|
תאריך:
|
24/07/2020
|
|
|
עודכן:
|
25/07/2020
|
צעק "אנחנו במדינה נאצית" - ויוכל להיות עורך דין |
|
1 |
|
|
מה שנקרא OFFICER OF THE COURT? מה עוד צריך לקראות שאנשים מסוג זה לא יופיעו בבתי משפט ולא יוכלו לייצג אנשים. כנראה במחשבה שנייה הנ"ל מתאים להיות עוזר של רות דוד. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
פלג א |
|
|
2 |
|
|
ביהמ"ש העליון הכשיר למעשה (שוב) ניהול חקירה באזהרה כלפי כל אדם בלא שקם כל יסוד לכך ובעניינינו כלפי קרבן עבירת אלימות קשה ומבלי שאיש התלונן על הנאשם (שאין חולק כי הנו קרבן עבירת אלימות) וזאת ללא כל תשתית ראייתית. למעשה, ביהמ"ש העליון נתן בזאת "אור ירוק" להתנהלות דומה ושערורייתית בעתיד מצד רשויות האכיפה. החלטה זו מעמידה כמובן בסיכון ציבור שלם של קרבנות עבירה ואנשים שומרי חוק ועל לא עוול בכפם. המבקש חזר וטען בכל הערכאות כי במצב דברים בו נשללה חירותו שלא כדין באמתלה של חקירה (בגין חשדות שלא היו ), שלא היה לה כל בסיס חוקי, ושחוקיותה אף לא הוכחה כלל ע"י התביעה (למעשה, למרות התנגדות המדינה להגשת המסמכים- בהיותם מפריכים את האמור בסעיף 1 לכתב האישום (כך!)- ומשהוכיח פוזיטיבית כי לא הוגשה כנגדו כל תלונה בגין עבירה מצד העבריין שתקף אותו (ושהורשע) -ראיות הגנה נ/31, נ/34 )ובעוד הנטל לכך מונח כידוע לפתחה של התביעה, כי לא מדובר היה ב"חקירה" וכי לא עוכב כדין ולא בשל חשד סביר לעבירה ולפיכך גם לא קמה עילת עיכוב כלשהי ומכאן המסקנה כי לא קם יסוד ה"ממלא תפקידו כחוק " הנדרש לצורך הרשעה בעבירת ההפרעה לשוטר (ראו קדמי, "על סדר הדין בפלילים", חלק ראשון, הליכים שלפני משפט א, תשס"ח – 2008, עמ' 30 וכן ע"פ 325/84 אברג'יל נ' מד"י) . לגבי עבירת העלבת ע"צ: גם כאן לא דנה שום ערכאה בהתקיימות כלל יסודות העבירה כגון המבחן ההסתברותי והתוכני ואף לא ביסוד הנפשי (כך!). יודגש כי איש לא השווה שוטר ספציפי לנאצי וכל שנאמר הוא כי המדינה נאצית, דבר המותר כביכול על פי עקרון החוקיות כשגם זה נגוז ונעלם. דברי המבקש לשוטרת נאמרו בתגובה לכך שכינתה את אימו "נאצית", דבר שנעלם מעיניהן של 3 ערכאות. טענת ההגנה מן הצדק נדחתה גם היא בקש וללא כל דיון ממשי ואמיתי בה, לא נבחנה שאלת היות כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומד בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית ובמנותק משאלת האשמה או החפות כמותווה בהלכה הפסוקה. לעניין זה גם פורט בהרחבה מדוע מדובר במקרה נדיר ויוצא דופן בנסיבותיו, בו המצפון מזדעזע ותחושת הצדק האוניברסלית נפגעת , נוכח התנהלות בלתי חוקית ובלתי נסבלת של הרשות החוקרת, ובהמשך - הכשרתה של זו בהתנהלות שערורייתית של התביעה המשטרתית שהטעתה במזיד את כל הערכאות השיפוטיות בטענה כי "לא מדובר באותו תיק" וכי תיק התקיפה שחווה הנאשם הינו תיק אחר, דבר שחילחל עד להכרעת הדין . כלל כתבי הטענות של ההגנה מחזיקים כמעט 200 עמודים+נספחים, וכמובן לא ניתן לפרטם כאן. על מנת לסבר את האוזן יודגש כי עבירות ועוולות המתלוננים כלפי המבקש וההתעמרות בו, בהיותו קרבן עבירת אלימות, מצד השוטרים, לאחר שהופקר למשך שבועות ותלונתו בדבר התקיפה לא טופלה, לא זכו לשום דיון מצד השופטים , טוייחו בידי מח"ש והיו כלא היו (למרות שהוגשו תמליל והקלטה –את ראיה נ/2 ביהמ"ש אסר לפרסם לאחר שעיכב החלטתו זו למשך שנה ויותר, כך שניתנה אך לאחר ההחלטה בערעור ומשכך זו אינה ברת ערעור) . גם המזכרים השקריים שכתבו המתלוננים (עבירות הפרת אמונים ושיבוש מהלכי משפט מצד השוטרים) , מהם עיקרו את כל האמירות המזכות של המבקש- ושאלמלא הוקלטו הדברים היו מביאים להרשעה בעבירת האיומים- לא זכו לביקורת שיפוטית כלשהי מצד 5 שופטים ! בית המשפט העליון הוא ,לכאורה, קו ההגנה האחרון של ‘האזרח הקטן’ מפני השלטון, וכאשר השלטון הטעה במפגיע שתי ערכאות קודמות. שומה היה עליו לשמש כבלם בפני פעילות אכיפה שלוחת רסן, המנוגדת לערכים של שלטון החוק. אולם, לא כך אירע . במבחן הת |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
wiseguy8 |
|
|
3 |
|
|
במבחן התוצאה הוכשר זימונו בכחש של קרבן עבירת אלימות לחקירת סרק במטרה להפלילו , כשלמצג שווא זה התלוו התעמרויות, השפלה, כליאת שווא ועוולות נוספות. הדברים שאמר לאחר שעורער שיווי משקלו במזיד לא נדונו באספקלריה של כלל הנסיבות ולא זכו אלא להתממות , משל נטל בתגובה מכונת יריה וקצר בשוטרים שעוולו כלפיו. הזרם הריאליסטי במשפט (כב' השופט הולמס) גורס כי כאשר מסומנת המטרה, כל שנותר הוא להביא את הנימוקים ואת המילים המתאימות לכך , גם את המאולצים שבהם, ולהתעלם לחלוטין מכל "רעשי הרקע" (כגון ראיות נ/31 נ/34 בעניינינו), העלולים לכרסם באותה מטרה, אך ביהמ"ש העליון כמעט אינו ערוך לטפל בעיוותי דין כגון אלו בדיון בגלגול שלישי, למעט במקרים נדירים (אגב, בביהמ"ש המחוזי יוצג המבקש בידי עו"ד גיא פלנטר הידוע ובידי הגב' הנכבדה עו"ד אינברג , אולם, כל שמותר לומר, על פי חופש הביטוי שבפועל ,הוא כי למיצער נסתם הגולל על התוצאה לאחר שלפחות 3 תובעי משטרה הטעו את הערכאה הדיונית במזיד ופגעו בעקרון ההליך ההוגן גם באמצעות התנהלות זו). יבחן נא הקורא הנבון והנאור את הדברים כולם (בבוא היום, לכשיפורסמו חמרי התיק, שכעת חל איסור לפרסם את מרביתם , כמובן על פי עקרון "אור השמש המטהר" ) ויסיק בעצמו באם אכן מדובר במשטר אפל (בבחינת מש"ל) או שמא במדינה דמוקרטית , שחרטה על דיגלה ערכים של זכויות אדם. אגב, על פי עקרון החוקיות מותר לאזרח להגיד ואף לצעוק את אשר נטען שנצעק. אגב, הוחמצה כאן הקביעה כי אמירה לשוטר "אזיין אותך בבית המשפט, תמצא לך עו"ד טוב, נטפל בך על פי חוק" אינה עבירה (כשאלמלא ההקלטה המבקש היה מורשע עקב שקרי המתלוננים) . עם זאת, קביעה לפיה אמירה כי "המדינה נאצית" הינה העלבת עובד ציבור מסוים וזאת מבלי לדון כלל ביסודות העבירה מבהירה עד כמה רטוריקת חופש הביטוי צבועה . |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
wiseguy8 |
|
|
איציק וולף
עמותת הצלחה הגישה לבית משפט השלום בירושלים ערעור נגד עיריית ירושלים לאחר ששילמה תחת מחאה אגרה של 2,910 שקלים לצורך קבלת יומן הפגישות של ראש העירייה, משה ליאון, לשנת 2019 "בעת הגשת הבקשה היה המידע מוכן למסירה אצל העותרת וברי שלא הושקעו בו 100 שעות עבודה או אפילו כמות קרובה לכך"
|
|
|
|
|
|
עידן יוסף
המשטרה כרזה למפגינים נגד נתניהו להתפזר אך חלקם בחרו להישאר הפגנת הימין בעד נתניהו הסתיימה עימות בין השר אוחנה למ"מ המפכ"ל מוטי כהן ומפקד מחוז ירושלים: "בהפגנות של חרדים נוהגים אחרת"
|
|
|
|
|
|
עידן יוסף
הליכוד בראשות נתניהו מאבד תמיכה, ובנט מימינה ממשיך לצבור כוח ארבע מפלגות החברות בקואליציה הנוכחית אינן עוברות את אחוז החסימה, והממשלה בהרכבה הנוכחי, עם 57-55 מושבים, אינה מצליחה לקבל רוב
|
|
|
|
|
|
איציק וולף
משרד הבריאות מנהל מגעים מתקדמים עם חברת ארקטורוס האמריקנית המפתחת חיסון לקורונה המדינה תשלם מאות מיליוני דולרים - על-פי אבני דרך בפיתוח החיסון - וצפויה לקבל 4 מיליון מנות חיסון
|
|
|
|
|
|
עידן יוסף
ברקע הדיווח על כ-2,000 נדבקים ביממה, אמר נתניהו: "משתדלים להימנע מסגר כללי, אך אם יהיה צורך בכך - נעשה זאת. גנץ ואני סיכמנו לצמצם את קבינט הקורונה בחצי" אדלשטיין: בתחום של השגת החיסונים חתמנו עם חברת אמריקנית שעובדת על חיסונים גמזו: המשימה - לנצח את הקורונה עם כמה שפחות פגיעה בכלכלה
|
|
|