X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  חדשות / מבזקים
"הווירוס לא הודיע על כוונתו לפסוח על ישראל"

השופטים של שקד: לצמצם זכות העמידה

שטיין מצטרף לקו של סולברג, בהסכמת מינץ ואלרון: "הזכות לבוא בשערי בג"ץ כעותר ציבורי נתונה רק למי שבא להעצים את הציבור הרחב או חלק ממנו ולהבטיח את זכויותיו" שטיין דחה על הסף עתירה שביקשה לאסור לחסן את הילדים נגד הקורונה וחייב את העותרים בהוצאות בסכום חריג של 10,000 שקל לטובת אוצר המדינה
▪  ▪  ▪
שטיין. "להיעצר בפתח השער" [צילום: הדס פרוש, פלאש 90]

"הזכות לבוא בשערי בג"ץ כעותר ציבורי נתונה רק למי שבא להעצים את הציבור הרחב או חלק ממנו ולהבטיח את זכויותיו". כך אומר (יום א', 4.7.21) שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין, בהסכמת השופטים דוד מינץ ויוסף אלרון - אשר כולם מונו לבית המשפט העליון בידי שרת המשפטים דאז ושרת הפנים הנוכחית (וחברת הוועדה לבחירת שופטים), איילת שקד. השלושה מצטרפים לשופט נעם סולברג בפסיקה המבקשת בצורה ברורה ומפורשת לצמצם את זכות העמידה של עותרים ציבוריים בבג"ץ.
שאלת זכות העמידה היא מן המרכזיות השנויות במחלוקות בין השופטים המכונים "אקטיביסטים" לבין אלו הנחשבים ל"שמרנים". הראשונים תומכים בהרחבת זכות העמידה לעותרים ציבוריים, המעלים סוגיות רוחב הנוגעות לציבור או לחלקים משמעותיים מתוכו. עתירות אלו הן המאפשרות לבג"ץ לפסוק בנושאים מרכזיים ולעיתים מעוררי מחלוקת, כמו הטלת הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו, חוק הלאום וחוקי ממשלת החילופים. לשופטים אלו יש רוב בבית המשפט העליון מזה שלושה עשורים.
לעומתם, השמרנים סבורים כעיקרון שאין לקבל עתירה ציבורית כאשר יש עותרים פוטנציאליים פרטניים שנמנעו מלעתור. גם שופטים אלו אינם מתנגדים לעותרים ציבוריים בנושאי רוחב בהם קשה או אף בלתי אפשרי להצביע על נפגע ספציפי. אולם, הם סבורים כאמור שבמקרים אחרים אין להרחיב את זכות העמידה ואין כל מקום לדון בפניותיהם של עותרים ציבוריים, אם נפגעים ישירים אינם עותרים בעצמם.
ארבעה מחברי קבוצת המכנה את עצמה "ועדת החקירה האזרחית", הפועלת נגד חיסוני הקורונה ומעלה טענות קשות (ואף תמוהות) בנוגע לטיפול במשבר, ביקשו מבג"ץ לאסור לחסן קטינים בחיסוני פייזר. לטענתם, החיסון גורם לתופעות לוואי חמורות ומסכן את חייהם, בשעה ש"הווירוס כמעט ונעלם לחלוטין" "וידועות תרופות מועילות ומעולות כנגדו". עוד טענו, כי מנכ"ל משרד הבריאות דאז, פרופ' חזי לוי, התיר בחוסר סמכות את השימוש בחיסון, וכי בעת מתן האישור - "לא הייתה בישראל מחלה אפידמית או מידבקת".
שטיין דחה על הסף את העתירה, בלא לחייב את המדינה להשיב עליה. הוא דוחה את הטענה בדבר חוסר סמכות באומרו, כי המנכ"ל רשאי להתיר ייבוא חיסון גם במבט צופה פני עתיד כדי למנוע מחלות. "כל מי שעיניו בראשו יודע שונגיף הקורונה טרם עזב את הארץ וממילא לא הודיע על כוונתו לפסוח על שטחה של מדינת ישראל בעתיד", מוסיף שטיין בציניות.
על הטענות בדבר הסיכונים לילדי ישראל, אומר שטיין: "העותרים מבקשים כי נעדיף את עמדתם ביחס לנזקים המיוחסים לחיסון על פני זו של הרשויות המוסמכות, המשיבים דכאן. טענה זו נדונה לכישלון מאחר שאין בידינו להתערב בשיקול דעת רפואי-מקצועי כל אימת שהפעלתו לא נפגמה בפגם היורד לשורש העניין כדוגמת שיקולים זרים או אי-סבירות קיצונית. העותרים לא הצביעו על שום פגם כזה בעתירתם. מול הפרסומים אליהם הם מפנים ניצבים מאמרים מדעיים ומידע אמין אחר, אשר מדברים בקול צלול בזכות החיסון; ופשיטא הוא, שהמנכ"ל רשאי היה להסתמך בהחלטתו על מאמרים ומידע כאמור".
מכאן עובר שטיין לסוגיית זכות העמידה: "ניסיון העותרים לבוא בשערנו כעותרים ציבוריים הדורשים את טובת הציבור בכללותו צריך להיעצר בפתח השער. לפי הדין הישראלי, התחסנות נגד נגיף הקורונה איננה בגדר חובה משפטית, אלא בגדר זכות שמימושה נתון לבחירה אוטונומית של כל אזרחית ואזרח. העותרים חופשיים שלא לחסן את עצמם לפי בחירתם, והמדינה אינה כופה עליהם דעה הפוכה משלהם. ברם, אם נעניק לעותרים את מבוקשם, נכפה את עמדתם על ציבור רחב של אנשים אשר סבורים אחרת ומעוניינים לחסן את עצמם ואת ילדיהם.
"דבר זה לבדו מחייבנו לדחות את העתירה על הסף בשל העדר זכות עמידה לעותרים. עתירה זו היא אחת הדוגמאות המובהקות לנזקים אשר ייגרמו למערכת המשפט שלנו אם לא נקפיד על כל הדרישות המוקדמות להגשת עתירות ציבוריות - דרישות שקיומן נועד לחסן את המערכת מפני עתירות סרק". שטיין מזכיר את פסיקתו של סולברג, לפיה זכות העמידה של עותר ציבורי היא רק "בהעדרו של עותר בעל אינטרס אישי ויכולת להגיש את עתירתו-שלו בעצמו". העותרים חויבו בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל לטובת אוצר המדינה - סכום גבוה במיוחד, בוודאי בעת דחיית עתירה על הסף. את העותרים ייצגו עוה"ד אירית ינקוביץ ורותם בראון.

תאריך:  05/07/2021   |   עודכן:  05/07/2021
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
השופטים של שקד: לצמצם זכות העמידה
תגובות  [ 3 ] מוצגות  [ 3 ]  כתוב תגובה 
1
יש שופטים ויש שופטים
פלג א  |  5/07/21 11:33
2
סוף סוף... ל"ת
מבין עניין  |  5/07/21 11:49
3
זה לא נראה הגון
אורח  |  16/10/21 00:26
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות אקטיביזם שיפוטי
עידן יוסף
יו"ר הכנסת אומר כי נגדו ונגד נתניהו ובני משפחתו קיימת הסתה    ליברמן: "לא ברור אם ראש הממשל נתניהו בריא נפשית. האיש איבד את היציבות הנפשית"    בן-גביר: לא אהבתי את הכרזה נגד בנט. צריך למתן את השיח, אבל להפסיק את הצביעות בשמאל
איתמר לוין
תרגיל התקציב של 2020 נפסל לאחר שנפסק שלמרות שנשא את הכותרת "חוק יסוד" - בפועל הוא לא היה כזה    נתיב הפסיקה הזה מרמז על הכשרה אפשרית של חוק יסוד הלאום אל מול פסילה של תיקוני החוק שעיגנו את ממשלת החילופים    ההשתלחויות מימין - בלא שהדוברים טרחו לקרוא את פסק הדין - מלמדות שאם החבורה הזאת תשלוט במדינה, היא תהווה איום ממשי על הדמוקרטיה
איתמר לוין
ויכוח נוקב על סמכותו של בית המשפט העליון להתערב בחוקי יסוד מתקרב לנקודת הרתיחה - הן בנושא ממשלת החילופים והן בנושא דחיית אישור התקציב    חיות, הנדל ופוגלמן הורו לנמק מדוע דחיית התקציב לא תבוטל בשל "שימוש לרעה בסמכותה המכוננת של הכנסת"    זהו רמז למסלול בו עשוי ללכת בג"ץ בבואו לתת תשובה לשאלה המכרעת של התערבותו
איתמר לוין
מבהיר לצד זאת: יש להשתמש בעילות הסף כדי למנוע התערבות יתר של בית המשפט, שאינו נבחר, בעבודת הרשויות הנבחרות    דניאל פרידמן: בית המשפט העליון הפך את היועץ המשפטי לממשלה למפקד הממשלה ולמי שעומד למעשה בראש הרשות המבצעת
פרופ' עמיחי כהן
האמנם האליטה האשכנזית-חילונית-בורגנית ניסתה לשמר את מעמדה? בדיקה הגיונית ועובדתית מראה שלטענה זו אין על מה לסמוך    פרק מהספר החדש "מלחמות הבג"ץ"
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il