משרד ראש הממשלה הפיץ שוב (יום א', 31.5.20) את תזכיר החוק לעיגון סמכויות הממשלה בתקופת הקורונה. התזכיר המקורי הופץ בערב החג (28.5.20), כאשר למעשה לא ניתן זמן להגיב עליו בשל סוף השבוע הארוך. כעת ניתן להגיב עליו עד 4.6.20.
מטרתו של התזכיר היא לעגן בחקיקה ראשית את הצעדים שננקטו של הקורונה, למקרה שיהיה צורך לחזור עליהם, וזאת במקום התקנות לשעת חירום שהופעלו עד כה. בעיקרו של דבר, התזכיר חוזר על הסמכויות שנקבעו בתקנות ואשר הופעלו בחודשים האחרונים: הגבלות תנועה, הכרזה על איזורים נגועים, הגבלות במקומות העבודה והלימודים ועוד.
התזכיר מתנה את הפעלת הסמכויות בכך שהממשלה תכריז על מצב חירום להתמודדות עם הקורונה, "אם שוכנעה שקיימת סבירות גבוהה להתפשטות הנגיף לרמה המסכנת את בריאות הציבור אם לא יינקטו פעולות מכוח הסמכויות הקבועות בחוק זה. זאת, על-מנת שהממשלה תשקול ראשית כל אם סכנת ההתפשטות של הנגיף מצדיקה לחרוג מהסמכויות הרגילות הניתנות לכל רשות מרשויות המדינה ולהפעיל סמכויות שכרוכות בפגיעה משמעותית בזכויות יסוד על-מנת להתמודד עם המחלה".
ההכרזה תהיה ל-45 יום לכל היותר, וככל האפשר - תונח על שולחנה של אחת מוועדות הכנסת. הממשלה תוכל להאריך את ההכרזה ב-30 יום בכל פעם, ואילו הכנסת תוכל לבטל אותה. תוקפו של החוק הוא עד סוף מארס הבא, ומשרד רה"מ אומר שהסמכויות הכלולות בו לא יופעלו אם לא יהיה צורך בריאותי.
על-פי התזכיר, מטרתו היא להבטיח ש"הממשלה תעשה שימוש מידתי, ממוקד וזהיר בסמכויות שמעניק לה החוק. ההתמודדות של מדינת ישראל עם המחלה בחודשים האחרונים מלמדת, כי סמכויות נרחבות חיוניות להקניית יכולת להתמודדות עם סכנת ההתפשטות המחודשת של נגיף הקורונה. עם זאת, בשל ההיקף הנרחב שלהן וחומרת פגיעתן האפשרית בזכויות אדם בסיסיות ביותר, קיים צורך לגדר אותן בהפעלת שיקול לדעת מובנה, תוך כדי מתן אפשרות להשתמש בהן רק במקרים שהדבר מתחייב מנסיבות החירום.
"...מוצע להתנות את התקנת התקנות בתנאי מידתיות הנדרשים לסמכויות שעלולות לפגוע באופן משמעותי בזכויות יסוד, קרי: כי ההתקנה תיעשה רק לתקופה ובמידה הדרושות כדי להשיג את מטרתן, לאחר שנשקלו חלופות, ושכל הסדר יבוטל באופן אקטיבי כאשר יימצא כלא נדרש יותר. נוסף על כך, מוצע להגביל את תקופת תוקפן המרבית של מרבית התקנות ל-28 ימים, ול-14 ימים לעניין התקנות שיותקנו מכוח הסעיפים שפגיעתם בזכויות הפרט עלולות להיות קשות יותר (גבלות במרחב הפרטי ובמרחב הציבורי)". החוק גם יחייב את הממשלה "להביא לידיעת הציבור את עיקרי ההסדרים באופן בהיר ונגיש לקבוצות השונות באוכלוסיות, במגוון של דרכים".
בין הסמכויות המרכזיות שבתזכיר:
- הגבלת כניסה של אדם לבית פרטי, למעט לצרכים חיוניים.
- הגבלות על יציאה למרחב הציבורי והשימוש בו, לרבות לתפילות והפגנות, וכולל פארקים וחופים.
- הגבלות על אירועים כגון טקסים דתיים ואירועי ספורט.
- הגבלות על התחבורה הציבורית, הן לגבי כלי התחבורה והן לגבי התחנות.
- הגבלת הכניסה לישראל של מטוסים ואוניות.
- תנאים שיופעלו על מקומות עבודה, כגון שמירת מרחק ומדידת חום, וכולל סמכות לאסור על פעילותם אם לא ניתן יהיה לעמוד בתנאים אלו. התזכיר למעשה מאמץ את תקנות התו הסגול.
- הגבלות על מערכת החינוך לכל רבדיה, מהגיל הרך ועד ההשכלה הגבוהה. הממשלה תאשר במידת האפשר את פעילותם של מוסדות חינוך מיוחדים, כגון מרכזי חירום לנוער בסיכון ומוסדות לחינוך מיוחד.
- סמכות להכריז על אזור מוגבל בו יחולו הגבלות חמורות יותר, בשל התפרצות ניכרת של הקורונה. הכרזות אלו יוגבלו לשבוע עם הארכות של עד 21 יום.
- קביעת עבירות מינהליות שהעונש עליהן יהיה קנס, בנוגע להפרת התקנות. במקרים דחופים תוכל הממשלה לקבוע עבירות אלו בלא אישור מראש של ועדה בכנסת; הוועדה הרלוונטית תוכל לבטל אותן בדיעבד. הקנסות המירביים יהיו כנהוג כיום: 500 שקל על פרטים ו-5,000 שקל למקומות ציבוריים ומסחריים.
- המשטרה תהיה הגורם המרכזי שיאכוף את המגבלות, אך היא תוכל להיעזר בפקחים עירוניים שבמידת הצורך יקבלו סמכויות מוגבלות של שוטרים. התזכיר אינו מתייחס להפעלת חיילי צה"ל, כפי שנעשה בשיא הקורונה.
- סמכויות נרחבות למשטרה לאכוף את ההגבלות, כולל כניסה לבית פרטי [כמו במקרה רגיל של עבירה המבוצעת בזמן אמת], סמכות עיכוב באיזורים המוגבלים ובאיזורים ספציפיים (כמו מירון בל"ג בעומר) והפעלת כוח כלפי מי שיסרב להישמע להוראות השוטרים.
- החוק לא יופעל על בתי המשפט והכנסת, והמשטרה לא תוכל לאכוף אותו במתקני מערכת הביטחון.
- עתירות נגד הפעלת החוק יוגשו לבתי המשפט המחוזיים ולא לבג"ץ, כך שניתן יהיה לערער על פסקי הדין בבית המשפט העליון.
- התזכיר אינו מגביל את זכות ההפגנה ואת הסיקור התקשורתי החופשי.
