תמונה עגומה של מצב החינוך במגזר החרדי נחשפת (יום ב', 4.5.20) בדוח
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. 84% מן הבנים למדו לפני שנתיים במוסדות על-יסודיים (ישיבות) בהם אין לימודי ליבה; 56% מהבנים בבתי הספר היסודיים למדו לימודי ליבה חלקיים בלבד. רק 13% מהבנים ו-21% מהבנות במוסדות המגישים לבגרות, היו זכאים לתעודה זו בשנת תשע"ז.
עוד מוסר הדוח, כי 40% מהספרים שאישר משרד החינוך לשימוש בבתי הספר החרדיים הם מיושנים והתאמתם לתוכנית הלימודים היא חלקית בלבד. למשרד החינוך אין נתונים מלאים על עובדי ההוראה המטפלים ב-76% מהתלמידים החרדיים, שכן רוב המוסדות החרדיים אינם מדווחים למשרד על מצבת עובדיהם. כל זאת - למרות שבמוסדות החרדיים למדו לפני שנתיים 30% מכלל תלמידי ישראל והשיעור הולך ועולה.
מבחני המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית), שמטרתם לספק מידע פדגוגי אובייקטיבי לצורך זיהוי בעיות וכשלים ולשיפור ההוראה בבתי הספר, מתקיימים רק בחלק קטן מבתי הספר החרדים, וגם זאת - במתכונת חלקית. הישגי התלמידים במוסדות החרדיים, המשתתפים במבחני המיצ"ב במקצועות המתמטיקה והעברית, נופלים מההישגים הארציים. קיים מחסור חמור במורים גברים למקצועות הליבה (מורות אינן מלמדות בנים חרדים), ובמוסדות החינוך לבנים מלמדים גם מי שאין להם תעודת הוראה. 6,600 מוסדות החינוך החרדיים מצויים בבעלות של לא פחות מ-1,000 גופים. הפיקוח, הבקרה והאכיפה של משרד החינוך על גופים אלו ועל הדרך שבה הם מנצלים את התקציב הניתן להם, מצומצמים ביותר. נמצאו מקרים שבהם גופים כאלה פגעו בשכר עובדיהם.
אנגלמן מסכם: "בצד הרצון לשמור על הייחוד התרבותי של החינוך במגזר החרדי, שלווה במתן עצמאות לזרם זה אך גם במתן תקציבי מדינה, חשוב לקיים מערכת של דרישות פיקוח ואכיפה. באמצעותה יש להבטיח שמערכות החינוך החרדיות ישמרו על הכללים שקבע משרד החינוך ויספקו לתלמידים מיומנויות וידע שיאפשרו להם להתפרנס בעתיד באופן ההולם את כישוריהם. הדבר חשוב שבעתיים לנוכח תחזית הגידול במגזר החרדי והצורך בשילובו הראוי במשק הלאומי".