הגירעון הממשלתי זינק בארבעת החודשים הראשונים של 2020 ב-99.2% ועמד על סכום עתק של 28.3 מיליארד שקל, לעומת גירעון של 14.2 מיליארד שקל בחודשים ינואר-אפריל אשתקד. הגירעון לחודש אפריל לבדו זינק ב-204% ועמד על 14.9 מיליארד שקל. הגרעון עמד בסוף אפריל על 4.8% מהתמ"ג, לעומת 3.8% בסוף 2019. התחזיות לסוף 2020 עומדות על לפחות 10%, כאשר קרן המטבע צופה גרעון של 12%.
נתונים אלו רק מתחילים לשקף את הפגיעה הקשה במשק בשל הקורונה. המגבלות החמורות החלו באמצע חודש מארס, כך שרוב השליש הראשון של השנה אינו נכלל בהן. מלוא ההשלכות יבואו לידי ביטוי בחודשים הבאים, למרות תחילת חזרתו של המשק לפעילות. הסיבות העיקריות לכך הן שלוש: הזרמת עשרות מיליארדי שקלים לנפגעים מן הקורונה, העובדה שהפעילות תתחדש בצורה חלקית בלבד ותלותו של המשק הישראלי בייצוא ובתיירות אשר לא יתאוששו בטרם תחול התאוששות של ממש במשקי העולם.
משרד האוצר - אשר בניגוד למקובל פרסם את הנתונים בשעת ערב, לאחר מהדורות החדשות - מסר, כי השפעות הקורונה ניכרות החל מחודש מארס. הן קיימות בצד ההכנסות: ירידה חדה בהכנסות ממיסים בשל צמצום הפעילות, המובילה לכך שיש פחות מע"מ בעסקות, פחות מכס ובלו על ייבוא ופחות מס על ההכנסות; וזאת לצד דחייה יזומה של חלק מתשלומי המיסים כדי להקל על העסקים. והן קיימות גם בצד ההוצאות: הזרמה של עשרות מיליארדי שקלים למערכת הבריאות ולמשק, והאצה של החזרי מס כדי לסייע לנישומים. גורם נוסף הוא שהביטוח הלאומי אינו מפקיד באוצר את עודף הכנסות על הוצאות שנוצר מפעילותו עד סוף אפריל, על-מנת לשמור יתרות לחודשים הבאים בהם צפוי המוסד לסיים בגירעון תזרימי בשל הזינוק בתשלום דמי האבטלה למי שיצאו לחל"ת.
ההוצאות הממשלה הסתכמו בחודש אפריל ב-36.8 מיליארד שקל. הוצאות משרדי הממשלה היוחח 32.3 מיליארד שקל: המשרדים האזרחיים 26.7 מיליארד שקל, מערכת הביטחון 5.6 מיליארד שקל. תשלומי ריבית על החוב הממשלתי היו 1.3 מיליארד שקל, ופירעון קרן וריבית למוסד לביטוח לאומי בסך 3.3 מיליארד שקל.
הוצאות הממשלה בחודשים ינואר-אפריל הסתכמו ב-132 מיליארד שקל - גידול קל בלבד של 0.3% לעומת ההוצאות בארבעת החודשים הראשונים של 2019. נתון זה מלמד, כי הרוב המכריע של חבילת הסיוע, בסך 80 מיליארד שקל, לא שולם עד סוף חודש אפריל ומאושש את הטענות במשק על העיכובים הניכרים בקבלת הסיוע.
מתוך הוצאות אלו מיוחס סכום של 3.8 מיליארד שקל בלבד ישירות להוצאות תקציביות בגין משבר הקורונה. לסכום זה נוספים 2.7 מיליארד שקל שיצאו בגין מענקי פסח ושיפוי תקציבי בגין מענקי האבטלה ששולמו על-ידי הביטוח הלאומי. המדינה טרם העבירה את השתתפותה למוסד לאור ההסכמה שלא יבוצעו הפקדות, כך שסך הביצוע הכולל הוא 6.5 מיליארד שקל.
פעולות הממשלה למימון הגירעון הסתכמו ב-5.8 מיליארד שקל בשוק המקומי וגיוס הון נטו בחו"ל בסך של 21.6 מיליארד שקל. במהלך חודש אפריל התקבלו תקבולי הנפקות נוספות שגויסו בגין משבר הקורונה בסכום של 23.6 מיליארד שקל. פירעונות הקרן על החוב הממשלתי מקומי ובחו"ל הסתכמו ב-8.8 מיליארד שקל. האוצר מסר, כי כתוצאה מפעילות הגירעון, ומימונו עלו יתרות הממשלה בבנקים ב-12.7 מיליארד שקל.
