באפריל 2015 כתב
ניר חפץ, דוברו של
בנימין נתניהו, ל
אילן ישועה: "הבוס שלי מאוד ביקש שיעלה אייטם". הדברים נכתבו בבקשתו של חפץ להגיב על דבריה של השחקנית
ענת וקסמן נגד נתניהו והוצגו (יום ד', 16.6.21) במהלך החקירה הנגדית של מנכ"ל וואלה לשעבר, אילן ישועה.
סניגורו של נתניהו,
בועז בן-צור, התייחס לאירוע זה כאחד מאלו שלדבריו היו תגובות שגרתיות ולגיטימיות, שלא ניתן לראותן כחלק מ"היענות חריגה" ושוחד של
שאול אלוביץ לנתניהו. התובעת,
יהודית תירוש, דרשה להציג גם משפט זה. בן-צור הגיב: "אתה לא יודע אם ראש הממשלה כאן ביקש, לא ביקש, לא יודע שניר חפץ אמר: לפעמים ספסרנו בשם ראש הממשלה".
בן-צור המשיך להראות מקרים בהם מה שמוגדר בידי המדינה כ"היענות חריגה" לדרישות פרסום הנוגעות לנתניהו, היו לשיטתו פרסומים שגרתיים. מדובר בין היתר בתגובות של לשכת נתניהו ומשפחתו להגיב על פרסומים קודמים, ובסיקור אירועים מרכזיים כמו פגישתו של נתניהו עם הנשיא
ברק אובמה, נאומו בעצרת האו"ם והליכים משפטיים בעניינה של
שרה נתניהו. עוד הראה בן-צור, כי פרסומים דומים היו באמצעי תקשורת רבים אחרים. ישועה אישר, כי רבים מפרסומים אלו הם חלק מההתנהגות העיתונאית השגרתית.
בהמשך הצביע בן-צור על מקומות בו לטענתו נפלו שגיאות בכתב האישום. כך למשל, היו ידיעות שעלו ביוזמת וואלה וללא קשר לפניות אנשי נתניהו; בקשה להוסיף את המילים "התקבלו בחום ובהתלהבות" בחגיגות המימונה לא נענתה; כתב ההגנה של
יגאל סרנה פורסם, בניגוד לטענה לפיה נענתה הדרישה שלא לפרסמו; לא הוסרה ידיעה על ביקורתה של אנגלה מרקל על נתניהו.
עוד התייחס בן-צור לאירוע באוגוסט 2016, בו כתב
יאיר נתניהו לניר חפץ, הפנה את תשומת ליבו לפרסום בוואלה על קשייהם של סטודנטים ממוצא ערבי וטען שזהו פרסום המתאים ל
עיתון הארץ. חפץ העביר את הפנייה לשאול אלוביץ, שהעביר אותה לישועה. בן-צור טען שאין המדובר בדרישה כלשהי הקשורה לבנימין נתניהו. ישועה השיב: "יאיר קשור לנתניהו ולהוראות של נתניהו אנחנו מצייתים".