|
|
|
|
[צילום: ספר זכרונותיו, באדיבות המשפחה]
|
|
|
היה בין ראשוני המתגייסים לפלמ"ח ● את דרכו בפלמ"ח החל בקורס טירונים בקיבוץ אלונים
▪ ▪ ▪
|
מוריס נולד בדרום אפריקה ב-21 ביולי 1922 לפלורה ויום טוב בן דרור. עלה לארץ ב-1933 בגפו בהיותו בן 11 והתגורר בבית דודו יהודה גורודיסקי שכיהן באותן שנים (1945-1931) כראש מועצת רחובות. משפחת גורודיסקי נמנית עם מייסדי רחובות ולה זכויות רבות בהקמת המושבה.
נעוריו של מוריס עברו במושבה. הוא למד בית ספר יסודי ברחובות ובהמשך עבר ללמוד בגימנסיה בלפור בתל אביב. מספר מוריס בזיכרונותיו: "חבריי בגימנסיה היו ממגוון תנועות הנוער בארץ הן מהאגף השמאלי והן מהאגף הימני של המפה הפוליטית. חברי הקרוב ביותר היה עמיחי פאגלין, שהיה לימים, במלחמת העצמאות, קצין המבצעים של תנועת הפורשים - האצ"ל. על-אף שלא הייתי מוגדר פוליטית, הנטייה הטבעית שלי הייתה ימנית. עסקתי בתקופה זו בהפגנות נגד השלטון בארץ אבל גם בפעילויות נגד גורמים שבשמאל.
עם סיום לימודיו בגימנסיה ביולי 1940 יצא להכשרה של תנועת "המחנות העולים" ביגור ומשם התגייס לפלמ"ח באוגוסט 1941 סמוך להקמתו והיה בין ראשוני המתגייסים לפלמ"ח. את דרכו בפלמ"ח החל בקורס טירונים בקיבוץ אלונים. אחד ממפקדי הכיתות בקורס היה בחור בשם יצחק רבין, לימים רמטכ"ל צה"ל וראש ממשלת ישראל.
לאחר מכן שובץ בפלוגה ג' בפיקודו של המ"פ אורי יפה, עבר קורס סיירות וחבלה במשמר העמק ושירת במחלקת הסיירים של פלוגה ג'. בהמשך קודם בתפקידו ושירת בפלוגה ג' כמ"כ ואח"כ כמ"מ. מוריס השתתף הן כלוחם והן כמפקד בלא מעט פעולות ומבצעים שונים של הפלמ"ח. בין השאר השתתף בפעולה ב-23 בנובמבר 1945 לפיצוץ תחנת המכ"ם ומתקני הרדאר של הבריטים בחוף גבעת אולגה ואף נפצע בפעולה זו.
|
|
תקיפת תחנת "המשטרה הבריטית הניידת"
|
|
|
|
בן דרור כסייר השתתף במסעות וסיורים רבים של הפלמ"ח
▪ ▪ ▪
|
בליל ה-22-21 בפברואר 1946 פשט הפלמ"ח על ארבעה בסיסים - תחנות של "המשטרה הבריטית הניידת" (.P.M.F), שנחשבה כיחידה המובחרת ביותר של המשטרה הבריטית בארץ ישראל.
אחת מהתחנות שהותקפו הייתה משטרת כפר ויתקין. את התקפה על משטרת כפר-ויתקין ביצעה יחידה מפלוגה ז' של הגדוד הרביעי, בפיקודו של משה בן דרור שהיה אז בתפקיד מפקד מחלקת הסיירים של מטה הפלמ"ח. הפעולה בוצעה בהצלחה וחובלו 10 כלי רכב, רובם שריוניות. הכוח לא התגלה בשום שלב. במהלך הפעולה ובנסיגה לא נורתה אף ירייה.
בן דרור כסייר השתתף במסעות וסיורים רבים של הפלמ"ח. בתחילת 1943 השתתף במסע הפלמ"ח מירושלים למדבר יהודה ועד סדום שנמשך 6 ימים.
|
|
בשל חילוקי דעות על רקע אידיאלוגי בין חברי הגרעין בנושא אופיו והרכב אנשיו של הקיבוץ, עזבו כמה מחברי הגרעין המייסד את קיבוץ חמדיה והצטרפו כחברים לקיבוץ חפציבה
▪ ▪ ▪
|
בשנת 1943 יחד עם חבריו לגרעין ההכשרה 'חרמונים' נמנה בן דרור ממקימי קיבוץ 'חמדיה' בעמק בית שאן אך כעבור כשנה-שנתיים, בשל חילוקי דעות על-רקע אידיאלוגי בין חברי הגרעין בנושא אופיו והרכב אנשיו של הקיבוץ, עזבו כמה מחברי הגרעין המייסד את קיבוץ חמדיה והצטרפו כחברים לקיבוץ חפציבה שלמרגלות הגלבוע ובניהם משה "מוריס" בן דרור שהצטרף לקיבוץ כחבר.
ביוני 1946 מונה מוריס למפקד פלוגה א' של הפלמ"ח במקומו של נחמיה שיין שנהרג בפעולה ב"ליל הגשרים". מטה הפלוגה שכן בקיבוץ יגור. ב-29 ביוני 1946 - "השבת השחורה" - נעצר על-ידי הבריטים בהיותו במטה הפלוגה ביגור ונשלח למחנה המעצר בעתלית. אך כעבור שבועיים ממעצרו הצליח להימלט ממחנה המעצר.
ב-1947, לאחר חופשה בת מספר חודשים בקיבוצו חפציבה, צורף למנגנון הקבוע של הפלמ"ח ומונה לתפקיד קצין תכנון של מטה הפלמ"ח בתל אביב, עוזרו של יצחק רבין.
|
|
|
|
|
[צילום: מספר זכרונותיו, באדיבות המשפחה]
|
|
|
מוריס בן דרור הוביל את מבצע ההר שנערך בין ה־19 באוקטובר ל־22 באוקטובר 1948, נגד הכוחות הקלים המצריים וכוחות ערביים מקומיים
▪ ▪ ▪
|
ביולי 1948, הזמין אותו יגאל אלון למשרדו והודיע לו כי הוא ממנה אותו למפקד הגדוד החמישי בחטיבת הראל תחת פיקודו של מפקד החטיבה יוספל'ה טבנקין.
בעקבות רצח שליח האו"ם הרוזן ברנדוט, בידי שלושה אנשי הלח"י ב-17 בספטמבר 1948, הורה ראש הממשלה הזמנית, דוד בן-גוריון, למטה הכללי של צה"ל, לפרק את מפקדת הלח"י ואת יחידות הלח"י בירושלים. המשימה הוטלה על גדודו של משה בן דרור. בן דרור מספר בספר זיכרונותיו "כי כוח מאנשי גדודו פשט על מפקדת הלח"י בירושלים בטלביה וכח אחר פשט על בסיס צבאי של הלח"י בשכונת שיח' באדר ו"כך פירקו את הלח"י בירושלים".
בהמשך הוביל משה, מוריס בן דרור את מבצע ההר שנערך בין ה־19 באוקטובר ל־22 באוקטובר 1948, נגד הכוחות הקלים המצריים וכוחות ערביים מקומיים, בפרוזדור ירושלים, דרומית לנחל שורק ועד לבית ג'יברין. היה זה המבצע האחרון במלחמה בגזרה זו.
בתום מלחמת העצמאות בפברואר 1949 בהיותו בן 26, עם פירוק הפלמ"ח, השתחרר מוריס מצה"ל, חזר לקיבוצו חפציבה והשתלב בעבודה בקיבוץ כמסגר. ברבות הימים שימש כמזכיר הקיבוץ והיה שותף להקמה ולניהול של מפעלים בקיבוץ חפציבה: מד תקין ופלגל.
גם לאחר שחרורו המשיך לשרת כקצין במילואים בצה"ל. במהלך שירות זה עבר קורס מג"דים וקורס קציני ממשל. במלחמת ששת הימים פיקד על גדוד 32 בחטיבת אלכסנדרוני תחת פיקודו של אל"ם עמנואל שקד. השתתף גם במלחמת יום כיפורים השתחרר מצה"ל בדרגת סגן אלוף. ב-1988 שוחרר משירותו.
|
|
|
|
|
[צילום: מספר זכרונותיו, באדיבות המשפחה]
|
|
|
ב-31 ביולי 1986 אירעה תאונת דרכים מחרידה ● משאית סמיטריילר ומכונית טרנזיט של קיבוץ חפציבה התנגשו חזיתית בעוצמה בכביש התענך
▪ ▪ ▪
|
בקיבוץ חפציבה הכיר משה מוריס בן דרור את חווה דר, בת הקיבוץ מראשונות ילדי חפציבה, בתו הבכורה של ד"ר צבי דר (פרנץ לדרר), מראשוני ומייסדי חפציבה ולימים מראשי התעשיה הצבאית. השניים הפכו לזוג ובהמשך נישאו ונולדו להם ארבעה ילדים: גליה, נירית, גלעד ודגנית. השניים האחרונים תאומים. משה מספר בזיכרונותיו כי קרא לבתו בשם גליה על שמו של יגאל אלון מפקדו וחברו בפלמ"ח אדם שמשה הוקיר והעריך מאד.
לאחר שמשה וחוה נפרדו נשא משה לאשה את אסתר אייזן ילידת בלגיה מורה במקצועה, ולזוג נולדו שלוש בנות: ראומה, מוריה ואושרה. משה אימץ כבן את בנה של אסתר מנישואיה הקודמים. אסתר הלכה לעולמה בתחילת אוקטובר 2020.
ב-31 ביולי 1986 אירעה תאונת דרכים מחרידה. משאית סמיטריילר ומכונית טרנזיט של קיבוץ חפציבה התנגשו חזיתית בעוצמה בכביש התענך. כל נוסעי הטרנזיט, 10 במספר - הנהג חבר הקיבוץ, ו-9 בני נוער מקיבוץ חפציבה שחזרו לקיבוץ ממחנה נופש בחוף פלמחים - נספו כולם וביניהם ראומה בן דרור בת ה-17 במותה, בתם של משה ואסתר בן דרור. לימים קיבלה התאונה את השם: "אסון חפציבה".
כשנה שנתיים לאחר האסון עזבו מוריס ורעייתו אסתר את קיבוץ חפציבה ועברו להתגורר בעפולה שם התגוררו עד מותם. השהות בקיבוץ חפציבה והאווירה שנוצרה בקיבוץ בעקבות האסון, הקשתה על משה ואסתר מאד. יודגש כי גם לאחר שעבר לעפולה, נשאר משה חבר חפציבה בהסדר מיוחד. וזאת כאות הוקרה לאיש ולפעלו ותרומתו לקיבוץ.
מוריס בן דרור הובא אתמול (26.6.22) למנוחות בבית עלמין של קיבוצו חפציבה.
|
|
