הפקרות ללא פיקוח בראיון שנערך ("מקור ראשון", 25.6.10) עם מנכ"ל תנועת "אם תרצו", רונן שובל, הביע הנ"ל פליאה על "הכמות הרבה של פעילי '
שלום עכשיו' בקורס הכתבים של הערוץ הראשון". בנוסף, ציין שובל כי ברשת א', בתוכנית הנוער "בראש צעיר", סיפר לו אחד מבני הנוער המגישים את התוכנית כי "הוא עצמו מתנדב ב'שלום עכשיו'". כזכור, רשת א' היא תחנה ציבורית הממומנת מכספי אגרת
רשות השידור - אגרה שאנחנו האזרחים משלמים.
במידה שלא הייתי מודע לקו הפוליטי של התקשורת, לא הייתי חושד בדבר, אך יחד עם זאת דרוש כי תתבצע בדיקה. היות שאני מודע ומכיר את הקו השמאלני-קיצוני של כלי התקשורת, אני משוכנע כי יש לבצע בדיקה מקיפה על הקשרים הגלויים והסמויים בין רשות השידור לתנועות וארגוני השמאל הממומנים על-ידי
הקרן החדשה לישראל (ישמעאל).
מדוע כה רבים מפעילי "שלום עכשיו" זוכים לקורס כתבים בערוץ הראשון? האם המדובר במקריות או שמא בפיצוי על פעילות פוליטית מ"הכיוון הנכון"? מדוע בני נוער המגישים תוכניות ברשות השידור מתנדבים בתנועות שמאל כ"שלום עכשיו" ובתנועות אחרות? האם המדובר במקריות או שמא במקרה של הטבות הניתנות לבני הנוער על "פעילות פוליטית מהכיוון הנכון"? או שמא מדובר ב"חובה מקצועית" המוטלת על השדרים הצעירים במסגרת ה"זכות" שניתנה להם לעבוד ולשדר ברשת א'?
איך שלא מסתכלים על זה, העניין מריח מסריח ולא סתם מסריח, אלא מסריח מן היסוד! כאשר בוחנים את הרקע של השדרים מרשות השידור ושאר תחנות הרדיו וערוצי הטלוויזיה, רואים כי כולם שייכים ל"אותה הגברת בשינוי אדרת" - משמע: אשכנזים, חילוניים ואיך לא? - שמאלנים. אינני תחקירן, אולם הדברים מדברים בעד עצמם. לא ייתכן מצב בו כל השדרים, אבל כולם, מתנהלים וחושבים בקו אחד. ישנו קוד התנהגות ברור הנדרש מצד העורכים, המפיקים, הבמאים והשדרים: היו שמאלנים, חילוניים ורצוי אשכנזים - כך תתקדמו. אחרת, חפשו עבודה אחרת או שפשוט לא תקודמו!
אותו הדין חל גם באוניברסיטות: רוצים מילגה? בבקשה! אך לשם כך רצוי כי תתנדבו בארגונים "נייטרליים" כ"מחסום וואטש", "יש דין", "יש גבול", "שלום עכשיו", "ארגון עדאלה", "המכון הישראלי לדמוקרטיה", "בצלם" ועוד.
ארגון "אם תרצו" חשף את פניה המכוערים של "הקרן החדשה לישראל" או בשמה "הקרן לישראל חדשה". הוא חשף את מטרותיה להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה. הוא חשף את מקורות המימון שלה, הבאים מהאיחוד האירופי ומטעם ממשלות זרות באירופה. עתה נותר לחשוף את התרמית המתבצעת בתקשורת הישראלית. עתה נותר גם לחשוף את התרמית המתבצעת במערכת המשפט הסלקטיבית בישראל.
הפקרות פוליטית ללא פיקוח כצפוי, זוהיר בהלול, ש
שיבח, בירך והילל את נשות המשט מלבנון, מאותרג על-ידי הברנז'ה השמאלנית והמאוסה של התקשורת (בדיוק כפי שהיה בפרשת "לוחמי החופש" ענת קם ואורי בלאו, כשהאחרון מנהל מו"מ עם השב"כ על תנאי חזרתו...). דבריו של בהלול מכונים "
חופש הביטוי" או כפי שקראה לכך ענת סרגוסטי בתוכניתה ה"מאוזנת" של
קרן נויבך ברשת ב': "דברי ברכה ונימוס מקובלים במגזר הערבי". ואל דבריה הבולשביקיים של סרגוסטי מצטרפים גם שאר "מסוממי העדר" של התקשורת המאוסה.
ומה בנוגע למשה (בוגי) יעלון ו
אביגדור ליברמן, או ערוץ 7 בזמנו - האם גם עליהם סינגרו בתקשורת הישראלית למען חופש הביטוי? מה פתאום, ולשם מה? "חופש ביטוי" קיים כידוע רק ולמען השמאל בלבד!
"מזלו" של בהלול שהוא ערבי ולא ימני, או חלילה חרדי. וכי למה לנו ללכת רחוק? אורי משגב,
נחום ברנע,
בן כספית,
עמנואל רוזן, רענן שקד,
סימה קדמון ושאר מסוממי העדר קמים ויוצאים ללא בושה נגד הטוקבקיסטים. מדוע ולמה? - ישאל הקורא, והרי זו הדוגמה הטובה ביותר לחופש הביטוי של האזרח. ובכן, מסתבר כי בבולשביזם של ישראל 2010 אין מקום לדעות של "העם הנבער והמטומטם". מסתבר כי מפריע לה ל"אצולת החכמים" לשמוע את "דעות העם הנבער", אך מפריעה לה יותר ההשפעה שיש ל"טוקבקיסטים הנבערים" על שאר הציבור. הם "אצולת החוכמה" הכספיתים, האברמוביצ'ים, הלפידים, הברנעים, הרוזנים, המשגבים, הקדמונים והשקדים התרגלו כי רק על פיהם ישק דבר, והנה פתאום במסגרת הפיתוח באינטרנט יש, מסתבר, גם לעם זכות להביע את דעתו. זה פשוט מטמטם את הגילדה התקשורתית!
יתר על כן, ההצעה שהונחה על שולחן הכנסת - לתת תעודת עיתונאי לפובליציסטים הכותבים ברשת האינטרנט - פשוט מדאיגה ומשגעת את "מסוממי העדר" בתקשורת המאוסה. הם, אשר קוראים את המאמרים, פוחדים משני דברים עיקריים:
1) העם והאזרח הפשוט יתחברו לדברים ולדעות של הפובליציסטים, יזדהו ויסכימו עם אותן הדעות.
2) הפובליציסטים "יקרקסו" את ה"עיתונאים הרציניים", יחשפו את האיוולת שבהתנהלות אותם עיתונאים, יחשפו את האיוולת שבהתנהלות השמאל והתקשורת, והחשוב מכל - יעמתו את הציבור עם עובדות מדיניות ופוליטיות שמסוממי העדר, במסגרת "חופש הביטוי", מנסים להסתיר.