ועדת העבודה, הרווחה והבריאות דנה (יום ג', 16.6.20) בבקשה להעלות לאור משבר הקורונה את רף השכר בו אדם הזכאי להבטחת הכנסה רשאי להשתכר מבלי שתיפגע קצבתו (הדיסריגרד). לדברי ח"כ אורנה ברביבאי, מיוזמי הדיון: "מדינת ישראל מתמודדת היום עם מציאות כלכלית מהקשות שידענו היקף הלא מועסקים והפגיעה במשפחות ובאוכלוסיות חלשות מחייבים שינוי שיתאים את המנגנונים למציאות הקיימת".
ברביבאי נתנה כדוגמה רפורמה שקידם בשנת 2017 ח"כ חיים כץ, בעת כהונתו כשר העבודה והרווחה, אשר הפחיתה משמעותית את שיעור קיזוז הקצבאות לאימהות חד-הוריות, מ-65% לכ-20% בלבד: "זו רפורמה שהצליחה מאוד, האימהות עדיין יוצאות לעבוד כי אנשים רוצים לצאת ולהתפרנס בכבוד. אני בטוחה שאפשר ליצור מענה דומה לאוכלוסיות נוספות שכל כך זקוקות לזה".
נציג אגף התקציבים במשרד האוצר, נתנאל אושרי, שלל את הדברים ואמר: "הורדת הדיסריגרד להורים עצמאיים לא השפיעה בצורה משמעותית על שיעורי התעסוקה ולא על המשכורת עצמה. שיעורי התעסוקה גדלו בפחות מ-1%, והמשכורות עלו בסכומים של בין 60 ל-480 שקל בחודש, כשבתקופה המקבילה העלייה בשכר המינימום הייתה גבוהה יותר. עוד הוסיף: "אנחנו תומכים במאבק בעוני באמצעות עבודה ולא קצבאות, מנגנון הקצבאות לוכד את המשפחות בעוני לאורך שנים". יו"ר הוועדה ח"כ חיים כץ דרש מאושרי להציג נתונים מספריים: "תגיד לי בכמה אנשים מדובר, כמה אנשים יצאו לעבוד? כמה עלו מעל קו העוני? פה בוועדה דנים בנפשות ולא באחוזים".
מנגד, עו"ד שרית דימרי מהלשכה המשפטית של הביטוח הלאומי תמכה בדבריה של ח"כ ברביבאי ואמרה: "על-פי הנתונים שלנו ממוצע השכר (ללא הקצבה) של אימהות חד-הוריות שזכאיות להבטחת הכנסה עלה מאז השינוי מ-2,700 שקל בחודש בינואר 2017 ל-3,225 שקל בחודש ביולי 2019. בהיקף התעסוקה הייתה עלייה של כ-200 איש. אנחנו מעוניינים להאריך את הוראת השעה או להפוך אותה להוראת קבע וגם חושבים שיש לשנות את הדיסריגרד באופן רוחבי לקבוצות נוספות, כפי שנעשה כאן עבור הורים עצמאיים".