במדדים של התאמת מסמכים ובדיקות מכס בייבוא, זמני הייבוא ועלותם בישראל היו גבוהים פי כמה לעומת הממוצע ב-OECD, והמצב ב-2020 אף היה גרוע מאשר ב-2015. כך למשל, עלויות בדיקות הייבוא בישראל גבוהות פי שלושה מאשר ב-OECD, לעומת פי 2.5 לפני שש שנים. שנתיים וחצי לאחר שהכנסת קבעה שיש לסיים עד אוגוסט 2019 את התאמת התקינה הישראלית לזו הבינלאומית, שליש מהתקנים הרלוונטיים טרם הותאמו. משרד האוצר ומשרד הכלכלה לא בדקו אם התממשו ההערכות החיסכון הצפוי למשק בעקבות תיקוני החקיקה. בדיקה זו חשובה לאור ההסכם שעליו חתם משרד האוצר ב-2017 עם מכון התקנים, ובו התחייב לממן 90%-80% מעלות הפרישה המוקדמת של 300 מעובדיו. בעקבות הסכם זה פרשו 140 מעובדי המכון בעלות של 264 מיליון שקל, מהם משרד האוצר מימן 219 מיליון שקל. אבל, כאמור, לא ברור האם ההוצאה הייתה כדאית. דוח משנת 2020 העריך, שביצוע השינויים המוצעים צפוי לחסוך ליבואנים 210 מיליון שקל בשנה, באופן שצפוי להוזיל את המחירים לצרכנים ב-420 מיליון שקל בשנה, ואילו שימור המצב הקיים מוערך כבעל עלות עודפת של 900 מיליון שקל במונחי צרכן. במועד סיום הביקורת, חוק ההסדרים ותקציב המדינה לשנת 2020 לא הושלמו והרפורמה טרם אושרה.