בבית המשפט המחוזי בירושלים ייפתח הבוקר (יום ב', 5.4.21) שלב ההוכחות במשפטו של ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, המואשם בקבלת שוחד ובשני אישומים של מרמה והפרת אמונים. בפועל, ייתכן שרוב היום הראשון יוקדש להתנצחויות משפטיות ורק מיעוטו לשמיעת עד התביעה הראשון - מנכ"ל וואלה לשעבר,
אילן ישועה.
המשנה לפרקליט המדינה וראש צוות התביעה, ליאת בן-ארי, תשא נאום פתיחה. מטרתו הפורמלית של נאום כזה, במיוחד במגה-תיק, היא לשרטט לבית המשפט מפת דרכים כללית: מה מבקשת התביעה להוכיח וכיצד בכוונתה לעשות זאת. ייתכן שבן-ארי תחרוג ממסגרת זו ותציג תמונה קשה של הנאשמים - נתניהו,
שאול אלוביץ,
איריס אלוביץ ונוני מוזס - ושל העבירות המיוחסות להם. היא גם עשויה לדחות את הטענות שהעלו הנאשמים ותומכיו של נתניהו נגד התנהלות המשטרה והפרקליטות בתיק. הסניגורים עשויים להתנגד לאמירות כאלו, והשופטים יצטרכו להחליט האם לאפשר אותן.
כאשר תחל עדותו של ישועה, צפויות התנגדויות רבות מצד סניגוריהם של נתניהו ובני הזוג אלוביץ -
בועז בן-צור,
ז'ק חן ו
מיכל רוזן-עוזר. בן-צור הגיש התנגדות עבת כרס לקבלת מסמכים והקלטות שמבקשת התביעה להגיש באמצעות ישועה, וכל השלושה דרשו לשלוח אותו להשלמת חקירה במשטרה בעקבות שיחות הרענון שערכה לו התביעה. השופטים
רבקה פרידמן-פלדמן,
משה בר-עם ו
עודד שחם לא החליטו בבקשות הרוחביות, ולכן יהיה על הסניגורים להתנגד שוב ושוב בצורה נקודתית להגשת הראיות ולהסתמכות על שיחות הרענון.
בפני השופטים יעמדו שלוש אפשרויות להכריע בהתנגדויות. האחת: להחליט בכל התנגדות לגופה, מה שיסרבל מאוד את עדותו של ישועה. השנייה: לתת במקום החלטה גורפת לגבי הקבילות או חוסר הקבילות של הראיות והרענונים. השלישית והסבירה ביותר: לקבוע שהם מאפשרים כעת את ההגשה ואת השאלות, כאשר משקלם של הדברים יוכרע רק בסיומו של המשפט.
ישועה צפוי להעיד על הפניות שקיבל מבני הזוג אלוביץ ובמישרין משלוחיהם של בנימין ו
שרה נתניהו בנוגע לסיקור בוואלה שלהם ושל בני משפחתם ויריביהם. הוא יציג מאות התכתבויות ווטסאפ ושיחות שהקליט, כאשר מטרת התביעה היא להוכיח שהסיקור האוהד לנתניהו והעוין ליריביו היה דפוס פעולה שנועד להטות אותו לטובת צרכים אחרים של אלוביץ, שהיה אז בעל השליטה בבזק. ההגנה טוענת, כי אלוביץ התערב בסיקור כדי שהאתר יהיה מאוזן יותר מבחינה עיתונאית, וכי בקשותיו של נתניהו היו שגרתיות ומקובלות. עוד תטען ההגנה, כי התביעה מוציאה את הדברים מהקשרם, מציגה מאות בודדות מבין אלפי פרסומים בעניינו של נתניהו ואף מסתמכת על קטעי דברים. טענה מרכזית נוספת תהיה, כי החלטותיו של נתניהו בנוגע לבזק התקבלו כולן על-פי המלצות הדרג המקצועי ואף פגעו בחברה.