X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  חדשות
סגירת עסקים בקורונה [צילום: איתמר לוין]
בשיא הקורונה: עלייה של 5.5% בשכר הממוצע לשכיר במגזר העסקי
מחקר ממשלתי מצא כי המגזר הציבורי התאפיין בקצב גידול מתון יותר של השכר גם בתקופת המשבר ב-2020 בעוד שבמחלקות מסוימות בבתי החולים חלה עלייה בהיקף העבודה, בקופות החולים ובתאגידי הבריאות היקף העבודה קטן בעקבות החשש מצד המטופלים להגיע פיזית למרפאות

התפרצות נגיף הקורונה החלה בישראל בסוף פברואר 2020. להתפשטות המגפה ולצעדי מיגור התחלואה שננקטו הייתה השפעה רבה על התעסוקה והשכר. צעדי הריחוק שננקטו כדי להקטין את קצב ההדבקה, הובילו לירידת חסרת תקדים של שיעור התעסוקה, בעיקר במהלך שלושת הסגרים שבהם הושבת חלק ניכר של הפעילות. בעקבות התפתחויות אלה עלה השכר הממוצע למשרת שכיר כתוצאה מכך ששכרם של אלה שהמשיכו לעבוד היה גבוה משכרם של אלה שעבודתם הופסקה.
בעבודת מחקר משותפת של מנהל המחקר והתכנון בביטוח הלאומי, אגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר ומחלקת המחקר בבנק ישראל נעשה שימוש במאגר נתונים ייחודי על-מנת לנתח את התפתחות השכר במהלך המשבר בניכוי השפעת שינוי תמהיל המועסקים. הנתונים שעומדים בבסיס המחקר מבוססים על דיווחי המעסיקים לביטוח הלאומי (קובץ עובד-מעביד) תוך חלוקת שכירים לעובדים במגזר העסקי והציבורי על בסיס נתוני אגף השכר והסכמי עבודה. ייחודו של מאגר הנתונים מאפשר לבחון את השפעת המשבר על השכר של שכירים שהמשיכו לעבוד ברצף במהלך המשבר (להלן: מתמידי תעסוקה), כדי לקבל אומדן להתפתחות השכר הממוצע לשכיר בקרב כלל השכירים, בניכוי השפעת שינוי תמהיל המועסקים. בנוסף, נבחנה השפעת המשבר על ההכנסה הממוצעת משכר ומדמי אבטלה של השכירים שהיו פעילים בשוק העבודה ערב המשבר (להלן: מתמידי כוח העבודה).
הניתוח מצביע על עלייה מתונה של 2.6% בשכרם של מתמידי התעסוקה בשנת 2020 אחרי עליות של בין 5% ל-6% בשנים הקודמות. על בסיס ממצא זה, נבנה אומדן לשכר הממוצע לשכיר בקרב
כלל השכירים, בניכוי השפעת שינוי תמהיל המועסקים. על-פי אומדן זה השכר עלה בשנת 2020 בכ-1.6%, לעומת גידול של כ-4.5% בשנים קודמות.
ניתוח מגזרי של התפתחות השכר מלמד כי התמתנות זו בקצב עליית השכר נבעה בעיקר מיציבות השכר של העובדים המתמידים ב"ענפי הקרבה" שבהם נדרשת נוכחות פיזית ואינטראקציה בין-אישית גבוהה. מנגד, במגזר הציבורי ובשאר ענפי המגזר העסקי נרשמה התמתנות דומה בקצב גידול השכר לכ-3% בשנת 2020 [ראו איור בתחתית הידיעה].
נרשמה יציבות בהכנסה הממוצעת לשכיר (עלייה של 0.7%) בקרב השכירים שעבדו ערב המשבר, אחרי עליות של בין 5% ל-6% בשנים הקודמות. ב"ענפי הקרבה" נרשמה ירידה של 3.7% בהכנסה הממוצעת לשכיר בקרב השכירים שעבדו ערב המשבר. במגזר הציבורי נרשמה עלייה של כ-2% ובשאר הענפים במגזר העסקי נרשמה עלייה של כאחוז אחד.
פגיעת המשבר השפיעה באופן דיפרנציאלי גם על הענפים האחרים המרכיבים מגזרים אלו, מלבד "ענפי הקרבה". במגזר העסקי ההבדלים בעוצמת הפגיעה התרחשו בעיקר ברקע היכולת להתאים את הפעילות בהם למגבלות הריחוק החברתי. מתמידי התעסוקה בענפים כגון ענף המסחר, ענף הבינוי וענף התעשיה, חקלאות וכרייה וחציבה חוו עליות קלות בשכר, לצד עלייה משמעותית יותר בשכרם של מתמידי התעסוקה בענף המידע והתקשורת (ההייטק).
במגזר הציבורי ההבדלים נבעו מהחתימה על הסכמים קיבוציים אשר צמצמו את הפעילות בחלק מהענפים והסדירו את ההעסקה בתקופת הקורונה. מבין העובדים במגזר הציבורי התמתנות בקצב עליית השכר הורגשה בשיעור גבוהה יותר בשכרם של עובדי משרדי הממשלה בהשוואה לשנים קודמות. בעוד ששכרם של עובדי מערכת הבריאות וכן עובדי מערכת החינוך גדל בשיעור דומה לשנים קודמות בעקבות הצורך לשמר את פעילותן הרציפה ואף להרחיבה.

נקודות מרכזיות במחקר

1. האופן השונה שבו נקבע השכר בשני המגזרים השפיע על תוואי התפתחותו במשבר. נתוני השכר הממוצע לשכיר בקרב סך השכירים בין השנים 2017-2020 מצביעים על גידול מהיר בשכר בשנים האחרונות, מגמה שהתחזקה בשנת 2020. נרשמה עלייה של 5.5% בשכר הממוצע לשכיר בשנת 2020, לעומת עלייה מתונה יותר של כ-4.5% בשנים קודמות. את המגמה הזו הובילה התפתחות השכר הממוצע לשכיר במגזר העסקי, בעוד שהמגזר הציבורי התאפיין בקצב גידול מתון יותר גם בתקופת המשבר.
2. הירידה במספר השכירים במגזר הציבורי מתונה יותר בגלל היציבות התעסוקתית המאפיינת את המגזר הזה, כפי שניכר גם במשבר הנוכחי. שיעורי השכירים בקבוצת מתמידי כוח עבודה ומתמידי התעסוקה מסך השכירים במגזר הציבורי עומדים על 73% ו-64% בהתאמה, בעוד ששיעורים אלה במגזר העסקי עומדים על 55% ו-37%. הירידה.
3. השוואת המאפיינים האישיים והתעסוקתיים של סה"כ השכירים ביחס לשכירים מתמידי כוח העבודה וביחס לשכירים מתמידי התעסוקה מעלה כי ככל שהקבוצה יציבה יותר מבחינה תעסוקתית, כך אחוז הנשים בה יורד, הגיל הממוצע ומספר הילדים עולים וכן ניכרת עלייה בשכר החודשי. בדומה לתוואי הירידה במספר השכירים בשני המגזרים.
4. נרשמו עליות דומות בשכר הממוצע לשכיר בשנת 2020 הן במגזר הציבורי והן בשאר ענפי המגזר העסקי. במגזר העסקי כולו, קרי בענפים הדורשים נוכחות פיזית וגם באלו שאינם דורשים נוכחות עלה השכר בשנים 2018 ו-2019 בממוצע כ-6% בשנה. בשנת 2020, המגמה משתנה כך שבענפים שאינם דרושים נוכחות פיזית התמתנה עליית השכר השנתית והגיעה ל-3% בשנה, ואילו בענפים הדורשים נוכחות השכר הממוצע לא עלה כלל.
5. במגזר הציבורי הייתה שונות במידת השפעת המשבר על השכר הממוצע לשכיר. במערכת הבריאות הציבורית השכר בשנת 2020 המשיך את המגמה שהייתה בשנים לפני המשבר, עם עליית שכר שנתית ממוצעת של כ-3.6%. במגזר הציבורי ללא מערכת הבריאות, התמתנה עליית השכר הממוצעת לשכיר מכ-4% בשנה ל-2.9% בשנת 2020.
6. ענפים אחרים שנרשמה בהם עליות שכר היו ענפי הבריאות (עובדי בתי החולים, תאגידי הבריאות וקופות החולים) והחינוך הממשלתיים. ככלל, מערכות הביטחון, החינוך והבריאות הוחרגו מהסכם היציאה לחופשה ובמערכות החינוך והבריאות הגיעו להסכמות בעקבות הצורך לשמר את פעילותן הרציפה.
7. מערכת הבריאות הציבורית, המהווה כ-15% מכלל המגזר הציבורי, בעוד שבמחלקות מסוימות בבתי החולים חלה עלייה בהיקף העבודה בעקבות המשבר, הרי בקופות החולים ובתאגידי הבריאות היקף העבודה קטן בעקבות החשש מצד המטופלים להגיע פיזית למרפאות ולקבל שירות רפואי שאינו דחוף. הירידה בביקוש גרמה להקטנה בתשלומים המבוססים על ביצוע פרוצדורות רפואיות או על עבודה נוספת. בבתי החולים השכר הממוצע עלה בשנת 2020 בשיעורים גבוהים ביחס לשנים קודמות וגם בקופות החולים השכר המשיך לעלות בשיעורים דומים לשנים קודמות. בתאגידי הבריאות, לעומת זאת, השכר ירד מעט ביחס לשנים קודמות.
8. במערכת החינוך, המהווה כ-20% מהמגזר הציבורי מגמת העלייה בשכר המורים נשמרה כבשנים קודמות כמו גם מספר המורים המועסקים במערכת, בשונה מגופים אחרים במערכת הציבורית.
9. ירידת השכר במשרדי הממשלה התחילה בחודש אפריל והגיעה לשיאה במאי, שבו ירד השכר הממוצע במשרדי הממשלה ב-4.3% ביחס למאי 2019. בחודשים שלאחר מכן חזר שכר משרדי הממשלה למגמה הצפויה ואף פיצה במעט על ירידת השכר במהלך אפריל ומאי. בשנים 2019-2017 עמד קצב הגידול בסך הוצאות השכר של העובדים במשרדי הממשלה (כ-35 אלף עובדים), לרבות עלויות מעסיק, על 3% בשנה. בשנת 2020 הוצאות השכר עלו בכ-1.3% בלבד.

מדד שכר נומינלי חודשי ממוצע לשכיר בקרב מתמידי תעסוקה (בעלי משרה יחידה) שנים 2020-2017, בסיס 2017=100
תאריך:  25/04/2022   |   עודכן:  25/04/2022
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
בשיא הקורונה: עלייה של 5.5% בשכר הממוצע לשכיר במגזר העסקי
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות מגיפת הקורונה
איציק וולף
מהשעה 20:00 כבר לא מוטלת חובה לעטות מסכות נגד קורונה בחללים סגורים בישראל - חוץ מאשר במקומות מועדים להדבקות כבתי חולים ובטיסות בינלאומיות    משרד הבריאות ממליץ לאוכלוסיות בסיכון גבוה להמשיך ולעטות מסכות גם בחללים סגורים
מירב ארד
ביטול החובה ייכנס לתוקף החל ממוצ"ש הקרוב    הורוביץ: ביטול חובת המסכות במקומות סגורים, חוץ מבתי חולים ובתי אבות, היא המשך למדיניות של חיים לצד לצד הקורונה"
איתמר לוין
לקראת קדנציה שלישית, קיווה נשיא סין להציג מדינה יציבה וצומחת    במקום זה, הוא צריך להתמודד עם הקורונה, הכלכלה ואוקראינה - והן קשורות זו בזו, מסביר אקונומיסט
איתמר לוין
מסביר שהחברות יצטרכו לכסות את העלויות הגדלות בגלל האינפלציה ומחירי הדלק, וגם להחזיר לעצמן חלק מהפסדי העתק של הקורונה; "הלקוחות האמריקנים מבינים את זה ומוכנים לשלם"
יצחק דנון
ראש שירותי בריאות הציבור תובעת 250,000 שקל בטענה ללשון הרע    ברק-טמיר: הפרסומים מהווים הבעת דעה, חושפים את מעשיה הקלוקלים של אלרעי-פרייס
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il