תהום כלכלית עמוקה פעורה בין חכמי תורת הכלכלה בישראל בכל מה שנוגע לעתידו של הבנק הגדול במדינה - בנק 'לאומי'. מן הצד האחד של התהום המסוכנת הזו ניצבים אלה הטוענים, כי הדרך הנכונה לשלוט במוסד כלכלי-פיננסי כדוגמת 'לאומי' היא פיזור כל המניות בידי "הציבור", אם הוא בעל מניות בודד או אם הוא "טייקון" המחזיק בחבילת מניות קטנה בבנק והוא גם לווה כספים "כבד". מן הצד האחר מציגים את טיעוניהם המשכנעים, החכמים הטוענים בשכנוע עצמי עמוק, כי רק עם גרעין שליטה המצוי בידי גוף מקצועי ומנוסה ניתן לשלוט ולנהל בדרך הבטוחה ביותר את הבנק.
לפני דיון בשאלה מה מבין שני המסלולים האלה באמת נכון וטוב למדינה ולאזרחיה, בעלי הפקדונות בבנק - חשוב לנסות ולהבין מהי, בעצם, המשמעות של המונח "ציבור". האם הציבור הוא המיליונים שרכשו בשוק החופשי את מניות הבנק בתקווה לעשות עליהן "סיבוב" רווחי; או אולי הציבור הוא אנשי עסקים שרכשו אחוזים בודדים ממניות הבנק כדי שישמשו להם בטוחות לקבלת האשראי הדרוש לעסקיהם; או אולי הציבור הוא "הטייקונים הגדולים מאוד" שמסגרת האשראי העסקי שלהם מגיעה למיליארדים רבים, והם כבר בעלי עניין בבנק כתוצאה מאחזקות בגבולות חמישה אחוזים. זאת ועוד: האם הציבור הרחב, יהיה מי שיהיה, יכול בכלל להשפיע על המתווה הניהולי-עסקי של הבנק או רק הלווים הגדולים הם המשפיעים, בחשאי ומאחורי הקלעים, על מי יקבל כסף רב לפתח את עסקיו וכמה יקבל וגם - מי יהיה יושב-ראש הדירקטוריון, מי המנכ"ל ומי בעלי התפקידים הבכירים האחרים.
המסקנה מהבהרת השאלות האלה חייבת להיות שבעצם, מחוץ לגבולות התיאוריה של ההפרטה, "חיה בנקאית" מן הסוג הזה אינה יכולה להתקיים. כל מי שחושב ברצינות שאפשר לנהל עסק ציבורי מורכב כמו בנק בלי גרעין שליטה, רק באמצעות "הציבור", צריך לבחון בעין מפוכחת את מה שהתרחש ב'לאומי' סביב המאבק על תפקיד היושב-ראש, מאבק שאותו אפשר היה למנוע אם לבנק היה בעל-בית אחד, ברור. בעל-בית היודע מה טוב לבנק ומשליט את רצונו על כל הנוגעים בדבר, כולל על הפקידים אשר כבר שנים רבות עושים בבנק כטוב בעיניהם, ממש כמנהג בעלים.
הבעיה עם המאבק על השליטה האמיתית בבנק 'לאומי', שאיש אינו יכול להכריע בו, בינתיים, היא ששר האוצר
יובל שטייניץ, ושר העל הכלכלי ראש הממשלה
בנימין נתניהו, שבויים במקסם ההפרטה דרך הבורסה. הם רוצים למכור לציבור את נתח המניות שבידי הממשלה, לשים את ידה של המדינה על הכסף הטוב שיצמח מן המכירה, ולעשות בכסף הזה כל שימוש שייראה בעיניהם, אולי מסילות ברזל מפה לשם, אולי מציאת מקורות אנרגיה חליפיים במקום הנפט, או אולי גירוש כל העובדים הזרים מישראל כדי לייצר מקומות עבודה למאות אלפי הישראלים המובטלים.