בנוגע לוויזה הסבירה קליין, כי מילצ'ן מחזיק אך ורק בדרכון ישראלי ומתגאה בכך. בנובמבר 2013 הוא דיבר בתוכנית "עובדה" של פעולותיו לטובת המדינה, ונראה שהדבר עורר אי-נוחות בצד האמריקני. מילצ'ן הגיש בקשה להארכת הוויזה שלו – ויזה בת עשר שנים, שהייתה חיונית לעבודתו ולילדיו המצויים בלוס אנג'לס. מילצ'ן פנה לראש לשכתו של נתניהו, גיל שפר, ושאל אם יש מישהו בשגרירות שיכול לסייע לו; שפר נתן לו את מספר הטלפון של בחור חרדי ממשפחת אייכלר. קליין והנהג יונתן חסון חיכו מחוץ לשגרירות ארה"ב "והוא יצא המום. הוא סיפר שהפקיד אמר שזה עובר לממשל ושאינו יכול לתת לו את הוויזה. הוא היה מאוד נרגש ונסער. הוא אמר: תשיגי לי דחוף את השגריר האמריקני, דן שפירו. הוא לא ענה וארנון אמר: תשיגי לי את ראש הממשלה. נתניהו היה עסוק. אני חושבת שאייל חיימובסקי דיבר איתנו. אמרו שיש לו מזל, ששפירו מגיע לפגישה אצל נתניהו והוא יעלה את הנושא. "התחילה מסכת טלפונים נרגשת של ארנון לכל מי שיכול לעזור. הוא היה באמת אובד עצות. התחיל מחול שדים בעסק הזה. שפירו ענה לנו שהוא בודק ואז הוא נעלם לארנון. הוא גם התקשר רבות לנתניהו בנושא ול[ראש הסגל] ארי הרו; את חלקן שמעתי. הוא אומר: אתם חייבים לעזור לי. נתניהו אמר: נעזור, נבדוק, נדבר. ארנון מאוד נגיש אליו, הוא מרגיש שצריכים לעזור לו. זה כבר לא היה נעים. אשתו אמנדה אמרה לי, שמעולם לא ראה אותו ככה נסער ודואג. "כשראיתי בחקירה את כמות השיחות, זה היכה אותי בתדהמה. נתניהו התקשר אלי באמצע הלילה ואמר באנגלית: מה ארנון כל כך דואג? כל זמן שהוא עשיר ובריא, שלא ידאג; זה יטופל. הוא שאל איזו אזרחות יש לארנון, וכשסיפרתי את זה לארנון הוא מאוד נעלב: מה, עד עכשיו הוא לא יודע איזו אזרחות יש לי? "ביום שישי ארנון טס לדרום אפריקה, ולמחרת קיבלתי טלפון משפירו או מהעוזרת שלו ואומרים שאושרה הוויזה, שאבוא ביום שני לשגרירות ונקבל את הוויזה. זה היה בערך עשרה ימים אחרי הביקור בשגרירות. הודעתי לארנון ולא היה מאושר ממנו. הגעתי אליו ולקחתי ממנו את הדרכון. חיכיתי שהשגרירות תיפתח וקיבלתי את הוויזה. לא הייתה מאושרת ממני, אבל כשרציתי לצלם את הוויזה ולשלוח לארנון – ראיתי שזה רק לשנה. "הוא היה מיואש, זה היה שבר בשבילו. הוא הרגיש שחייבים לעזור לו. הוא קיים המון שיחות טלפון, הוא נדנד בעיקר לנתניהו ולצוות שלו. המון שיחות ל-הרו, לחיימובסקי. הם באמת יצאו מגדרם לעזור ולענות לארנון ככל שניתן. הוא התקשר המון פעמים לנתניהו, שידבר עם מי שצריך. באיזשהו שלב [השגריר בוושינגטון] רון דרמר הודיע לארנון שיאריכו לו בשנה ואז בעוד שנה ויבדקו אם הוא בסדר ורק אז יאריכו לו לטווח ארוך. הוא היה מאוד פגוע, הוא היה ממש בטירוף בדבר הזה. "מילצ'ן ביקש מנתניהו להכיר לו את שר החוץ דאז, ג'ון קרי, ואמר שהוא בטוח שיצליח לשכנע אותו. דרמר אמר שהוא מארח את קרי לליל הסדר והזמין אותו להצטרף; ארנון לא הסכים. יום אחד אני בחנות, מקבלת טלפון עם המון אפסים: ג'ון קרי מתקשר אלי. אמרתי לו שארנון ישן בלוס אנג'לס ואני אעיר אותו. קרי אמר שלא צריך, זה המספר שלי ושיתקשר אלי. ארנון מאוד התיידד איתו, כתבתי בשבילו את המסרונים, הם נפגשו ובאוגוסט 2014 ארנון קיבל את הוויזה המיוחלת לעשר שנים".

קליין נשאלה לגבי מעמדו של מילצ'ן לצורכי מס. היא הסבירה, כי בשנת 2009 קיבל הכרה כתושב חוזר למשך עשר שנים ורצה מראש להאריך אותו בעשר שנים. "הוא התייעץ עם רו"ח זאב פלדמן ועו"ד פיני רובין, ובאיזשהו שלב הוא פונה לנתניהו וליאיר לפיד, שהיה אז שר האוצר. ארנון ביקש מיאיר להיפגש איתו ועם פיני. הם נפגשו, אבל לפני כן הוא שוחח עם נתניהו; אני לא יודעת אם נתניהו פנה ללפיד. "ארנון לא נתן ללפיד מתנות; ביום שלפיד נכנס לפוליטיקה הוא אמר לארנון שאיננו שותה ואיננו מעשן. ביום בו לפיד התמנה לשר האוצר, ארנון אמר שנשלח לו פרחים הביתה. נהג המונית נסע לביתו של לפיד, והוא צלצל אלי ואמר לי: יאיר לא מסכים לקבל את הזר. אמרתי לו: יפה, תחזיר את הזר, תשאיר רק את פתק הברכה. עדכנתי את ארנון". במקרה אחר ארנון נסע לביתו של לפיד, וכאשר היה בדרך חזרה – לפיד אמר שהוא שכח אצלו את האוזניות שלו. "ארנון אמר שאגיד לו שישמור את זה אצלו. לפיד סירב בתוקף ואמר שהוא שומר את האוזניות באותו מקום, ויונתן נסע ולקח אותן בחזרה".