תופעת אכילה רגשית מתבטאת אצל הסובלים ממנה, בקושי להתמודד עם מצבי דחק בחייהם, עם מצבים אשר מעלים לחץ, מתח, תסכול, עבודה, ילדים, זוגיות, עצב ואף שעמום. ברגעים אלו, יש מעין דחף עז להרגיע את הנפש. הדבר הזמין ביותר שנמצא הוא האוכל הנותן מרגוע, פיצוי, נחמה וסיפוק מיידי.
אכילה רגשית מאופיינת באכילת כמות גדולה של מזון המלווה בתחושה של איבוד שליטה. לפעמים, לאחר התקף האכילה (בולמוס), חשים אשמה, צער, תסכול וכדומה. מה שיוצר שוב מתח, הפעם מסוג אחר. מדובר, בסיכומו של עניין, בפתרון לא יעיל לבעיה.
המחיר של התקפי האכילה הנובעים ממצבים רגשיים הוא דו-משמעי: הקלוריות הרבות שנכנסות לגוף גורמות לבסוף לעלייה במשקל וחוסר השליטה בהתנהגות בזמן ההתקף מעורר תסכול רב.
התקפי אכילה עלולים לצוץ גם בגלל שצמנו זמן ממושך. רבים מאיתנו שקועים כל-כך בעבודה או שמנסים לרזות על-ידי כך שנאכל מעט, עד שאנו מדלגים על ארוחה ומגיעים הביתה רעבים מאוד - מה שדוחף אותנו לאכילה חסרת שליטה. כך, נוצר מעין מעגל אכזרי: מצב דחק או צום ממושך דוחף לאכילה מרובה שמביאה לתסכול רב ולעלייה במשקל שדורשת דיאטה שכנראה נשברת בגלל מצבי דחק או צום שדוחפים לאכילה מרובה.
אכילה רגשית הינה בעיה שכיחה בקרב הסובלים מעודף משקל. משום שמקור הבעיה הוא רגשי, ישנה טענה כי אין שום סיבה שהבעיה תיעלם לאחר ניתוח קיצור קיבה, "אנו לא עושים ניתוח במוח אלא בבטן". חשוב לומר שהדברים אינם מדויקים. המצב החדש שבו לא ניתן להכניס כמות גדולה של מזון לקיבה אינו מאפשר מצב של בולמוס. מניסיוני, חלק מהאנשים שסבלו מאכילה רגשית מצאו פתרונות אינטואיטיביים למצב החדש. מאידך, ישנם כאלו שאינם מצליחים לעמוד מול קונפליקטים ומוצאים את עצמם אוכלים מאכלים עתירי קלוריות או מנשנשים כמויות מועטות לאורך זמן ממושך.
אז מה עושים?
חשוב להדגיש, כי אכילה רגשית אינה בעיה שנעלמת בבת אחת, אלא מדובר בתהליך שדורש תשומת לב, מודעות והתמדה. לאלו מכם שמתקשים בכך, אני ממליץ לפנות לייעוץ אישי. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הינו טיפול שהוכח מחקרית כיעיל ביותר להתמודדות מול מצבים רגשיים שונים.
עצות ושלבים להתמודד עם אכילה רגשית: