יימשך איסור כניסת יהודים להר-הבית, אשר הוטל במסגרת מגבלות הקורונה - כשם שנאסרה כניסת מתפללים מוסלמים, כולל בחודש רמדאן. כך קובע (יום ג', 19.5.20) שופט בית המשפט העליון,
יצחק עמית.
יהודה עציון וארנון סגל עתרו לבג"ץ בטענה שהאיסור פוגע בזכויות יסוד ומהווה אפליה לרעה של יהודים, שכן 50 מעובדי הווקף המוסלמי מורשים להיכנס להר ואף מתפללים בו. הכניסה נאסרה ב-22.3.20 בפני מבקרים ובפני מתפללים מוסלמים. לדעת עציון וסגל, יש להחריג את ההר מהוראות הקורונה ולהחיל עליו תקנות דומות לאלו שאפשרו התכנסות מוגבלת במירון בל"ג בעומר.
עמית שב ומזכיר את רגישותו העצומה של הר-הבית, ממנה נובע שלגופי הביטחון יש שיקול דעת רחב בנעשה בו ושההתערבות השיפוטית בו היא צרה. לגבי הקורונה הוא אומר: "בימים של שגרה, עשרות אלפי מוסלמים פוקדים את הר-הבית. אך בימים אלה של קורונה, 'כיכר השוק ריקה ואין פוקד את הר-הבית בעיר העתיקה'. לכן, דווקא עליית יהודים לתפילה בהר-הבית, גם אם במספר זעום, היא שעלולה להפר את הסימטריה וההדדיות".
לדברי עמית, אנשי הווקף נכנסים לצורך ניהול שוטף ותחזוקה, וגם אם הם מתפללים יחדיו אגב כך - אין הדבר דומה לכניסה חופשית של מתפללים מוסלמים. לכן, אין המדובר באפליה לרעה של יהודים אלא בשוני רלוונטי. נכון שמדובר בפגיעה בזכויות יסוד, אך מולן יש להעמיד את השמירה על בריאות הציבור ובטחונו. עמית מצטט איומים של אנשי דת מוסלמים מפני עליית יהודים להר בזמן הקורונה, ומדגיש:
"לצד הרגישות האינהרנטית הנובעת מקדושתו של המקום, הרי שגם הדמיון, הבדיה, השמועה, ההסתה וההתססה משחקים תפקיד לא מבוטל בנפיצות המתלווה לכל סוגיה הקשורה במישרין או בעקיפין להר-הבית. 'ניטרול המטענים' נעשה על-ידי גורמים שונים ברשות המבצעת, בערוצים כאלה ואחרים, חלקם סמויים מן העין". הוא מציין שבג"ץ קיבל במעמד צד אחד עידכון מן המדינה על המתרחש בהר, וקובע שהצעדים שננקטו עומדים בתנאי פסקת ההגבלה שבחוק יסוד
כבוד האדם וחרותו.
השופטים
ניל הנדל ו
ג'ורג' קרא הסכימו עם עמית. את עציון וסגל ייצג עו"ד
איתמר בן-גביר, ואת המדינה - עוה"ד עמרי אפשטיין ויובל שפיצר.