השימוש באמצעי האיכון של השב"כ לאיתור מי שבאו במגע עם חולי קורונה, יימשך שלושה חודשים בלבד והכנסת תוכל להאריכו בשלושה חודשים לכל היותר. הוא יופסק כאשר הממשלה תגיע למסקנה ששוב אין צורך בהם. כך עולה מתזכיר החוק המיועד לאפשר שימוש זה, ואשר אותו הפיץ משרד ראש הממשלה דקות אחדות לפני חצות (יום ג', 19.5.20).
בג"ץ קבע בחודש שעבר, כי לצד החשיבות של השימוש באמצעים אלו, להם אין תחליף ראוי במישור האזרחי, יש לעגן שימוש זה בחקיקה ראשית. ועדת המשנה למודיעין של ועדת החוץ והביטחון האריכה את השימוש באמצעי השב"כ עד 26.5.20, ומכאן שהממשלה מבקשת לבצע את שינוי החקיקה בתוך פחות משבוע - או לבקש מן הוועדה ארכה קצרה נוספת. בג"ץ קבע, כי ניתן יהיה להאריך את השימוש בשבועות אחדים לצורך השלמת החקיקה.
התזכיר קובע תנאים נוקשים לשימוש באמצעי השב"כ, במטרה לצמצם למינימום את הפגיעה בפרטיות ולנוכח העובדה שמדובר בהפעלה חריגה של השירות שלא אל מול אויבי המדינה. לדברי משרד רה"מ, החשיבות של השימוש באמצעים אלו גוברת דווקא עם הסרת מגבלות הקורונה, שכן כעת יהיה קשה יותר לאתר באמצעים אחרים את מי שבאו במגע עם חולים. המשרד מזהיר, כי בלא איתור שכזה - קיים חשש ממשי להתפשטות רחבת היקף נוספת של הקורונה.
המידע הטכנולוגי שיוכל משרד הבריאות לקבל מן השב"כ יכלול רק נתוני זיהוי, מיקום והתקשרות - ולא את תוכן השיחות. המשרד יוכל לבקש מידע זה רק לגבי מי שאובחן כחולה קורונה, והוא יגדיר את משמעות "מגע קרוב" עם אותו חולה, שלגבי מי שהיו בו יימסר המידע. הממשלה תוכל להסמיך את השב"כ למסור מידע זה רק "בהתקיים נסיבות של חשש ממשי להתפשטות רחבת היקף של המחלה ובהעדר חלופה מתאימה להסתייעות בשירות לצמצום הסיכון לציבור, אשר בגינן יתקיים צורך מידי וממשי לסייע למשרד הבריאות בביצוע חקירה אפידמיולוגית". הממשלה תדווח על כך לוועדת החוץ והביטחון, ותבטל את ההסמכה כאשר תמצא שנסיבות אלו שוב אינן מתקיימות, על-פי מעקב רצוף של צוות שרים.
השב"כ ומשרד הבריאות ימסרו לעיתים קרובות דיווח לוועדת המשנה למודיעין וליועץ המשפטי לממשלה. השב"כ לא יעמוד בקשר עם החולים ולא יעסוק באכיפה כלשהי בתחום הקורונה. התזכיר גם קובע, כי הפרת תנאי הסודיות של השימוש במידע תהיה עבירה פלילית ולצידה עונש של שלוש שנות מאסר.
התזכיר קובע כאמור שורה של נהלים כדי לצמצם את הפגיעה בפרטיות. המידע יימסר ככל הניתן באופן ממוכן וללא מגע יד אדם; ייקבעו מי שיוסמכו לבקש אותו (במשרד הבריאות) ולהעביר אותו (בשב"כ); המידע יישמר במחשבי השב"כ בנפרד מכל מידע אחר ולמשך שבועיים בלבד; משרד הבריאות יוכל לשמור את המידע במשך חודשיים לצורך ביצוע תחקיר פנימי, ובמגבלות שיבטיחו את חיסיון הנתונים; יוגבלו בצורה מחמירה העברת המידע והשימוש בו; וייקבעו תנאים מיוחדים למסירת מידע על עיתונאים.
