סניגוריו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מחריפים את ביקורתם על המשטרה, רשות ניירות ערך והפרקליטות בנוגע לתפיסת הראיות בתיק 4000. עו"ד בועז בן-צור ועמיתיו שבים ומבקשים (יום ה', 18.2.21) מבית המשפט המחוזי בירושלים לפסול מאות ראיות שנתפסו בטלפונים ובמחשבים של שאול אלוביץ, שלמה פילבר וניר חפץ בסוף 2017 ובתחילת 2018.
ההגנה טוענת, כי החיפושים שהניבו חומרים אלו בוצעו שלא כחוק, מאחר שרשות ני"ע עסקה אז בחקירת פרשת בזק-yes ולא ביקשה כנדרש צווי חיפוש לחומרים הקשורים לנתניהו. לדברי בן-צור, מאחר שעלה חשד לפיו נתניהו קיבל שוחד מאלוביץ - שלא היה חלק מפרשת בזק-yes ואינו מצוי בסמכות הרשות - היה עליה לבקש צווים בהם תציין במפורש חשד זה. הפרקליטות טוענת, כי היה זה המשך לחקירה המקורית שנועד לבדוק האם פילבר העניק לבזק יחס מועדף בשל הקשר בין נתניהו לאלוביץ, ולכן עד פברואר 2018 לא היה צורך לקבל צווי חיפוש חדשים.
בתגובתו לעמדת הפרקליטות אומר בן-צור: "תפיסת הכוח הבלתי-מוגבל העוברת כחוט השני בתשובתה של המאשימה - חסרת בסיס. היא אינה מתאימה לשיטת המשפט בישראל. תפיסת הכוח המופרז של הרשות החוקרת היא מסוכנת ואף מעוררת אימה. היא גם מעוררת חוסר כבוד - במובנו העמוק ביותר - כלפי בית המשפט, אשר נותן את צו החיפוש. אם זו מדיניות ראויה - אדרבה; אולם הדברים צריכים להיאמר ברורות. שיידעו הכל כי כוחה של הרשות החוקרת לפלוש לחומרים שבליבת הפרטיות הוא בלתי מוגבל; ומובן כי אם תתקבל טענה זו, תהא לכך השלכה רוחבית יוצאת דופן".
לגופם של הסברי הפרקליטות אומר בן-צור, כי יש בהם סתירות בנקודות מהותיות. כאמור, בתגובתה לפסילת הראיות אומרת הפרקליטות, כי בין אוקטובר 2017 לפברואר 2018 היא פעלה במסגרת חקירת בזק-yes. אך בתגובתה לטענת ההגנה לפיה חקירת פרשת 4000 החלה ללא אישור כנדרש של היועץ המשפטי לממשלה, היא אומרת שאישור זה ניתן כבר באוקטובר 2017. "גרסאותיה המתפתחות והסותרות של המאשימה משתנות לפי הצורך, או ליתר דיוק, בהתאם לצורך להשיב לבקשה כזו או אחרת של הנאשמים", טוען בן-צור.
עוד אומר בן-צור, כי הסבריה של הפרקליטות אינם עולים בקנה אחד עם העובדות. פילבר נחקר לראשונה ביולי 2017; בנובמבר סיימה רשות ני"ע את החקירה בפרשת בזק-yes והעבירה את התיק לפרקליטות; באוקטובר ביקשה הפרקליטות מאביחי מנדלבליט אישור לחקור את מניעיו של פילבר על-רקע יחסי נתניהו-אלוביץ - אך מנדלבליט אישר רק לחקור את פילבר עצמו על בסיס המסמכים שכבר נתפסו. לכן, שב וטוען בן-צור, החיפושים עד פברואר 2018 היו בלתי חוקיים ולא ניתן להכשירם כחלק מפרשת בזק-yes.
לבסוף אומר בן-צור, כי אין בסיס משפטי לטענתה של הפרקליטות כאילו לא היה צורך לקבל צווי הרחבה לצווים המקוריים שהוצאו בפרשת בזק-yes, שכן הצווים המקוריים היו מוגבלים מאוד ונגעו אך ורק לאותה פרשה. הפרקליטות גם טענה, כי הצווים המקוריים היו נרחבים משום שהוזכרו בהם עבירות על חוק ני"ע ו"חשד לביצוע עבירות לפי חוק העונשין". אלא שבהמשך צוינו במפורש עבירות מרמה ורישום כוזב - אך לא נזכרה עבירת שוחד; לדעת בן-צור, הדבר מוכיח שהם היו מוגבלים אך ורק לעבירות שצוינו בהם במפורש, ולא ניתן להעמיס עליהם את עבירת השוחד שבמרכז תיק 4000.
