אילן ישועה הודיע אמש (יום ב', 5.4.21) לפרקליטות, כי קיבל "הודעות לא נעימות" בווטסאפ ופייסבוק והללו הועברו מיידית למשטרה. כך דיווחה (יום ג', 6.4.21)
יהודית תירוש לבית המשפט המחוזי בירושלים. היא הבהירה, כי לא היה כל קשר ישיר עם ישועה, המצוי בעיצומה של עדותו, וכי ההודעות לא נגעו לתוכן עדותו. בהמשך הדיון סירבה תירוש לומר, האם לדעת הפרקליטות ישועה ביצע עבירות בתיק 4000.
סניגורו של
שאול אלוביץ,
ז'ק חן, הפתיע כאשר ביקש להגיש את כל הודעותיו של ישועה ברשות ניירות ערך ובמשטרה, וזאת בנימוק שקיימות סתירות רבות בינן לבין דבריו בעדותו. הוא הדגיש, כי ההגשה איננה מהווה הסכמה לאמיתות התוכן ולקבילותן של עדויות שמיעה וכדומה. לדברי חן, ההגשה גם יכולה לייעל את הדיון. הבקשה הוגשה על דעת סניגוריו של ראש הממשלה,
בנימין נתניהו.
בועז בן-צור אמר כי קיימים פערים דרמטיים ושינויים תהומיים בין הגרסה שנמסרה בחקירות לבין דבריו של ישועה בבית המשפט; הוא הדגיש, כי ההגנה אינה מסכימה גם עם הגרסה בחקירות.
תירוש השיבה, כי עדותו של ישועה עולה בקנה אחד עם דבריו בחקירותיו. "לא ידעתי שאני באה הבוקר לסיכומים", הוסיפה בביקורת על כך שהבקשה הוגשה ללא הודעה מוקדמת לתביעה. היא הוסיפה, כי לצד התמלילים יש להציג את התיעוד החזותי של החקירות, שכן התמלילים היא רק כלי עזר, בעוד התיעוד החזותי הוא הראיה הקובעת. תירוש הדגישה, כי אם ההודעות מוגשות - הדבר צריך להיעשות בידי התביעה.
השופטת
רבקה פרידמן-פלדמן קבעה, כי בשלב זה מקבל בית המשפט את התמלילים רק ככלי עזר לדיון היום, ולאחר מכן תודיע התביעה האם הם מקובלים עליה. "אחרי זה נוכל לדון בשאלה המאוד-חשובה כיצד זה יסומן", הוסיפה.
החלק הראשון של הדיון היום עוסק בשתי בקשות מרכזיות שהגישו הסניגורים. האחת היא לפסול את ראיון העד שנעשה לישועה, בטענה שמדובר למעשה בהשלמת חקירה בלתי תקינה שאותה יש לבצע במשטרה. השנייה היא לפסול את תכני הטלפונים הניידים של ישועה, בטענה שלא ניתן צו חיפוש כחוק לצורך כך. בית המשפט הקציב לצדדים זמן קצר להשלים את הטיעונים שכבר הגישו בכתב.
פרידמן-פלדמן שאלה, מה ההבדל מבחינת ההגנה האם ישועה ימסור את גרסתו כעת במשטרה, כפי שביקשו הסניגורים, או שימסור אותה מעל דוכן העדים; בן-צור למעשה לא השיב. כאשר אמר בן-צור, כי ייתכן שהתובעים הדריכו את ישועה – הגיבה תירוש: "חוצפה". בן-צור השיב, כי החוצפה היא של הפרקליטות. השניים התעמתו ופרידמן-פלדמן מיהרה להרגיע את הרוחות. בסיכומו של דבר, חזר בן-צור וביקש לשלוח את ישועה להשלמת חקירה.
חן הסביר, כי השלמת חקירה במשטרה מאפשרת לסניגורים למלא תפקיד פעיל בחקירה הראשית, בעוד שבמצב הנוכחי "אנחנו יכולים להגיש בקשת שחרור ונגיע רק לחקירה הנגדית". עוד אמר כי חקירת משטרה מעמתת את העד עם גרסאות ומסמכים. השופט
משה בר-עם הקשה באומרו, כי בסופו של דבר לא יהיה הבדל ממשי. חן הדגים כיצד ייתכנו הבדלים שיהיו מהותיים להגנה והוסיף, כי רק כך ניתן יהיה לחקור את גובי ההודעות.
תירוש השיבה, כי הפרקליטות פעלה בהתאם לפסיקה ובמיוחד לגבי זו העוסקת במגה-תיקים, בהם לא ניתן להתייחס לכל המסמכים. פרידמן-פלדמן: "אם המדינה חשבה שחשוב לשאול ברענון, למה לא שאלו במשטרה?". תירוש: "ההגנה ואנחנו נמצאים בעולמות מקבילים. הכל נאמר בהודעותיו של ישועה". בר-עם: "האם ברירת המחדל איננה שהבירור העובדתי נעשה במשטרה? המזכר [של הרענונים] נראה כבירור עובדתי". תירוש-גרוס השיבה שאינה מסכימה.
פרידמן-פלדמן הוסיפה, כי אינה זוכרת מזכר כה ארוך על רענון. "אם הוא אמר הכל במשטרה – אז אולי נשים את המזכר בצד כמו שמבקשת ההגנה. ואם לא – אז אולי יש כאן בעיה". תירוש-גרוס השיבה, כי לא מדובר בעובדות חדשות. פרידמן-פלדמן ציינה, כי אין תיעוד מלא של הרענון, יש להסתפק בתקציר וייתכן שהיו מילים בעלות משמעות רבה שלא תועדו. תירוש השיבה, שלא הייתה תוספת מהותית. היא דחתה את הצעתו של בר-עם להגיש את כל ההודעות של ישועה, בלא הרענון ובלא חקירה ראשית.
בנוגע לחומרים מהטלפונים שב בן-צור וטען, כי חקירתו הראשונית של ישועה התבססה על ממצאים שהופקו ללא צו חיפוש מהטלפונים של שאול אלוביץ ו
איריס אלוביץ. לדבריו, הסכמתו של ישועה לחיפוש בטלפון שלו אינה רלוונטית, משום שהחוק דורש צו חיפוש במחשב. השופט
עודד שחם הגיב, כי החוק נועד למנוע פגיעה בפרטיות – והאדם יכול להסכים לפגיעה כזו. תירוש שבה ואמרה כי לא היה צורך בצווי חיפוש חדשים, שכן תיק 4000 התפתח מתוך פרשת בזק.
השופטים דחו את שתי הבקשות. בנוגע לראיונות העד אומרים השופטים, כי בשלב זה אין תשתית ראייתית המצביעה על פגיעה ביכולתם של הנאשמים להתגונן. יש יסוד לטענת התביעה, לפיה כאשר מדובר בתיקים רחבי היקף - בתי המשפט נקטו גישה גמישה, הן בנוגע להכרעה בנוגע לפגיעה כזו והן בנוגע לאפשרות שברענונים יעלו חומרים שלא נדונו בחקירה. ההגנה תוכל לטעון בצורה נקודתית, כי עניין כזה או אחר העולה בעדותו של ישועה הוא מהותי ולא עלה בחקירותיו. לגבי הפלאפון קבעו השופטים, כי יש משקל מכריע להסכמתו של ישועה לעיון בו. "קשה לאתר בשלב זה פגיעה בפרטיותו של העד, אשר על-מנת למנוע את הפגיעה בה, נקבעה הדרישה החוקית המתנה את החיפוש בקיומו של צו". הם גם קובעים, כי אפילו אם היה פגם בצווי החיפוש - הוא אינו כזה המצדיק את פסילת הראיות.
סניגוריתה של איריס אלוביץ,
מיכל רוזן-עוזר, שאלה האם לדעת הפרקליטות ישועה ביצע עבירות בתיק 4000. לדבריה, יש לכך חשיבות רבה לטענתה של אלוביץ לאכיפה בררנית מול ישועה ו
שרה נתניהו. תירוש סירבה לענות בו במקום ואמרה כי אם יש בקשה כזאת של רוזן-עוזר - היא תבקש להגיב בצורה מסודרת. היא שבה ואמרה כי ישועה נחקר שלא באזהרה משום שבא מרצונו למסור את הודעותיו.
