובות" כלשונו, וכי גם המשטרה וגם חברות בחו"ל לא יכלו לתת מענה דומה לזה של השב"כ.
מלצר שאל היכן עובר הגבול של הרחבת המונח "הביטחון הלאומי" - אך עו"ד דן יקיר, נציג התנועה לזכויות האזרח, אמר שאינו יכול לומר זאת. עם זאת, הוא טען שאין ספק שבריאות הציבור אינה נכללת במונח זה ולכן לא ניתן להסמיך את השב"כ לבצע את האיכונים. חיות הוסיפה, כי ברור שבעת חקיקת חוק השב"כ הכוונה הייתה להותיר מרחב להפעיל את השירות גם בצורה נרחבת יותר מאשר ענייני ביטחון ישירים. היא גם נזפה ביקיר על הגשת טיעונים ללא קבלת רשות בג"ץ. סולברג תהה, האם סכנה של קריסת מערכת הבריאות אינה ביטחון לאומי; ואילו מלצר ציין, כי התפשטות נרחבת של המגיפה עלולה לסכן את המדינה ואת המשק. יקיר שב ואמר כי קשה לו להציב את הגבול, אך לשיטתו - הבריאות איננה ביטחון לאומי אלא חוסן לאומי.
חיות הוסיפה, כי בארה"ב למשל - מגיפות נתפסות בסכנה לביטחון הלאומי. לבסוף אמרה בנושא הסמכת השב"כ, כי אכן עלולה להיות בעייתיות בפתיחת הצוהר לשימוש בשב"כ שלא לצרכים ביטחוניים ישירים - אך רמזה שהטענות של העותרים בנושא זה אינן משכנעות את השופטים. מלצר אמר ליקיר להימנע מטענות כמו הסכנה שמא ייעשה שימוש בשב"כ כדי להאזין ליריביה. חיות הוסיפה, כי אפילו אם יימצא שניתן להגיע לאותן תוצאות באמצעות גוף פרטי - השאלות של הפגיעה בפרטיות נותרות בעינן. מלצר הדגיש, כי מדובר בהצלת חיים של אלפים - הן אלו שנחשפו לחולי הקורונה והן אלו שעשויים להידבק מהם. יקיר טען, כי מאחר שהממשלה התעכבה בחקיקה - יש למנוע את השימוש בנתוני השב"כ וחברות הסלולר עד שהכנסת תאשר את החוק.
בהמשך הדיון שבנ חיות ואמרה כי אין ספק שהכנסת הסמיכה את הממשלה להפעיל את השב"כ גם בנושאים שאינם ביטחוניים ישירים. עו"ד
חסן ג'בארין, נציג הרשימה המשותפת, אמר כי אינו יכול לקבוע אלו מקרים נכללים בהסמכה זו. "גם העותרים מתקשים לשים הגדרות", הוסיף מלצר. ג'בארין טען, כי פרשנות המדינה רחבה מדי ומאפשרת להפעיל את השב"כ בתחומים שאינם מעניינו.
בהמשך הדיון אמר מלצר: "הזכות לחיים גוברת על הזכות לפרטיות". לדבריו, בשעת חרום כמו הנוכחית - נכנסת לתמונה הזהירות המונעת, המשנה את האיזונים בין הזכויות. הוא גם ציין, כי פעולותיה של המדינה עד כה - עולה בקנה אחד עם קני המידה שפרסמה הנציבות האירופית למאבק בקורונה. סולברג הוסיף: "כל אחד מאיתנו עומד בסכנה לבריאותו ולחייו. המשוואה בעינה עומדת: הפגיעה בפרטיות מזה, והזכות לחיים ולבריאות והמשק שעל סף קריסה - מזה. רבים מהאוכלוסייה מוכנים לוותר בקמעא על הפרטיות שלהם, מתוך ידיעה שהוויתור הזה מציל חיים. זו המידתיות". מלצר הוסיף, כי למעשה ג'בארין אומר שיעתור גם אם תועבר חקיקה שתסמיך את השב"כ לסייע במשבר - ועד אז המערכת כולה תקרוס.
בנוגע לעיתונאים הציעה עו"ד מורן סבוראי, כי אם עיתונאי יחלה - יבקש משרד הבריאות את אישורו לצורך האיכון; ואם הוא לא יסכים - הנושא יובא להכרעה שיפוטית מיידית. זאת, כדי למנוע חשיפה של מגעים בין עיתונאים לבין מקורותיהם. מדברי השופטים נראה, כי הם נוטים לאמץ הסדר זה, למרות שהמדינה טענה שהדבר עלול להביא לאובדן זמן יקר.
האם מחפשים אמצעים חילופיים
נציגת הפרקליטות, עו"ד שוש שמואלי, אמרה כי המחלוקת היחידה היא האם מגיפת הקורונה נכנסת לביטוי "ביטחון לאומי" - והמדינה משוכנעת שהתשובה לכך ברורה, ולכן אין צורך לדון בשאלה העקרונית של גבולות הביטוי. מלצר שאל, האם הייעוץ המשפטי לממשלה יסכים להרחיב את השימוש באמצעי השב"כ, אפשרות שעלתה על סדר היום. שמואלי השיבה: "האמצעים אינם לפנינו ולא התגבשו להחלטה המצריכה ייעוץ משפטי". חיות: "האם זה מכשיר את השימוש בכל האמצעים שיש לשב"כ?". שמואלי השיבה, כי תהיה זו שאלה של מידתיות. מלצר תהה, האם אין כאן סכנת מדרון חלקלק, והעיר שלדעתו המדינה הצהירה שמדובר רק באמצעי האיכון. "האם האירוע הוא הפותח הוא הדלתיים או רק איתור פיזי של האנשים?", הוסיף. שמואלי שבה ואמרה כי מדובר בשאלה תיאורטית בשלב זה; ייתכן שתהיה בחינה נוספת לקראת היציאה מן המגבלות.
עוד אמרה שמואלי, כי רק 1.5 מיליון ישראלים הורידו את אפליקציית "המגן" - ו-400,000 מתוכם הסירו אותה - כך שהיא נמצאת כיום רק ברבע מן היעד. עוד ציינה, כי האפליקציה תכניס לבידוד אנשים רבים יותר מהנחוץ, בניגוד לדיוק הרב של כלי השב"כ. לכן, טענה, אין תחליף לשימוש ביכולות האיכון של השב"כ שאינן מותנות בהסכמת האזרחים. היא הבטיחה, כי אם יימצא כלי אזרחי חילופי - ייעשה שימוש בו. בתשובתה לשאלתה של חיות מדוע מדינות אחרות אינן עושות שימוש בשירותי הביטחון, אמרה שמואלי, כי ייתכן שזהו אחד הגורמים לכך שהמצב בישראל טוב יחסית. לדבריה, קרוב למחצית מבין אלו שנדבקו בקורונה בארץ - אותרו בידי כלי האיכון.
חיות ציינה, כי נוצר הרושם שמבחינת משרד הבריאות מדובר בכלי שהשימוש בו יימשך חודשים רבים, בעוד ועדת המשנה ביקשה לוודא שנעשה מאמץ רציני למצוא חלופה. היא הביעה את החשש, שלא ייעשה מאמץ שכזה, ושעל סמך אמירות סתמיות - תידרש הארכות חוזרות ונשנות. לדברי חיות, יש גם להביא בחשבון שאין המדובר בליבת עבודתו של השב"כ, שלא שש להיכנס לתחום. היא דרשה לקבל מידע על הדרך בה נבחנות חלופות. שמואלי השיבה, כי אין לה פרטים מלאים, והללו יימסרו לכנסת.
חיות: "אם לא תענו פה, זו תהיה השאלה שתישאל בוועדת המשנה בעוד שבועיים". שמואלי הוסיפה, כי הבדיקה עם החברות הפרטיות הייתה משמעותית, והעלתה שמדובר בכלים שטעו לשני הכיוונים בנוגע לחייבי הבידוד. מלצר: "עכשיו צריך לחשוב איך להשיג את המטרה באמצעים אחרים. יכול להיות שצריך כיוון אחר, לאו-דווקא מעקב אלקטרוני. בחלק מהמדינות בחו"ל עשו דברים אחרים". שמואלי הוסיפה, כי חלק מן החברות הפרטיות ביקשו לקבל מידע רב יותר, כך שהפגיעה בפרטיות תהיה רחבה יותר, ואף ביקשו להותיר בידיהן את המידע.
ראש שירותי בריאות הציבור, פרופ'
סיגל סדצקי, אמרה כי אלמלא כל הצעדים שנקטה ישראל - היה המצב דומה לזה של איטליה. "אם היינו יכולים לעקוב אחרי כל אדם, היינו יכולים להוריד את הבידוד החברתי שהמחיר שלו מאוד כבד", הוסיפה. לדבריה, ייתכן שכאשר מספר החולים יירד - יבקש המשרד להשתמש בכלי האיכון כדי להבטיח בידוד גם של מי שהיה במגע עם מי שנכנס לבידוד, ולא רק עם החולים. חיות שבה ואמרה כי מדובר בפגיעה קשה מאוד בזכות החוקתית לפרטיות שאין לה אח ורע בעולם, וכי יש לאזן בינה לבין התועלת ממנה.
השופטים קיבלו בהמשך עידכונים במעמד צד אחד מנציגי השב"כ והמשטרה, ולאחר מכן שמעו את תגובות העותרים לתשובות המדינה והכנסת. חיות ביקשה מהמדינה לראות את הדיון כאילו הוצא צו על תנאי, כפי שבג"ץ נוהג לעיתים - וכתמיד, הפרקליטות לא יכלה לענות על כך. לאור זאת, ולאחר שהכנסת הסכימה למתכונת זו, הורתה חיות למדינה להשיב עד מחר בבוקר בנושא זה. שמואלי ביקשה חמישה ימים לענות על שאלות נוספות שהועלו בדיון במעמד צד אחד, אך חיות אמרה שהתשובה תידרש עד יום ראשון. היא הבהירה, כי פסק הדין יינתן במהירות, לנוכח העובדה שהצווים יפוגו בסוף החודש.