בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות הוצג (יום ד', 10.2.21) לראשונה, מתווה ממשלתי למאבק הישראלי הממוסד בתופעה זו.
התרגשות רבה שררה בחדר הוועדה, כאשר הגיע יו"ר הוועדה דוד ביטן, שנעדר ממושכות לאחר שחלה קשה בקורונה - והחלים. ביטן סקר את הדיונים הרבים שקיימה הוועדה בנושא האנטישמיות ברשת בכנסת היוצאת, והדגיש כי "הפיקוח בנושא חייב להמשך ולא לרדת מסדר היום בוועדה זו גם בכנסת הבאה. גורמים רבים בישראל נאבקים באנטישמיות, ולפיכך הייתה חשיבות רבה לכנס את כל הגורמים לצוות בינמשרדי משותף, ולא להמשיך את המצב שכל גורם, יפעל ויטפל בלי תיאום ושיתוף פעולה עם אחרים".
לדברי ממלאת-מקום יו"ר הוועדה, מיכל קוטלר-וונש, הרשתות החברתיות נרתמו למאבק בהכחשת השואה ועשו רבות למען הנושא, אך "יש עדיין עשיה מרובה אך הכיוון נכון - ויש להמשיך בו. שיתוף הפעולה בין הרשתות למשרדי הממשלה הנו הכרחי ביותר להעלאת המודעות לאחריות של הפלטפורמות הדיגיטליות".
לדברי השר לנושאים אסטרטגיים, מיכאל ביטון, שתיאר את שיתוף הפעולה בין משרדו למשרדי החוץ והתפוצות וארגונים חוץ-ממשלתיים. "העם היהודי קיים אלפי שנים, ובכולן נאלץ להתמודד עם שנאה ודעות כנגדו - שהפכו למעשים, שאין איומים מהם. המתווה שהוצג מציע מעקב, אכיפה ושיטת עבודה מול הרשתות, תוך מהירות-תגובה וקביעת עונשים למפר את הכללים.
שרת התפוצות עומר ינקלביץ', שיבחה את יו"ר הוועדה ביטן על המעקב הרצוף בנושא, שהביא לפרסום הדוח, ופירטה כיצד השוואות בין ישראל לנאצים, האשמת ישראל בהפצת נגיף הקורונה והכחשת השואה - הופצו ברשת, זכו למיליוני חשיפות ולייקים, ולא נחסמו. היא סיפרה על פעילות משרדה בניטור תופעות כאלו ברשת - והגשת תלונות להנהלת הרשתות.
יצחק הרצוג, יו"ר הסוכנות, הוסיף כי מדובר בדוח חשוב מאין-כמותו, כי זהו אתגר המרכזי של הדור, וההפצה של דעות מסוכנות כל-כך הן בעיקר ברשת - וממילא המאבק וההתמודדות איתן היא בזירה זאת.
יעקב דלל, ראש תחום מחקר אקדמי במשרד לנושאים אסטרטגיים, הדגיש כי המתווה קורא לקביעת מדיניות ברורה של אכיפה ושקיפות מצד הרשתות. אלו נדרשות לאמץ הגדרה של אנטישמיות, כפי שהוגדרה ע"י רוב המדינות והאוניברסיטאות בעולם, להסיר פרופילים ציבוריים של מי שהורשע באנטישמיות או בהכחשת-שואה, הגבלת מסחר בספרות אנטישמית, אכיפה נמרצת לאיתור והסרת חשבונות אנטישמיים מזויפים, והגברת השקיפות מטעם הרשתות על פעולות אלו.
יוגב קרסנטי, מנהל תחום המאבק באנטישמיות במשרד התפוצות, סיפר על כ-2.5 מיליוני פוסטים אנטישמיים בשנה החולפת, ולמרות שחלק מהם הורדו ע"י הרשתות, אך חלק ניכר מהם עדיין פעילים ומופיעים. ממשלת ישראל נדרשת להקים מערך ניטור קבוע על האנטישמיות ברשת והגברת החקיקה בנושא בארץ ובעולם.
יפעת ברק-צ'ייני מנהלת התחום הבינלאומי בקונגרס היהודי העולמי, שיבחה כי מתווה-הפעולה המוצע מקיף וכולל, וסיפרה על שירות חדש של הנגשת תחום השואה בארצות רבות - כדי להיאבק בהכחשתה.
לדברי ליז קנטר, ראש מדיניות ממשל בטיקטוק ישראל, ״לטיקטוק יש אפס סובלנות כלפי תוכן שנאה מכל סוג שהוא, ונעשה הכל על-מנת למגר אותו. אנו שמחים על הדיאלוג הפורה והמתמשך עם יו"ר וחברי ועדת העלייה הקליטה והתפוצות, לקידום תוכנית למניעת שיח שנאה ברשת",ואילו ג'ורדנה קטלר, מנהלת מדיניות בפייסבוק, הודתה לפעילות הוועדה בנושא לכנס את כל הגורמים יחדיו סיפרה על איתור "אנשים מסוכנים", בפעילותם ברשת ומחוצה-לה, וכן פעילות להגברת תודעת השואה. לדברי רונן קסטלו, מנהלת המדיניות בטוויטר, מדיניותם היא למנוע הכחשת שואה, עידוד אלימות, גזענות או אנטישמיות, ואילו נעה אלפנט-לפלר, מנהלת המדיניות בגוגל, סיפרה על שיתוף-פעולה עם ארגונים אזרחיים בנושא.
יוסף חדאד, ערבי-ישראלי הפעיל בהסברה ישראלית בעולם, קרא לחסימתו המיידית בטוויטר של נשיא אירן חמינאי, המפיץ הכחשת שואה וקורא בתמידות להשמדת ישראל.
מנכ"ל משרד התפוצות, דביר כהנא ציין כי "כל החברות לוקחות את הנושא ברצינות רבה. יש התקדמות בתהליך ובתחום אך עדיין לא מספיק. על-מנת להגיע לאיזון וריפוי הרשת, צריך לייצר שותפויות רבות ולרגם את הדוח לעשיה משמעותית על-ידי בנית קואליציות", ואילו מנכ"ל המשרד לנושאים אסטרטגים, ד"ר שי הר-צבי, ציין כי "השיח התחיל ויש עוד עבודה רבה לבצע. קיימת חשיבות רבה לשיתוף פעולה בינמשרדי בתחום שחייבים להמשיך וללוות את הנושא".
