בגיל 95 תיקן הצבא האמריקני את העוול, ועיטר בכוכב הארד את אלדון קנות, שגילה גבורה בקרב לשחרור העיר המבוצרת מֶץ בגבול צרפת-גרמניה-לוקסמבורג בנובמבר 1944.
הגדוד של קנות תקף במסגרת דיוויזיית החי"ר 95 את מבצר ז'אן דארק. לפתע הרגישו קנות וכשלושים מחבריו לנשק, כי נלכדו מאחורי קווי הגרמנים. קנות וחבריו, שניזונו רק משוקולד במנות החירום, היו עייפים, רעבים וקפואים במזג-האוויר הסגרירי. הוא גילה חפירה, ולחם בתוכה משך חמישה ימים בגרמנים. רגלו התנפחה, ומציקה לו מאז. על גבורתם מול הגרמנים כונו, אחרי כיבוש העיר, קנות וחבריו, אנשי הברזל ממץ.
בבית האבות, שהוא מתגורר בו בקליפורניה, אורגן טקס מרשים להוקרתו, ובו עוטר בכוכב הארד, למרות ההגבלות עקב מגפת קורונה. קנות ואורחיו עטו מסכות, ועמדו בריחוק זה מזה. שכניו לבית האבות צפו בחדריהם בטקס, ששודר בטלוויזיה במעגל סגור. "היה שם תוהו-ובוהו", נזכר קנות. "מול אש גרמנית כבדה רק מעטים מאתנו הגיעו למבצר".
לוטננט-קולונל בדימוס רוברט ג'ונסון מחיל-האוויר האמריקני סייע לקנות לקבל את העיטור הנשכח, ועברה שנה עד שתוקן העוול. קנות עוטר בידי מיג'ור-ג'נרל לורה ל' ייגר, מפקדת דיוויזיית החי"ר 40 במשמר הלאומי של קליפורניה. ייגר אמרה, שקפצה על ההזדמנות לעטר את קנות, כיוון שזה תשלום חוב של כבוד - מאוחר, אומנם - לאחד מוותיקי מלחמת העולם השנייה. לדבריה, קנות הנו גיבור אמריקני.
לאלדון קנות ולמרגרט, אשתו, שהשתתפה בטקס עם כלתם, יש שישה ילדים, והם רואים אותם מעט בימי המגפה. הוא היה פרופסור להנדסה, שלימד 35 שנה באוניברסיטה של קליפורניה בלוס אנג'לס. במהלך חייו האקדמיים פרסם הרבה מאמרים וספרים, וזכה לפרסי הוקרה.
קנות השתתף במפגש של אנשי הברזל ממץ לפני כשנה בבסיס פורט סיל באוקלהומה, שבמהלכו עוטר באות לגיון הכבוד הצרפתי. רק שבעה מעמיתיו לנשק, שמספרם מתדלדל, נכחו במפגש.
