פליקס כהן, שהיה סמנכ"ל הכספים של
יורוקום, אומר שמצבה הפיננסי של הקבוצה היה איתן בתחילת 2015, כאשר אישר
בנימין נתניהו את המיזוג בין בזק לבין yes. הוא העיד (יום ב', 8.11.21) בתיק 4000, וסתר את טענותיה של התביעה ולפיהן
שאול אלוביץ היה זקוק בדחיפות להכנסות מעסקת המיזוג.
התובעת, עו"ד ניצן וולקן, ציינה, כי התיק נגד כהן נסגר; כהן ציין, כי הסגירה הייתה בהעדר אשמה. בחקירותיו ברשות ניירות ערך אמר כהן, כי כמעט כל התמורה שקיבלה יורוקום ממכירת yes לבזק - 900 מיליון שקל - הועברה לבנקים הפועלים, דיסקונט והבינלאומי לפרעון חובותיה של יורוקום כלפיה. הוא הדגיש, כי לא היה לו קשר לעסקת בזק-yes אלא רק לטיפול בכסף עם הגעתו. כהן נשאל האם יורוקום הייתה מסוגלת להחזיר את המקדמות בסך 114 מיליון שקיבלה בזק על חשבון העסקה. הוא השיב, כי ניתן היה למכור מניות בחברות-בנות בלא לאבד את השליטה בהן.
בחקירה הנגדית לעו"ד
ז'ק חן אמר כהן, כי החזרת הכספים לבנקים הייתה פעילות שגרתית והגיונית לחלוטין. הוא גם אישר, שהקבוצה הייתה איתנה ונכסיה עלו בהרבה על התחייבויותיה. 2015 הייתה תקופה טובה, היה תזרים מזומנים חיובי. שנתיים אחר כך, כאשר איבדנו שני לווינים, ערכה של חלל ירד והיינו בבעיה של להסביר לבנקים מה קורה איתנו.
לדברי חן, כהן הובא לעדות בשל דבריו בעדותו לאחר שנשאל על מצבה של הקבוצה "בשלוש השנים האחרונות", דהיינו 2017-2015. הוא השיב: "עוד לפני 15' איבדנו לווין אחד, לווין נוסף איבדנו ב-16', זה עשה נזק יחסית גדול לחברה". בעדותו הסביר כהן, כי הבעיה לא הייתה תזרים מזומנים אלא הבטחונות מול הבנקים, אשר נפגעו בשל אובדן הלווינים. חן ציין, כי הלווין הראשון של חלל (עמוס 5) אבד בנובמבר 2015, והשני (עמוס 6) - בספטמבר 2016; לכן, כהן טעה כאשר אמר "עוד לפני 15'" וכך נוצר הרושם כאילו יורוקום הייתה בבעיה כבר בתחילת 2015.
בחקירה החוזרת ציינה התובעת, עו"ד ניצן וולקן, כי כאשר ביקשו הבנקים בשנת 2018 לפרק את יורוקום, הם טענו שאינה עומדת בהתחייבויותיה כלפיהם מאז 2015. כהן השיב, כי אינו מכיר את בקשת הפירוק. News1 מעיר, כי וולקן לא אמרה לתאיזו תקופה ב-2015 התייחסו הבנקים: מועד המיזוג בחודש מארס, או מועד אובדן הלווין בחודש נובמבר.
