המשטרה ביקשה להאריך את מעצרו של חשוד בהתבסס על "דוח סודי", שלא גילה ולו במקצת מהן הראיות נגדו. מדובר ב"התרחשות קלוקלת ומטרידה" ובמצב דברים שאינו מתקבל על הדעת. כך קובע (יום ג', 19.5.20) נציב הביקורת על הפרקליטות,
דוד רוזן, בעקבות חשיפת News1 בינואר השנה (ראו קישור משמאל).
המשטרה ייחסה למוחמד אבו-נאר עבירות של החזקת נשק, קשירת קשר לביצוע פשע, ירייה מנשק חם באזור מגורים ושימוש פוחז בחומר דליק - עבירות שהעונשים המצטברים עליהן מגיעים לכ-25 שנות מאסר. עילות המעצר היו שלוש מתוך הארבע הקבועות בחוק: שיבוש הליכי חקירה, סיכון בטחונו של אדם וחשד משיבוש הליכים. על-פי הבקשה, העובדות המהוות את הבסיס לחשד מצויות בתיק החקירה, וכמו במקרים רבים אחרים - הוגש חומר חסוי לעיונו של בית המשפט.
על בקשת המעצר חתם רס"מ מוקט טקה מתחנת יפו, שגם הופיע בדיון בפני השופט עמיעד רט. בדיון טען טקה, כי אבו-נאר נטל חלק באירוע ירי ברמת גן שבוע קודם לכן, והוא ביקש להאריך את מעצרו בחמישה ימים. הפרוטוקול מתעד את דבריו: "חוזר על הבקשה ומבקש להיעתר לה במלואה. לשאלת בית המשפט מה האינדיקציה הקושרת את החשוד למעשים המתוארים, אני משיב שאין לי תשובה". רט הורה לשחרר מיידית את אבו-נאר ללא כל תנאי, באומרו: "מעיון בתיק החקירה לא מצאתי שקיים חשד סביר הקושר בין החשוד לעבירות וגם המבקשת לא ידעה להצביע על קשר זה".
בעקבות הפרסום הגיש עו"ד פיני פישלר תלונה לרוזן, אשר מצא שהיא מוצדקת. מהחלטתו של רוזן עולה, כי סגן-ניצב דוד מישקין, ממלא-מקום קצין החקירות של מחוז תל אביב, וסגן-ניצב שירה דה-פורטו, יועצת משפטית של המחוז, טענו בפניו שהפרוטוקול לא היה מדויק. יצוין, כי פרוטוקול בית המשפט מהווה ראיה מוחלטת לתוכנו, אלא אם כן אחד הצדדים מבקש לתקן אותו - ובמקרה המדובר לא הוגשה בקשה כזאת. עולה מכך, כי המשטרה ניסתה להטיל על בית המשפט את האחריות להתנהגותה הפסולה.
רוזן מצא, כי הדוח הסודי שהגיש טקה "נכתב על-ידי החוקר באופן בלתי ממצה, שלא הצביע באופן ברור על החומרים אשר נאספו בתיק, ומבלי שנבדק על-ידי קצין. זאת, ככל הנראה, נוכח העובדה שהקצין, שהיה אמון על ניהול החקירה, שהה במהלך סוף השבוע המדובר בחופשה ו'ניתק קשר'". הוא מדגיש, כי המשטרה עצמה אישרה שמדובר בתיק מורכב יחסית ובו מידע רב. טקה שוחח לפני הדיון עם קצין אחר מתחנת יפו, שלא היה בקיא בתיק ושממילא לא יכול היה לעבור איתו על הראיות ולהנחות אותו.
טקה עצמו אמר לרוזן, כי מצא רק מידע אחד הקושר את אבו-נאר לחשדות נגדו. הוא עצמו לא הבין את האמור בדוח הסודי, "דבר שלא מנע ממנו להגישו, כמות שהוא, לבית המשפט, מבלי לפנות לאיש מגורמי התחנה הרלוונטיים כדי להסדיר את אי-הבהירויות בתיק או בדוח שהועברו אליו". כאשר שאל אותו רט על הראיות, לא מצא טקה לנכון לבקש הפסקה כדי להתייעץ עם הממונים עליו - דבר שהיה עליו לעשות כבר כאשר קיבל את התיק.
זהו מצב שאינו מתקבל על הדעת, קובע רוזן. המשטרה ביקשה הארכת מעצר מבלי שאיש בשורותיה שוחח על הראיות. חמור מכך: "המשטרה עתרה לבית משפט לעצור אדם, מבלי שהציגה לו דבר שיש בו כדי להחשידו". היא הסתמכה רק על אותו דוח סודי, "כאשר תוכן אותו מסמך אינו מלמד, ולו במקצת, מדוע על בית המשפט להורות על הארכת מעצרו של חשוד זה". זוהי השתלשלות עכורה ונוגה, שרק התערבותו של רט שמה לה קץ.
רוזן מדגיש: "מסמך, המוגש לבית המשפט תחת הכותרת 'דוח סודי', ראוי שיכלול אך ורק עובדות ונתונים חסויים שאין לחשוף אותם בפני הנאשם בשלב דיון מעצר הימים. 'דוח סודי' אינו בבחינת כלי להעברת בקשות והצגת עמדתה של המשטרה לצורך מעצר חשוד. אין לכלול במסמך זה דברים שנכונים וצריכים להאמר בקול רם
באולם בית המשפט". לבסוף קובע רוזן, כי אין אמת בטענתה של דה-פורטו ולפיה טקה היה בקיא בתיק.