בראש ובראשונה נזכור כי קיימת ברית הגנה בין אירן לסוריה, וכי סוריה ואירן הינן שתי התומכות בחיזבאללה בנשק ובכסף. פירוש הדבר כי מלחמה עם סוריה הינה אפריורי מלחמה גם עם אירן וחיזבאללה, ולזאת התכוון עמוס גלעד באומרו ששלום יכול להחליש קואליציה קיצונית.
מנקודת מבט נוספת ניתן לומר כי ציר הרשע של אירן-סוריה-חיזבאללה ינותק במרכזו באם יושג שלום עם סוריה, אף אם לא תיפסק התמיכה האירנית בחיזבאללה יקשה עליהם מאוד לממש אותה.
המשך דבריו של עמוס גלעד כי הסכם כזה יכול "להחליש איומים שישראל מתקשה להתמודד איתם" מצביעים על חשש (מוצדק לדעתי) מההתעצמות של שלושת המדינות באמל"ח רקטי/טילי מתקדם ועל מועד קרוב בטווח הנראה לעין של השלמת היכולת האירנית לבניית פצצה גרעינית ראשונה.
בידי צבא סוריה כאלף טילים בליסטיים, שטווחם בין 300 ל-700 ק"מ, מהדגמים סקאד-C ,B ו-D, המכסים כל נקודה בישראל. הטילים הסוריים מצוידים בראשי קרב במשקל 1,000-770 ק"ג. מאגר הרקטות של צבא סוריה כולל אלפי רקטות 220 מ"מ (שטווחן כ-70 ק"מ) ו-302 מ"מ (בעלות טווח של 115 ק"מ). רקטות אלו נמצאות גם ברשות חיזבאללה ובנוסף, בידי חיזבאללה רקטות אירניות מסוג פגר 3/5 לטווחים עד 70 ק"מ וראשי נפץ של 45/90 (בהתאמה) ורקטות אירניות מסוג זלזל-2, וייתכן גם פאתח 110, שהינן לטווחים של עד 250 ק"מ וראשי נפץ של 600-400 ק"ג.
נכון ל-2007 היו בידי האירנים כמה עשרות טילים מסוג שיאהב 3 לטווח 1,300 ק"מ כנראה, לא יותר מ-40 עד 60 טילים, שיש להם ראשי נפץ של פצצות מצרר, כאשר כל ראש נושא איתו כמה אלפי פצצות זעירות. ראשי נפץ אלו הינם מתוצרת קוריאה הצפונית ומכונים במערב "מכסחי השכונות", כלומר ייעודם תקיפת אוכלוסיה בערים.
כמו-כן, נמצא בפיתוח מואץ טיל בשם סיגאל לטווח 2,000 ק"מ שייחודו הוא שהינו מונע בדלק מוצק המאפשר הכנה מיידית לירי, בעוד ששאר הטילים (שיאהב-3 וסקאדים) מונעים בדלק נוזלי - דבר המחייב תדלוק במשך זמן רב לפני הירי בעת שהטיל מוזקף.
במקרה בו תפרוץ מלחמה, אז מי שחושב כי הסורים, האירנים והחיזבאללה יכוונו את טיליהם רק למטרות צבאיות - טועה מאוד. בעבר הוכיחו חיזבאללה וחמאס כי המטרות היחידות המעניינות אותם הן ריכוזי האוכלוסיה בישראל, ובעתיד מגמה זאת לא תשתנה אך המטרות תהיינה הערים הגדולות חיפה, תל אביב, טבריה ובאר שבע, וראשי הנפץ של הטילים יהיו 1,000-400 ק"ג (כולל ראשי קרב מצררים) ולא 66-20 ק"ג כמו בקסאמים ובגראדים (בהתאמה) שנורו במלחמה בעזה.
תקיפות אלו יגרמו לאבדות כבדות של אזרחים בערים הגדולות. לדוגמה, במלחמת העולם השנייה נורו על לונדון במשך כשנה 1,000 טילי וי-2 - טיל בעל רש"ק של טון. בתקיפות אלו נהרגו 10,000 איש. האם ישראל מוכנה לשלם מחיר כבד כזה תמורת "חידוש ההרתעה" שלנו מול מדינות ציר הרשע? שהרי ברור שלא נכבוש את סוריה, לבנון ואירן.
