מן העיתונות: "שני פלשתינים ניסו לתקוף חיילים בקלשון - ונורו למוות".
ביתר פירוט: במחסום סמוך לעיר שכם, התקרבו לכיוון המחסום שני פלשתינים כשבידיהם קלשון ובקבוק שבור, לא נענו לקריאות חיילי צה"ל לעצור והצהירו כי בכוונתם להרוג.
מקורות פלשתיניים טענו כי הפלשתינים אחזו בכלי עבודה - וזה, כמובן, מדויק ונכון.
לשם שינוי, הפעם הזאת, חיילי
צה"ל האמינו למה ששמעו ומנעו את ההרג.
תגובת חבר כנסת
טלב אלסאנע היא, כי מדובר ברצח בדם קר, וכי ההרג היה יכול להימנע.
למעשה, כל מה שעשו חיילי צה"ל במקרה זה הוא
מניעת רצח מתוכנן בדם קר, כי הם כנראה האמינו לפלשתינים שבאו להרגם, מה גם שהיו בסביבה ראיות התומכות בכך - בדמות קלשון ובקבוק שבור.
צריך, ככלל, להאמין במה שהם אומרים - ולא לזלזל.
זו האמת, ואין בלתה: כנופיות הטרור, עוסקות ב
טרור.
כלי עבודתן הינו אמצעי טרור, מסלע ואבן, דרך בקבוק שבור או בקבוק תבערה, דרך רובים וסכינים ועד לטילים קונבנציונאליים וכימיים.
זה המצב לאשורו, ועם מצב כזה צריך להתמודד.
הפעם - הייתה אמונה, וכך צריך שתהיה גם כאשר נציג מוסמך של כנופיות הטרור טוען בקול ברור כי פניו לטרור ולהשמדת עם, והוא כמובן גם לא נמנע מלכתוב את כוונותיו אלו בצורת אמנה, עבודות מחקר ומאמרים.
