בארשת פנים של אורקל יודע כל, הטיל ביום שישי האחרון
אמנון אברמוביץ' כאילו-פצצה באולפן שישי של ערוץ 2:
"מתקיים היום בישראל קשר הון שלטון שלא היה בתולדות המדינה [...] התיק הזה: שלדון - מכון שלם - ביבי - ישראל היום, יהיה הכבד בתיקים שיונח על שולחן היועץ המשפטי לממשלה".
על מה הסתמך אברמוביץ' באמירה הידענית הזאת? האם קיבל מידע כלשהו, האם ערך תחקיר מעמיק? נאדה! הפרשן הבכיר התנהג כאחרון הטוקבקיסטים שהוא נוהג לצאת נגדם ושחרר האשמות מרומזות שאין דבר מאחוריהן.
כיצד אני יודע? מהראיון המביך שהעניק אברמוביץ' ל
ירון דקל ברשת ב', שם חשף את ערוותו העיתונאית ונסוג מקביעותיו היהירות באולפן שישי. על-פי הראיון, אברמוביץ' רק היגג באולפן שישי, שלפי דעתו, אם מכון שלם הוא "בבעלות אדלסון" וממנו "יצאו כולם: מהמינוי השערורייתי של מייק אורן לשגריר בוושינגטון, דרך בוגי יעלון,
נתן שרנסקי, נתן אשל" - אזי "זה מעורר שאלה. מה אני אומר, אני רק מציב סימן שאלה".
אהה, מקביעה שמדובר בתיק כבד שעשוי להיות מונח על שולחן היועץ המשפטי הגענו בתוך יום לסימן שאלה. הרי זו שיטה ידועה במשטרים לא סימפטיים - קודם זורקים לחלל האוויר השמצה חסרת ביסוס ומחכים שתתפוס, ואז מסתייגים ממנה בשקט.
מהלך אימים
לטעמי, סימן השאלה הגדול צריך להיות מוצב על מקומו של אברמוביץ' כפרשן המתגלה פעם אחר פעם כבעל טור פוליטי מסוים, והמנסה באמצעות התחכמויות לשוניות לרכל בפריים טיים על יריביו הפוליטיים בלי שיש באמתחתו דבר זולת לשונו.
כל הטור של אברמוביץ' היה רצף של טעויות המניחות ששומעי לקחו הם בוּרים המצפים למוצא פי האורקל שיאיר את עינינו באשר לטיב מנהיגינו. ראשית,
שלדון אדלסון אינו הבעלים של מרכז שלם ומעולם לא היה. נתן שרנסקי הגיע למרכז כעמית מחקר לאחר פרישתו מהחיים הפוליטיים ואז השיג תרומה מאדלסון למכון עצמאי לעניינים אסטרטגיים בראשותו. מיכאל אורן,
משה יעלון ושרנסקי עצמו היו במרכז עוד לפני שאדלסון נתן פרוטה.
אבל לא בזה העניין, אלא בניסיון להלך אימים על מכון מחקר סולידי בעל השקפות ניאו שמרניות, יריבות לאידיאולוגיה הפוליטית של אברמוביץ' וחבריו, שמעולם לא שמענום יוצאים נגד מכוני שמאל בישראל. מה רע בכך שישנם מכונים בעלי אוריינטציה פוליטית המסייעים אינטלקטואלית ומחקרית לממשלה? לולא הם, היינו צריכים לשמוע דברי חוכמה רק מהאברמוביצ'ים, לא דבר מומלץ...
ככלל, האנשים שנתניהו בחר לא קיבלו את מקומם הודות למכון זה או אחר. זאת סביבתו האינטלקטואלית והאידיאולוגית של ראש הממשלה, וממנה הוא לוקח שותפים לדרך ולרעיון. כך נהוג וכך רצוי. קצת מגוחך לטעון שיעלון או שרנסקי, מנהיגים ידועים ומוערכים, היו זקוקים לעבור במרכז שלם כדי לקבל קרדיט אצל נתניהו.
ציטוט פסול
עוד הוסיף הפרשן בידענות, כי מינויו של מייקל אורן (אברמוביץ' כינה אותו 'יורד' למרות שאורן עלה לישראל ב-79', שירת בצבא והקים כאן משפחה) היה שערורייתי משום שהלה פרסם כתב פלסתר נגד צה"ל ב"
וול סטריט ג'ורנל" לאחר פרשת קצב, כזה ש"כותבים שונאי ישראל", וכך ציטט אברמוביץ' בשם אורן:
"אני הייתי קצין בצבא הישראלי מה שקרה בפרשת קצב בכלל לא מפתיע; לכל אלוף, לכל קצין בכיר יש הרמון, וכל חיילת שם היא פילגש".
לבד מהעובדה שאברמוביץ' הליברל מנסה לפסול אדם בשל דעותיו, בדיקה קלה שערכתי העלתה שגם כאן כשל התחקירן. הציטוט נלקח מכתבה ב"ניו-יורק טיימס" שעסקה בשינויים שעברה ישראל ביחס להטרדה מינית. בפתיח הוזכרה ההילה המצ'ואיסיטית שנעטרה לראשי קצינים ומנהיגים בשל הרומנים המזדמנים עם נשים שעבדו אצלן. זאת, לעומת רעידת האדמה הנוכחית שחוו פוליטיקאים וקצינים שהואשמו במה שפעם פטרו בקריצת עין.
כאן הגיע הציטוט מפי אורן שהוצג כהיסטוריון: "כאשר הייתי בצבא, הייתה הנחה (מקובלת) שהמשרד של כל קצין בכיר היה ביסודו הרמון עבורו; ישראל יוצאת כעת ממצב של התבגרות למצב של בגרות". כלומר, ההקשר שבו צוטט אורן היה חיובי ולא משמיץ כפי שניסה לרמוז פרשננו. ובכן, לא ציטוט ולא נעליים.
משתחררים מאמנון
ואחרון חביב: אברמוביץ' קבע נחרצות שאין בעולם עיתונים המחולקים חינם ישירות הביתה, רק בישראל. גם זו הטעיה מצדו. דווקא יש כאלה גם באירופה ובארה"ב, אבל את מי מעניינות העובדות?
אברמוביץ', כפרשן בכיר בתקשורת ההגמונית, מרגיש אף הוא שהעניינים אינם כפי שהיו. הציבור כבר לא יכול לאכול את ידענותו המופלגת כמו את זו של עמיתיו לדעות הפוליטיות. יש כעת אלטרנטיבה עם סדר יום אחר, ומסתבר שהציבור, שהיה עד כה עבד של התודעה המדומיינת שבראו אברמוביץ' וחבריו, משתחרר אט-אט ממאסר החד-גוניות התקשורתית, אל עבר תקשורת מאוזנת ואחראית יותר.
