במסגרת תוספת חדשה ומאוחרת לטיוטת חוק ההסדרים, מבקש משרד האוצר, בתמיכת משרד התחבורה, להגדיל את פדיון התשלום שגובה המדינה מנוסעי התחבורה הציבורית, באופן שחלק מן ההנחות תבוטלנה. זאת בנוסף להידוק האכיפה והקנסות לנוסעים החומקים מתשלום, שמקדמים המשרדים במסגרת פרק אחר בחוק. על-פי המוצע, תשקול ועדת המחירים המשותפת למשרדי האוצר והתחבורה מבנה תעריפים ומערכת הנחות מעודכנים. לצורך כך, הוצע המתווה הבא:

• האחדת כל תעריפי הנסיעה הבודדת (שאותם ניתן לשלם באמצעות רב-קו), כך שיהיו זהים לתעריפים המשולמים באמצעות האמצעים המתקדמים לתשלום בישומונים, ומחושבים לפי מרחק. מדובר ב-עד עשרה תעריפים. המשמעות היא הוזלה של הנסיעה בחלק מן המקומות, אך התייקרות שלה באחרים;

• ביטול הנחת הערך הצבור (20%) שניתנת בטעינת כרטיס הרב-קו. ההיגיון בכך הוא שלא ליצור הנחה כפולה, אולם חלק מן הנוסעים, שההנחה ביחס למרחק נסיעתם נמוך, לא יזכו למלוא ההנחה;

• ביטול הסדרי נסיעה ייחודיים ("היסטוריים"), בעיקר במינויים - האוצר אינו מפרט באילו מינויים מדובר, אך ייתכן שמדובר במינויים עירוניים ואזוריים כגון: קריות, שפרעם, חדרה, נהריה, סחנין, נצרת, נצרת-כפר כנא, בית שמש, ביתר עילית, אופקים, אשקלון, דימונה, נתיבות, ערד, קריית מלאכי, שדרות, אור עקיבא, אור עקיבא-חדרה, אלעד, אלעד-בני ברק, אלעד-פתח תקוה, אשדוד, אשדוד-אשקלון, גבעת עדה-בנימינה, חדרה, יבנה, לוד, מודיעין, מודיעין עלית, נתניה, נתניה-חדרה, פרדס חנה-חדרה, פתח תקוה, רמלה, רחובות, ראשון לציון, תל אביב ועוד.

במשרד האוצר אומרים כי שיעור הסבסוד של תחבורה ציבורית בארץ גבוה בהשוואה בינלאומית, כ-70% לעומת 50%, וכי גדל לנוכח הביקוש הגובר לתחבורה ציבורית בשל היקף המינוע וגידול האוכלוסין. באוצר לא מציינים עם זאת כי קיימת ירידה בשיעור הביקוש לתחבורה ציבורית וכי הוא נמוך מאוד ביחס למדינות אחרות לנוכח חוסר היעילות של השירות, בעיקר בתחום התכנון. לדעת המשרד, ההתאמות תאפשרנה להגדיל את הפדיון מנסיעה בתחבורה הציבורית ובכך להרחיב את השירות הניתן לאזרחים כיום, לשפר את איכות השירות ולאפשר נסיעות משותפות בין מפעילי תחבורה ציבורית שונים. הסדרי המינויים הקיימים ברב-קו (ערך חוזי) כגון חופשי יומי, חופשי שבועי וחופשי חודשי יישארו ללא שינוי.