מנהג ומסורת יש לי בכל יום שישי לעבור על כל כותרות העיתונים, למן העמוד הראשון ועד לאחורי, ולסמן על דף נפרד מה אקרא ביום השבת. זאת הדרך שלי שלא להחמיץ אמירה חשובה שקורא תמים, הקורא לפי הסדר ומדלג בהתאם, יכול להחמיץ. לאחר קריאת כל הידיעות, הרשימות, המאמרים והפרשנויות אני מביט בדף שהכנתי ובסימני ה-V שסימנתי, וכאילו מעצמם עולים הדברים החשובים ביותר שנכתבו במאמר כלשהו, לקריאה מעמיקה יותר המובילה למחשבות ולהרהורים, לניתוח ולמסקנה.
בשבת הזאת כבש אצלי העיתונאי
אמיר אורן את המקום הראשון. במאמר תחת השם "מדכנר ועד דנקנר (לא סופי)", צדה עיני פיסקה מדהימה בעוצמתה ואותה קראתי שוב ושוב. אין לי ספק שהאבחנה החכמה המובאת במאמר החשוב הזה יכולה הייתה להרעיד את אמות הסיפים ולהותיר אותנו פעורי-פה. אלא שהאבחנה הזאת כל-כך דקה וכל-כך חדה עד שברור לכל שהיא תחלוף לה בקלות בתוך סבך האבחנות מבלי להשאיר בהן בדל של סימן. זו הסיבה שאני מבקש את תשומת לב הקורא לציטוט מתוך המאמר של אמיר אורן:
- "...הרשעת היזם דוד אפל בשיחוד אנשי המינהל ואחת העיריות (לוד), בשבוע שעבר, אימתה את חשדן ארוך השנים של המשטרה והפרקליטות, בדבר אופיים של קשרי אפל עם פוליטיקאים, לרוב מהליכוד (אחר כך קדימה) ומש"ס, ועם פקידים בעמדות השפעה. אחרי הרשעת אפל, צריך לקרוא בעיניים אחרות, ספקניות יותר מבעבר, את החלטותיו של מזוז לסגור את תיקי אולמרט, אפל ואריאל שרון בפרשת האי היווני. בניגוד להולילנד, החקירות שהניבו את האי היווני - ובעניינם של שרון ואפל, גם קרקעות באזור לוד - לא נולדו בעדות מבפנים, אלא בתלונת השר אלי ישי שגילה ציתות עברייני לשיחותיו.
"להפתעתם המסוימת של החוקרים, התגלו קשרים בין אפל לבין אריה דרעי ואביגדור ליברמן, שרון ואולמרט. מעניין מה היה קורה אילו התהפך הסדר והרשעת אפל הייתה קודמת לחקירת קשריו עם אולמרט ועם שרון. לפני שש שנים קבע בית המשפט העליון, בדחותו עתירה נגד מזוז בעניין תיק שרון, כי אפשר כך ואפשר גם ההיפך. היום, ביודעם מה שנודע מאז ובהיותם מחמירים מבעבר בסוגיית הפרת האמונים ("הלכת שמעון שבס"), ייתכן שהייתה לשופטים עמדה נחרצת יותר..."
[הארץ, 23.4.2010]
לפי הבנתי, הבנת הדיוט, יש כאן יותר מרמז על קיומה של אפשרות לבדוק מחדש את פרשת התיק היווני. הלא מה יעלה על דעתנו אם נקרא "בעיניים אחרות, ספקניות יותר מבעבר, את החלטותיו של מזוז לסגור את תיקי אולמרט, אפל ואריאל שרון בפרשת האי היווני"??? האם "ייתכן" שתהיה "לשופטים עמדה נחרצת יותר"??? כלומר, לא עוד "אפשר כך ואפשר גם ההיפך", כי אם אפשרות אחת בלבד. האם האפשרות הזאת יכולה להבשיל לכתב אשמה? האם יש כאן התיישנות? או אולי נדמה לפרקליטות שאין כאן עניין ציבורי? שאלות קשות המחייבות תשובה (שלא נקבל!).
נא לא לשכוח שכוכבי הפרשה הזאת הובילו את המהלכים האסוניים ביותר בתולדות מדינת-ישראל. גירוש וחורבן של אלפים, בריחה מסוכנת ועלובה מחבל ארץ פורח סתם ככה, בלי שום טעם, שינוי מרחיק-לכת בגבולות המדינה, וּפילוג קטלני של העם הקרוי פלשתיני ל"חמאס" הנשלט מרחוק בידי אירן, וּל"פתח" שאנשיו ברצועת עזה נרצחו בדם קר. העם הפלשתיני שנוצר יש מאין, היה לפתע לשני עמים בעטיו של המהלך הנורא הזה. נוסיף לכל זאת את הפוגרום בעמונה שבו הסתער חיל ישראל ופרשיו על נערים ונערות והותיר בהם מומים וצלקות שהם נושאים עד היום הזה, ונצרח, אלה היו המנהיגים שבמצוותם נעשתה כל הרעה הזאת!!! לא שווה לבדוק? לא חובה?
