ועדת החוקה בראשות ח"כ יעקב אשר המשיכה (יום ג', 16.2.21) להכין לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 - הוראת שעה) (נגיף הקורונה החדש) (עיכוב הליכים לשם גיבוש ואישור הסדר חוב), התשפ"א-2021, החלק העוסק בעיכוב הליכים ליחידים.
על-פי חלק זה, בקשת יחיד לעיכוב הליכים מוגשת לבית המשפט והקפאת ההליכים תימשך עד 4 חודשים. בדומה לעיכוב הליכים לגבי תאגיד, גם לגבי יחיד, מוצע כי לא ייפרעו חובות העבר שלו, אלא לפי הוראות החוק. הוא ייכנס להקפאת הליכים ולא ניתן יהיה לפתוח נגדו בהליכי גבייה של חובות עבר, לא ניתן יהיה לשעבד נכסים שלו לשם הבטחת חובות עבר ולא ניתן יהיה להטיל עיקול על נכסיו.
ככלל, לא ניתן יהיה לפתוח או להמשיך בהליכים משפטיים נגדו ועוד. מוצע עוד לקבוע סעיף לפיו היחיד יהיה מנוע מלהוציא מרשותו או למכור נכסים או שלא במהלך עסקים רגיל, אלא באישור בית המשפט. בנוסף, בשונה מתאגיד, לגבי יחיד מוצע עוד כי עיכוב ההליכים יכלול גם הסרה של הגבלות שהוטלו עליו בהליכי גבייה. לא יינתן צו מאסר חלף קנס לפי חוק העונשין ותוגבל יציאתו מהארץ. יצוין כי על יחיד שניתן נגדו צו לפתיחת הליכים חלות הגבלות נוספות- הגבלה מהחזקת דרכון, הגבלה משימוש בכרטיסי חיוב עם אשראי, והגבלתו מהשתתפות בהקמה של תאגיד חדש - הגבלות אלה אינן מוחלות כאן.
לפי המוצע, בהליך זה ימונה בעל תפקיד "מנהל הסדר", שיסייע לחייב, ולמעשה אף ינהל את הליך גיבוש הסדר החוב, תוך שהוא מחויב להיפגש עם היחיד, ולקיים ישיבת הסדר משותפת עם היחיד והנושים, והכל בתוך פרק זמן קצר של 30 יום. אם הגיעו להסדר מוסכם - יועבר ההסדר לאישור בית המשפט. אם לא הגיעו הצדדים להסכמה - ההליך עובר למסלול הרגיל של החוק לאישור הסדרי חוב, אשר כאמור מחייב אישור הסדר חוב מוצע באסיפות סוג של כל בעלי העניין ואישור בית משפט.
יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר הודיע בתחילת הדיון כי גיבש עמדתו שיש לפצל את החוק ולקדם בשלב זה רק את ההקלות ליחידים ולתאגידים שאינם חברות אג"ח: "המשא שקשרו לנו עם האג"חים גדול ומורכב מאוד וגיבשתי דעתי שכדאי לפצל את הנושא". עוד אמר כי "מצב הקורונה גרם להרבה יחידים ותאגידים להגיע לפינה שלא היו מגיעים אליה. צריך לבדוק גם מה ההשלמה שתבצע המדינה אם ייכנסו לתהליך הזה עשרות או מאות יחידים ותאגידים. צריך יהיה את התמך הזה. האינטרס של המדינה הוא שלא יעלה הגרף של החברות שהגיעו לחדלות פירעון ולשם כך עליה לייעץ ולהתחבר לתהליך שבסופו של דבר חוסך הרבה כסף למדינה כשאותם אנשים שעלו על מסלול יעלו הרבה פחות או לא יעלו כלל ולהפך - ישלמו את מיסיהם. המדינה צריכה לתת עזרה במיקוד מענקים קיימים לאלו שנופלים בין הכסאות, סבסוד מסוים דיפרנציאלי לפי גודל חברה או רק לפרטיים בנושא מימון מלווה או אגרות והעמדת קרן להלוואה לאותם אנשים שנכנסים להליך כזה ויהיו במצב כמעט בלתי אפשרי לקבל הלוואה מהבנקים, קרן הלוואות לא הרגילה הקיימת היום אלא מלווה ועוד".
המשנה ליועמ"ש לעניינים כלכליים, עו"ד מאיר לוין, אמר כי "אנחנו מוכנים להיענות לבקשתך ולוותר על ההסדר לחברות האג"ח. חשבנו שנכון יותר למחוק סעיפים אלו מאשר לפצלם, כי איני רואה טעם להשאיר הסדר שאין בו צורך. יש היגיון לכלול הסדר עיכוב הליכים לחברות אג"ח כל עוד ייכנס למבחנים שייקבעו בהסדר בחוק, אני לא רואה סיבה להחריג דווקא את חברות האג"ח כשחברה תגיע לשלב הסדר החוב, לא יהיו הקלות".
ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) אמר: "במקום לחפש פתרונות ותוכניות האוצר צריך לתת מימון ישיר לאנשים הללו. חלק גדול מהחברות הן יחידים למעשה".
ענת פילצר סומך, יועמ"ש איגוד החברות הציבוריות, הגדירה סדרי עדיפות: "אנחנו מצרים על הביטול או הפיצול ואם בכל זאת ייגזר עדיף פיצול. הקורונה לא פסחה על תאגידים שהנפיקו אג"ח ולא ראוי להפלותם לרעה".
