משרד האוצר הסיר סעיף רגיש שהופיע בטיוטת חוק ההסדרים, שנועד לתת היתר ענפי (כללי) להעסקת עובדים בשבת בענף הטכנולוגיה העילית (הייטק), בדומה להיתר הניתן להעסקת עובדי רפואה ושירותי חרום והצלה. סעיף זה הושמט מתזכיר החוק שהופץ ביום שישי בחצות, אך ייתכן שוועדת השרים המיוחדת למתן היתרי העסקה בשבת תדון בנושא, גם ללא צורך בחקיקה ראשית. כיום ניתנים היתרים מיוחדים (פרטניים), כאלה המוגבלים בזמן ובמספר העובדים, לחברות בענף הטכנולוגיה העילית. לא ניתן הסבר לסיבת ההשמטה של ההצעה למתן היתר כללי מתזכיר חוק ההסדרים. במשרד האוצר לא עונים בנימוק שהם טרודים בהכנת התקציב. עם זאת, מבהירים כי לא נסוגו מעמדתם בדבר הצורך במתן היתר ענפי להייטק, ומסרו ל-News1: "עמדת משרד האוצר כי היתר מיוחד לא נותן לשוק את הוודאות הנדרשת, שכן הוא מוגבל בזמן והוא ניתן באופן ספציפי לחברה. היתר כללי, לעומת זאת, מספק לחברות ההייטק את הוודאות הנדרשת בעומדן בשאלה האם להרחיב את בסיס פעילותן בישראל וליצור מקומות עבודה חדשים כאן, או בחו"ל". News1 מזכיר כי אין זו הפעם הראשונה שבה יש לחצים להכללת ענף הטכנולוגיה העילית ברשימת מקבלי ההיתרים. כבר בשנת 1993 היה לחץ כבד על הממשלה מצד חברת אינטל לתת לענף הטכנולוגיה העילית היתר כללי. ממשלת העבודה, שבה כיהנו באותה עת יצחק רבין (ראה שממשלה), אברהם בייגה שוחט (שר האוצר) ומיכה חריש (שר המסחר והתעשיה), לא הסכימה לדרישה על-אף לחצים כבדים שהופעלו עליה. היא קבעה שההיתר להעסקת עובדים בשבת ייעשה באמצעות היתרים מיוחדים ויינתן באופן הדרגתי. חידוש מתן ההיתר הותנה בכמה תנאים, ובהם קיום התחייבות המפעל להשקיע כבישראל מיליארד דולר בעשר השנים הקרובות, כפי שהתחייב למרכז ההשקעות. המפעל התחייב לקלוט מיולי 1995 ובמשך עשור, במסגרת התרחבותו, כ-600 עובדים נוספים, כולל עובדי קבלן. במקביל, התחייב המפעל לעשות כל מאמץ אפשרי להכניס מערכות אוטומטיות לצמצום המועסקים ביום המנוחה.