בהיכל התרבות בתל אביב התקיימה אמש (30.6.10) הופעה (קונצרט, למי שרוצה) של המלחין והמבצע המהולל והמוכר בעולם כולו, גוראן ברגוביץ'. למי שלא יודע, הוא כתב את המוזיקה לרוב הסרטים של קוסטריצה, כמו "חלום אריזונה", "החיים הם נס" ורבים אחרים.
ברגוביץ' נחשב מלחין לקולנוע ברמה של נינו רוטה וג'ון וויליאמס. הוא מופיע בעולם כולו ואמש לא היה זה ביקורו הראשון בישראל. דיסקים שלו נמכרים בישראל בעשרות אלפים.
אלא מה? - התקשורת כאילו החליטה להחרים אותו. כאשר כל זמר בינוני של שירים מזרחיים (סליחה, מוזיקה ים-תיכונית, כמו עירקית למשל) מופיע אצל לונדון את קירשנבאום, תוך הצגת האלבום החדש שלו ושירת דוגמאות משיריו (הבינוניים, במקרה הטוב); וכמובן שאלו מופיעים גם בערוצים 10 ו-2; וכן כתבי המוזיקה של העיתונים התעלמו ממלחין חשוב זה, כאילו אינו קיים - אני מנחש שיחצ"נים לא שילמו להם ולא כתבו להם את הכתבה.
לעומת זאת, על רוד סטיוארט היו פרסומות וכתבות, גם בטלוויזיה, והיום כולם (כן, גם הטלוויזיה) עסקו בתקלה במערכת הקול. ככה זה בפרובינציה כמו בישראל, אליה באים זמרים גריאטריים המבקשים לעשות קאמבק. רוד סטיוארט, עם כל המאמצים, הצליח להביא 7,000 איש להופעתו. ואילו ברגוביץ', בלי כל היחצ"נות ואפס פרסומות, מילא את היכל התרבות ובחוץ נשארו עוד כאלף מבקשי כרטיסים.
הופעתו של ברגוביץ' הייתה חוויה (כרגיל אצלו ולהקתו) מוסיקלית מרגשת. הקהל היה מורכב מצעירים בני 30-25 ובעלי שיער כסוף (אם בכלל נשאר...), ורובם הצטרפו לשירת השירים המוכרים. לא היה איש שלא ריקד והתנועה לקצב והתשואות בכל שיר כמעט שהרימו את הגג של היכל התרבות. אם אכתוב כמעט אקסטזה, לא אגזים.
בסוף ההופעה, ברגוביץ' ולהקתו נענו לבקשות הקהל וקיבלנו
חצי שעה של הדרנים! אצל מי עוד זה קרה? הסדרנים עשו מלאכה מצוינת כאשר מנעו מאוהדים נלהבים (מדי) להתקרב לבמה ולרקוד, והפנו את הרוקדים ליציע, אבל הזרם של מאות מעריצים פרץ את המחסום הזה ועמד ורקד בחצי השעה האחרונה של המופע על-יד הבמה. לא חסרו שם סבא וסבתא, וגם הנכדים. ככה זה עם ברגוביץ'...
טוב יעשו עורכי מדורי התרבות אם יתעדכנו במופעים איכותיים, וידווחו עליהם לפני ואחרי.
למען הגילוי הנאות, כותב רשימה זאת מרצה למוזיקה קלאסית (בימים אלה בהתנדבות, לניצולי השואה), היה בין מייסדי ואף ניהל את הפורום של הפורטל המוזיקה קלאסית, וכותב ביקורת מוסיקלית (במיוחד למוזיקה קלאסית ווקאלית) בשם בדוי.