|
|
| אם הסינים יגלו שהעולם נחוש להילחם באירנים, ולעצור את סכנת הגרעין בכל דרך אפשרית, ואם הם יבינו כי במלחמה הזו העולם מוכן לשלב זרועות עם סין, ולתת לה להיות חלק מהמנצחים ולזכות בפירות הניצחון, כפי שבסופו של דבר עשו עם סטלין במלחמת העולם השנייה, רק אז תנוח דעתם והם יצטרפו למאבק | |
|
|
|
יש מקום לשער, כי הסינים נמצאים היום מול האיסלאם הקיצוני האירני בדיוק באותו מקום שבו היה סטלין לפני מלחמת העולם השנייה. האיסלאם השיעי הקיצוני נוגד את האידיאולוגיה הקומוניסטית הסינית, ומסכן את היציבות בסין, באותה מידה שהנאציזם נגד את האידיאולוגיה הבולשביקית הסובייטית וסיכן את יציבות ברית המועצות. אך בדיוק באותו אופן, הסינים רואים לפניהם מערב שמעוניין להטיל עיצומים על אירן רק על-מנת לשוב ולהידבר איתה, ולהגיע איתה להסכם פייסני. הם מבינים כי לא ניתן להביס את משטר האייתולות בדיבורים, והם חוששים כי המערב מעוניין לגרור את סין לעימות עם אירן, ואז להתפייס איתה ולהשאיר את סין לבדה.
גם אם לא מדובר בעימות צבאי, הסינים חוששים כי לאחר שהם עצמם יקלקלו את היחסים הכלכליים שלהם עם אירן, המערב ינצל את הלחץ על אירן כדי להפוך אותה לאזור השפעה שלו. באופן שעשוי להיראות פרדוקסאלי למתבונן התמים מבחוץ. דווקא ככל שמדינות המערב פחות לוחמניות כלפי אירן, וככל שהן מציעות הצעות יותר פייסניות לאירן, כך פוחת הסיכוי לזכות בשיתוף הפעולה של הסינים.
דווקא סנקציות חריפות במיוחד, דווקא אולטימטום חסר פשרות, ושריפת כל הגשרים הדיפלומטיים שיאפשרו לחזור לדרך הפייסנות, ישכנעו את הסינים להצטרף למאבק בסכנה האירנית. אם הסינים יגלו שהעולם נחוש להילחם באירנים, ולעצור את סכנת הגרעין בכל דרך אפשרית, ואם הם יבינו כי במלחמה הזו העולם מוכן לשלב זרועות עם סין, ולתת לה להיות חלק מהמנצחים ולזכות בפירות הניצחון, כפי שבסופו של דבר עשו עם סטלין במלחמת העולם השנייה, רק אז תנוח דעתם והם יצטרפו למאבק, שיציל אותם באותה מידה שהוא עתיד להציל את כל העולם. זאת הם מבינים היטב.
|
