על בקבוקי השמפניה אמרה קליין, כי "אם נתתי שלושה, הייתה תלונה [של
שרה נתניהו] מדוע רק שלושה". לדבריה, בעיצומה של החקירה בפרשה ביקשה נתניהו עוד בקבוקים, ומילצ'ן הורה לתת לה ארבעה בשקיות אטומות. עוד סיפרה קליין על צרחות מצד שרה נתניהו כאשר בקבוקים לא הגיעו, והתברר שהמאבטחים שמו אותם בצד. בר-עם: "אלה שתיים-שלוש דוגמאות". קליין: "זה היה סיפור חיינו". גילדין: "שאלתי אם שרה נתניהו הביעה תרעומת". קליין: "זה היה אינספור, סיפור חיינו".
קליין הוסיפה: "כשנסעתי לשרה בשישי בצהריים להביא שני ארגזים, ארנון אמר: זה מתחיל להיות מטורף, תגילי לה שרואה החשבון שואל למה כשאני לא בארץ קונים כל כך הרבה. ידעתי ששרה לא תקנה [את ההסבר], ארנון ביקש וחיכה לאישור שעשיתי. שרה אמרה שלא נשמע לה הגיוני שישאל את זה, ובנוסף אמרה שקיבלה ייעוץ משפטי. היא אמרה שלמעט דירה, כל הדברים האחרים מותרים". לדבריה, נתניהו אף ביקשה ממני תצהיר לטובתה על חברותן בעת פרשת
מני נפתלי, אך היא סירבה בנימוק שהדברים אינם נכונים.
גילדין: "כשהיית מעדכנת את מילצ'ן, מה היה אומר?". קליין: "היה אומר שאין ברירה, שניתן, אי-אפשר להגיד לא לראש הממשלה". גילדין: "למה?". קליין: "קודם כל הם היו חברים. ארנון אהב לבוא לשם, אהב את הכוח, להגיד שהוא חבר של ראש הממשלה, היה נכנס לשם בדלת פתוחה. היה טלפון פתוח לשם, לבית ללשכה, להוציא מישיבות, אני הייתי מקשרת את השיחות". גילדין: "מה היה קורה אם אין?". קליין: "דאגנו שלא מצב שלא יהיה". היא סיפרה, כי נתניהו אהב לטבול סיגר בליקר מסוים, ומילצ'ן הנחה את חסון לקנות את אותו ליקר בחנות יינות בדרך לקיסריה. "תמיד היינו מוצאים מתחת לאדמה". במקרה אחר, הוסיפה, עזבה את אימה בליל שבת כדי להעביר את השמפניות, "שלא יהיה פה איזה תקלה. לא אהבתי [את זה], אבל זו העבודה שלי".
בני הזוג נתניהו העניקו מצידם מתנות – המשיכה קליין: מחזיק מפתחות של ראש ממשלת ישראל לה ולמילצ'ן, וצעצוע מהרשת המוזלת הפיראט האדום לאחד מילדי משפחת מילצ'ן. בר-עם: "די כעסת על ההתנהלות". קליין: "זה היה סוד גלוי, ארנון ידע את זה. ארנון אמר: "אין ברירה, את רוצה שקט במדינת ישראל, אין ברירה".
בר-עם: "את עדיין כועסת?". קליין: "כבר שש שנים אני עוברת תהפוכות. אפילו עם ארנון, היה בינינו מתח איום ונורא. ייתכן שיום אחד אולי אאבד את הפרנסה שלי. הצוות [בפרקליטות] אמר: אחרי המשפט, יעיפו אותך ב-ווֹלֶה. אני לא כועסת. אני אדם ישר והגון, אזרחית, באתי לתת עדות, למרות שידעתי שאני מסכנת מקום עבודה, הבעל שלי נכה צה"ל, אני נושאת בעול המשפחה. אני חושבת שההורים שלי היו גאים בי".