גורמי רווחה סייעו לאב לחטוף תינוק מאמו

גורמי רווחה בעיריית באר שבע וביישוב בצפון הארץ סייעו בפועל לאב לחטוף את בנו התינוק מידי אמו. זוהי המסקנה החמורה העולה מפסק דינה של שופטת בית משפט השלום בבאר שבע, רותם קודלר-עיאש. התינוק נולד בינואר השנה לאב שהעניק את זרעו ולאם שנשאה את הביצית שנתרמה בידי אישה אחרת. לפני הלידה חתמו השניים על הסכם הורות משותפת, שלא אושר בידי בית המשפט. האם מתגוררת בבאר שבע והאב מתגורר באזור חיפה. הלידה הייתה קשה, האם איבדה דם רב ועבר כחודש עד שהתאוששה. לטענתה, כאשר שוחררה מבית החולים - האב הסיע אותה לביתה ונטל עימו את התינוק בניגוד לרצונה. מאז מנותקת האם מבנה, והאב אף העניק לו שם על דעת עצמו. בדיון התברר, כי עובדת סוציאלית לנוער מעיריית באר שבע התערבה בנעשה מיד לאחר שהתינוק נולד, למרות שלא הייתה כל הצדקה לעשות זאת ובלא קבלת אישור כנדרש מבית המשפט. הנימוק להתערבות היה, שהאם מוכרת לשירותי הרווחה ושאחד מילדיה הוכר כקטין נזקק. אולם מדגישה קודלר-עיאש (4.4.20), לא נטען שהאם אינה יכולה לגדל את בנה התינוק, ולמעשה הבעיה היחידה הייתה הלידה הקשה וההתאוששות ממנה. קודלר-עיאש אומרת: "ניתן להתרשם מתמונה של אישה לאחר לידה, מוכרת גם כך למערכת בריאות הנפש, שנתונה תחת סד לחצים קשה מצד האב-הנטען. ואולם תחת קבלת סיוע מגורמי הטיפול, למעשה גורמי הטיפול מצדדים בצד האב. משלב זה האם קורסת תחת מערכת לחצים, שכמובן אין לה שום כלים או כוחות לעמוד בהם לצורך עמידה על זכותה וחובתה לגדל את בנה. לאישה בנסיבות שתוארו, במערכת לחצים כזו, אין שום סיכוי להפגין עמדה יציבה או לברר עמדה כזו עם עצמה, מול מערכת שלמה שתומכת באב הנטען המעוניין לקבל בלעדיות גידול ביחס לקטין". האב זכה לתמיכת העובדת הסוציאלית, אך זו לא הצליחה לשכנע את קודלר-עיאש מדוע האם אינה מסוגלת לגדל את התינוק. יתרה מזאת: גם האב אינו מגדל אותו, אלא הוריו שהם בני למעלה מ-70 ומצויים בקבוצת הסיכון לחלות בקורונה. קודלר-עיאש תמהה מדוע העובדות הסוציאליות ציפו שהאם תעבור מבאר שבע לחיפה כדי לגדל את בנה, ומציינת שכאשר שאלה זאת - העדיפו השתיים להגן על עמדתן בצורה רגשית במקום למלא את תפקידן כקצינות בית המשפט. "כיצד נשכחה זכות האם לזכות לסיוע ותמיכה של גורמי הטיפול בעיר מגוריה, כך שיאפשרו לה תמיכה, סומכת, חונכת וכל שנדרש על-מנת לגדל את בנה התינוק", מוסיפה קודלר-עיאש. "לא אסכין לשמוע טענה כי בשל עת החירום לא ניתן לספק פתרונות, שכן קודם להחלטת האב כי הקטין ישהה אצלו, ברור היה לכולם, כי במצב בו הקטין ישהה אצל האם, גורמי הטיפול בעירהּ, באר שבע, יספקו את התמיכה והפתרונות". תמיהה נוספת היא התייחסותם של שירותי הרווחה בעיריית באר שבע לטענתה של האם, לפיה הגבר מאיים עליה. "לא יעלה על הדעת להפנות אישה להגיש תלונות כנגד הגורם המאיים ואז להפקיד את תינוקה של אותה אישה בידי הגורם המאיים ולצפות ממנה להביע אמון בגורמי הטיפול ו/או בכל גורם בכלל", אומרת קודלר-עיאש. היא גם מציינת, כי גורמי הרווחה לא התייחסו ליכולתו של האב לגדל את בנו, כאשר מדובר "עוסק במיסטיקה, קורא בקלפים ולא ידוע הרבה על אורח חייו ו/או על הרקע שלו בעניין גידול ילדים". קודלר-עיאש קובעת: "הקטין שנולד כדי לשמח את שני ההורים, הפך למעשה בחסות תמיכת גורמי הטיפול בכלל וככל הנראה במקום מגוריו בפרט, לרכושו הבלעדי של האב... במקרה דנן צדקה בא-כוח האם, בעת שהגדירה את הבקשה כ'בקשה להשבת קטין חטוף', שכן הלכה למעשה מדובר בקטין שהוצא מרשות אמו, בחסות תמיכת גורמי הרווחה ונמסר לאנשים שאין להם זיקה משפטית או משפחתית אליו, וזאת ללא הצדקה וללא ביסוס משפטי או עובדתי". גורמי הרווחה הצביעו על התנהגותה של האם במרכז הקשר, כאשר זכתה לפגוש את בנה, כסיבה להוצאתו מידיה. קודלר-עיאש מגיבה: "איזו אימא תישאר רגועה ומנומסת תוך שהיא חשה מותקפת במרכז הקשר, ע"י מנהלת מרכז הקשר במקום מגורי האב הנטען, אשר עולה מהאמור בכתבי הטענות שככל הנראה מכירה ואולי אף מקורבת למשפחת האב הנטען, בעת שהיא מוצפת בהורמונים וגעגוע כואב לבנה שנלקח ממנה מיד עם שחרורה מביה"ח לאחר לידה". קודלר-עיאש מסכמת: "ההתנהלות בעניינו של הקטין הייתה בלתי תקינה ובלתי סבירה, נוכח הנתק המוחלט שנכפה על הקטין במיוחד בעת מיוחדת, בתקופת חירום זו. זוהי תקופת חירום, אך אנו חיים במדינה מתוקנת ומסודרת ואין כל הצדקה להתנהל באופן בו התנהלה המערכת כלפי האם וכלפי הקטין. אין כל מניעה להביא בחשבון אינטרסים של האב הנטען, אך לא יעלה על הדעת למחוק, להעלים ולנתק קטין בן יומו מאמו ולתת יד למעשי האב הנטען בהקשר זה, תוך הותרת האם לתחושה שהיא מופקרת לחסדיו של האב הנטען". קודלר-עיאש הורתה לאב להחזיר את התינוק לאמו בתוך 48 שעות. הנהלת בתי המשפט מסרה (יום ב', 20.4.20), כי בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה את ערעורו של האב על ההחלטה. את האם ייצגה עו"ד לימור ליבדרו, את האב ייצגה עו"ד שירן בכר, והאפוטרופא לדין של התינוק היא עו"ד דורית לופו.