עורך דין גנב כסף מלקוחותיו. למרבה הצער, לא מדובר במקרה הראשון מסוג זה המתפרסם והמטיל כתם על מקצוע עריכת הדין. יום אחד בא למשרדי אחד מלקוחותיו התמימים לבדוק האם זה סביר שלאחר שנה בה חתם על הסכם עם חברת הביטוח לקבלת פיצויים, הכסף עדיין לא הועבר לו. שיהוי כזה הוא בהחלט בלתי סביר לחלוטין. בתוך זמן קצר, הוברר כי חברת הביטוח שילמה הפיצוי במועדו, הכסף הופקד כדת וכדין אצל עורך הדין שפשוט
גנב אותו ובתואנות שונות מרח את הלקוח בהסברים מפוקפקים.
בדיקה נוספת העלתה כי הלקוח המרומה אינו היחיד וכי הצטברו כמה וכמה מקרים דומים. בירור נוסף שנערך בלשכת עורכי הדין, העלה כי הבעיה ידועה שם והלשכה נקטה כראוי וללא שיהוי בהליכים משמעתיים וכתוצאה מהם הוצא עורך הדין העבריין לצמיתות מהלשכה, לפני למעלה משנתיים, והוא אינו רשאי לעבוד כעורך דין. כל ניסיון ליצור עימו אישית קשר - עלה בתוהו.
לא נותרה ללקוח תקווה, אלא שעורך דינו יועמד לדין. ראשית על-מנת שייענש כראוי לו, ושנית מתוך תקווה לא-גדולה כי לכשיבין הגנב כי השבת כספי הלקוחות יכולה לשמש כטיעון לעונש שיפעל לטובתו, הוא אכן יתאמץ להשיב את הכספים - אם יש לו אפשרות לעשות זאת.
התכתבויות עקרות
כאן החלה התנהלות מוזרה למדי. פניותיי החוזרות ונשנות לברר את מצב החקירה המשטרתית, נענו זמן רב בתשובה ש
התיק "עדיין בחקירה", על-אף שלא הבנתי מה יש כאן לחקור כל-כך הרבה. מדובר באמת בגניבות מהסוג הפשוט ביותר. לאחר זמן ניכר, הודיעה לי המשטרה בשמחה שהשלימה החקירה ושהתיק הועבר לפרקליטות מחוז חיפה.
בשלב זה התחלתי להתכתב עם פרקליטות מחוז חיפה. זו הודיעה לי שמטעמי צורך ב"השלמת חקירה", התיק מתעכב ולא מוגש כתב אישום. כשביקשתי לברר איזו השלמת חקירה נדרשת כאן בכלל, נעניתי בחומרה כי אין לי כל זכות לקבל תשובה לשאלות אלו או לעיין בחומר, וכי מדובר ב"שיקול דעת מקצועי" של הפרקליטות, שאינו נתון לביקורת.
המתנתי בסבלנות, אך בשלב מסוים כבר הבנתי שתשובה ממשית לא אקבל מפרקליטות מחוז חיפה, ופניתי לגוף היחיד שאולי יכול לבקר מבחוץ את הנעשה במוסד זה. כוונתי לנציב קבילות הציבור הפועל במסגרת משרד מבקר המדינה. ואכן, לאחר מספר חודשים, נעניתי כי הפרקליטות מסרה לנציג הנציב כי מטעמי השלמת חקירה לא הוגש כתב אישום.
כאן באמת פקעה סבלנותי. פניתי במכתב נוסף לנציב הנכבד והבהרתי כי איני זקוק לשירותיו הטובים על-מנת שימחזר עבורי את תשובותיה המתחמקות של פרקליטות חיפה. תשובות מסוג זה קיבלתי מהם ישירות די והותר, ובהיותי משולל כל יכולת לבדוק את הדברים, פניתי אליו. הוספתי בחוצפה שלמרבה הצער, האמון שאני נותן בפרקליטות אינו בלתי מוגבל - בתכתובת רשמית יש לשמור כידוע על לשון המעטה ואיפוק.
מוסדות "טהורים"
לבסוף, לפני מספר ימים, הגיעה תשובה ממשית יותר. נציב קבילות הציבור הודיעני כי הטיפול בעניין מתעכב מחמת קושי ממשי באיתור מקום הימצאו של עורך הדין החשוד. בלשון של בני אדם צריך לומר שהחשוד, שידע כי בוודאי צפויות לו די הרבה שנות מאסר, כנראה נמלט על נפשו - תגובה די מובנת ודי צפויה. על-מנת למנוע מצב זה, יש לנו פרקליטות ומשטרה ודיני מעצר וערבויות שנדרשות, ומה לא...
איני מניח שאצליח לחקור מעבר לכך כיצד הצליחו המשטרה ופרקליטות חיפה להגיע לכך שלא יוגש כתב אישום חמור בתוך זמן קצר מהתגלות הפרשה, וכיצד התאפשר לעורך הדין הגנב להימלט. משום-מה, יש לי תחושה עמומה שבדיקה מעמיקה יותר הייתה מגלה עובדות חמורות בהרבה בהתנהלות גורמי אכיפת החוק. בדיקה כזו לא תיערך לעולם. המשטרה, ובמיוחד הפרקליטות, הם מוסדות העומדים מעל לכל חשד ואפילו מבקר המדינה אינו באמת מנסה לברר מה מתרחש בתוכם.
הדרישה להקמת גוף חיצוני שיבקר באופן עצמאי ויעיל את הפרקליטות ואת התביעה המשטרתית - אינה חדשה. היא זוכה לתמיכה רחבה ביותר - מלבד בפרקליטות כמובן, ופרקליט המדינה אינו מחמיץ כמובן הזדמנות לנזוף בהתנשאות האופיינית לו ובאופן חמור ביותר באלו שאינם מעזים לסמוך על מערך הביקורת הפנימית בפרקליטות. אין חשש שמא חבר כנסת או שר כלשהו ינסו ברצינות לשנות מצב דברים זה, שכן הם ימצאו עצמם בחקירה כלשהי שעשויה כנראה להימשך שנים רבות תחת שם הקוד "השלמת הליכים". התקדימים לכך רבים ומוכחים. אי-אפשר לאכוף את החוק על מי שהופקדו על שמירתו - ישנם מוסדות שהם באמת מעבר לכל חשד.
