ביום שישי טלפנה מזכירת המדינה הילארי קלינטון לראש הממשלה
בנימין נתניהו, נזפה בו קשות, והציבה שורה של דרישות שעליו לבצע. הראשונה - הודעה פומבית על ביטול תוכניות הבנייה במזרח ירושלים. יתר הדרישות הן למעשים, ולא להצהרות, שיוכיחו כי נתניהו רוצה שלום. קלינטון הבהירה לנתניהו כי המהלך האמריקני גובש ביום חמישי בפגישתה השבועית עם הנשיא, ונדחה כדי לאפשר לסגן-הנשיא ביידן לסיים את ביקורו בישראל.
כדי לחדד את המסר אמרה מזכירת-המדינה כי הכרזת ישראל על הבנייה היא העלבה פומבית של ארצות-הברית, וכי היא מתנגדת נמרצות לא רק לעיתוי ההכרזה אלא לעצם אישורה.
כדי להבהיר היטב לישראל שארצות-הברית לא משחקת במילים, נאמר לנתניהו כי ארצות-הברית תמהה על התנהגות ישראל, לאור התמיכה הצבאית הבלתי-מסויגת של ארצות-הברית בה. הכנסת משפט זה לשיחה היא איום ישיר על ישראל כי אם לא תבצע את הדרישות - התמיכה הביטחונית בה בסכנה.
כל הדברים הללו פורסמו בהבלטה רבה בעמודים הראשונים של "הוושינגטון-פוסט" ו"הניו-יורק-טיימס" במהדורת שבת. בישראל הם נקברו והוצנעו בכל כלי התקשורת. אולי כי בשישי-שבת עובדים בתקשורת דרגי משנה זוטרים, שלא מבינים את חשיבות הדברים.
המהלך האמריקני לווה בהודעה של יושב ראש הרשות הפלסטינית אבו-מאזן, המאשרת את הצהרת הליגה הערבית כי הוא לא יחזור לשיחות עם ישראל ללא התחייבות גורפת של ישראל להקפאת כל הבניה בכל המקומות כולל ירושלים, ולקבלת ערבויות אמריקניות כי הישראלים יקיימו את ההתחייבויות הללו. הצהרה שהיא העלבה פומבית של ממשלת ישראל, המוצגת כגורם שאי-אפשר לסמוך שיעמוד בהתחייבויותיו. יש להזכיר כי טור זה כתב מספר פעמים בשנה האחרונה כי המהלך הזה יקרה, במוקדם או במאוחר.
במקביל, מדווחת התקשורת האמריקנית כי בשבוע הקרוב יעלה הממשל בקונגרס את חוק הבריאות להצבעה סופית, ובכוונת הנשיא להביא לאישור החוק בכל דרך.
ממשל אובמה מסיר את הכפפות בכל החזיתות, לאחר כחצי שנה שבה עסק בגיבוש עמדותיו, כדי להתקדם במהלכיו האסטרטגיים המקיפים. באפגניסטן המהלך הצבאי זוכה להצלחה. בעירק הבחירות התנהלו בצורה טובה. יש לזכור כי לא ניתן להגיע להסדר בעירק או אפגניסטן בלי הסכמת אירן. זו הסיבה לעיכוב האמריקני במהלכי הסנקציות. כדי להתקדם בחזית הזו, על אובמה להשיג עכשיו את תמיכת המדינות הערביות כולן במהלכיו. אלו מסרבות לכך, כל עוד אינו מקדם פתרון משביע רצון בין ישראל לפלסטינים.
בעוד שבועיים תתקיים בוושינגטון ועידת ארגון הלובי הישראלי, אייפא"ק, הנחשב כבעל השפעה ניכרת בממשל האמריקני. האולטימטום האמריקני לישראל ערב הוועידה, מראה כי אובמה לא נרתע מעימות חזיתי עם הלובי, כדי לכפות על ישראל הסדר ברוח מפת-הדרכים ותוכנית השלום הסעודית שאומצה על-ידי כל מדינות ערב. למעשה, אובמה יודע, כמו נתניהו, כי בנושא ההתנחלויות יש לו רוב בקונגרס, וגם הלובי הישראלי לא יעז לצאת נגדו.
גם הקווארטט - ארה"ב, רוסיה, האיחוד האירופאי והאו"ם - פרסם הודעת גינוי חריפה ודרישה מישראל לביטול מהלכיה, והודיע כי בישיבתו ב-19 למרס יקיים דיון בהחלטת ישראל.
הנשיא האמריקני טדי רוזבלט נהג לומר על עקרון מדיניות החוץ שלו: דבר דברי-נועם אך החזק באלה גדולה! הרמז הבוטה של קלינטון בנושא התמיכה הביטחונית האמריקנית היא אלה גדולה ביותר. ללא תמיכה זו אין לישראל סיכוי מול אויביה. הרמז של קלינטון יפעל מיידית, קודם כל בהנהלות הבנקים בעולם. ב-1958 נכנע בן-גוריון לאולטימטום למרות שישראל לא הייתה תלויה ביטחונית וכלכלית באמריקנים.
יצחק שמיר נכנע לאולטימטום והשתתף בוועידת מדריד כי ראה שבלי הערבויות האמריקניות ישראל עומדת להתמוטט כלכלית. הרמז של קלינטון הוא אזהרה לכל הבנקאים בעולם כי ישראל היא סיכון. הסיכוי לגייס כספים יקטן דרסטית ועלותו תגדל פלאים. הצהרות השחצנות של שר האוצר שטייניץ כי ישראל לא זקוקה לערבויות האמריקניות תתגלינה במערומיהן. למעשה, אם נתניהו לא ילך בתלם האמריקני לביצוע הסדר שלום ונסיגה טוטלית מהשטחים הכבושים - המסלול יהיה משבר כולל.
