X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
עלינו לראות במשימת קירוב הלבבות והשיח הציבורי הדמוקרטי משימה לאומית "מנערים" את המנותקים מהמציאות החברתית והביטחונית הסובבת אותנו
▪  ▪  ▪
אהרון רול
עמימות אקדמית מסוכנת

מדינת החוק
אהרון רול
אהרון רול דן בפירושן של מטבעות-לשון שונות שנטבעו בשיח היומיומי-מדיני * "שלטון החוק", "ממשלת החוק", "שלטון העם" ו"מדינת חוק"
לרשימה המלאה

שילוש (בהחלט) בלתי-קדוש
אהרון רול
הראשון בשילוש: ביהמ"ש העליון, השני: היועמ"ש, והשלישי: פרקליטות המדינה - הם מושחתים, שמאלנים ומפלים את המתיישבים
לרשימה המלאה

הקרב על השלטון
אהרון רול
מה הייתה חונטת השמאלנים, כנופיית "שלטון החוק" מבקשת, לו היועמ"ש הבא יהיה איש ימין? כמובן, לפצל, ומהר * על צביעותה ועל טפשותה כל כנופיית "שלטון החוק"
לרשימה המלאה

זעקת הקוזק הגזלן
אהרון רול
נפשו של הציבור נקעה מהתנהלות פרטים מסוימים בקהילה האקדמית הישראלית היוצאים כנגד מדינתם * באופן בו מתנהלת האקדמיה הישראלית הפכה היא את עצמה לבלתי רלוונטית
לרשימה המלאה

כשל האקטיביזם השיפוטי
אהרון רול
מיהו זה בית המשפט, אשר הבנתו בסדרי העדיפויות של מדינת ישראל שואפת לאפס, אשר האג'נדה שלו אינה תואמת את האג'נדה של כלל עם ישראל, אשר אין בידו ולו אמצעי אחד בלבד להעריך ולאמוד את צרכי העם והמדינה הבוערים - ניחשתם נכון - בית המשפט העליון
לרשימה המלאה

(המאמר הינו מאמר המשך למאמרי בנושא הכאוב של האקדמיה הישראלית בשם "עמימות אקדמית" (ראה מאמר משמאל)).
לאור מעמדה העגום יחסית של ישראל בין מדינות העולם נוטים רבים מאיתנו לטפל בחשוד המיידי, ואלו כמובן מדינות העולם המתנגדות לישראל ומוציאות דיבתה רעה, אם כביקורת לגיטימית על מעשינו ואם מפאת אנטישמיות צרופה באצטלה של ביקורת לגיטימית.
התגובה הראשונה והטבעית מצד כל צופה סביר בהתנהלות העולם נגדנו הינה, כמובן, הבה ונגביר ונתגבר את ההסברה הישראלית ברחבי העולם ובא לציון גואל.
נכון, גישה זו הינה נכונה ויש לנקוט בה כמובן, אך האם זו הגישה הטובה ביותר אשר תישא את הפירות המבטיחים ביותר להשבת הלגיטימיות שלנו בעיני אומות העולם? ובכן, הרהור שני אפשר שילמד כי אנו מחפשים את המטבע מתחת לפנס בעוד זה כלל אינו נמצא שם.
משך כ-20 השנים שחלפו אנו עדים לזרם בלתי פוסק של אלפי, אפשר כי עשרות אלפי ישראלים אשר מאסו בהליך הדמוקרטי, איבדו סבלנותם, איבדו טיעוניהם, אמינותם התערערה בעיני הציבור; הללו איבדו את אחיזתם האידיאולוגית בארץ ישראל, מדינת ישראל והיהדות; אלו מאסו בשכניהם ובדעותיהם השונות, פיתחו מאפיינים טוטליטריים אשר מדריכים אותם לוותר על הוויכוח הפנימי הדמוקרטי בתוך ישראל ולצאת לרחבי העולם להוציא את דיבת ישראל רעה בתואנה המופרכת כי הינם (באיפכא מסתברא) פועלים לטובת ישראל באשר יודעים הם לכאורה מהו שטוב לאזרחינו יותר טוב מאזרחינו.
בעיקום מפיסטופלי מעניין, הרי אנו, שכה חפצים להידמות לאומות העולם בכל דבר ועניין, דווקא אנו מאופיינים בכך שבניגוד לכלל אומות העולם הדמוקרטיות אנו הם שרומסים במו ידינו את ההליך הדמוקרטי ויוצאים להתרפס בפני הפריצים מעבר לים על-מנת לשכנעם לרמוס את אחינו היהודים שנשארו מאחור. תופעה זו הינה, למצער, בלעדית לעם היהודי. הבה ונדלג על המסקנה הבלתי מחמיאה מה כל זאת אומר עלינו עצמנו.
לכאורה, גם עמים אחרים נקטו באופן הפנייה לעזרה חיצונית, כגון הדיסידנטים באימפריה הקומוניסטית, או כיום גולים אירנים וסורים. אך ההבדל הוא תהומי. הללו שם נקטו בדרך של מחאה מחוץ לגבולות המדינה באשר כל זכויות חופש הביטוי והוויכוח הפנימי הציבורי נמנעו מהם בארצותיהם עקב שלטון טוטליטרי שקיים בהן.
אין המצב כך בישראל, שהרי זכויות הפרט וחופש הדיבור והביטוי הינם יסוד מוסד במשטר הדמוקרטי הישראלי, ומכאן תמוה על כי ישנם בינינו אלו אשר נוהים אחר כפיית דעתם על האחרים שלא בהתאם להליך הדמוקרטי.
דומה שדווקא החופש המירבי אחראי רבות לתופעה זו, ונציגו של אנרכיה דמוקרטית זו הוא אותו בג"צ וזה שעמד בראשו אהרן (הכל שפיט) ברק, אשר העצים את זכויות הפרט באורח בלתי מידתי בעליל על-חשבון זכויות הציבור. "מצב זה הפך את מדינתנו למדינת כל-דאלים-גבר, מדינה אשר מעודף חוק הפכה למדינת פורעי חוק בחסות החוק". יריעת מאמר זה אינה מאפשרת דיון בסיבות לכך, אלו האמונים על מאמריי, כבר קיבלו הסבר מפורט לכך בעבר (ראו מאמרים בנושא זה מצד שמאל).
אנו כבר מזהירים במדורים אלו מזה שנים כי תופעה זו תהפוך למכת מדינה, לאיום אסטרטגי החמור מכל איום אחר המרחף מעל ראשינו במדינת הלאום של העם היהודי, חמור יותר מהאיום האירני, יותר חמור מאיום החיזבאללה, החמאס וסוריה יחדיו, זה הינו האיום על אחדותו של העם הזה היושב בציון. דומה שמשך זמן רב היו רבים שברשו טיעון זה בבוז כרעיון עיוועים תלוש מהמציאות. הנה אנו באים, האקדח שהופיע במערכה הראשונה, יורה כעת לכל הכיוונים במערכות קיומנו. אכן, אין כלל ספק כיום כי קיים איום אסטרטגי מסוכן מאין כמוהו על קיומנו בידי אותם ישראלים הסובבים בעולם ומוציאים דיבתנו רעה בבחינת "ונוספו גם הם על אויבינו".
השקעת כל המאמצים בהסברת חוץ בלבד דומה למתן אספירין לחולה סרטן. המחלה המקננת בנו בתוכנו, היא שתכריענו ולא כל גורם חיצוני אחר ולכן עלינו לטפל ראש וראשון בגורם למחלה ואלו הם "משנאי החינם בינינו".
ניתן כמובן לטפל ברקב האוכל בנו מבפנים באמצעות חרמות, נידויים ושאר אמצעים דומים. אך בכך לא נשיג את המטרה באשר ניצור מוטיבציה חזקה יותר לסכל את קיומה של מדינת ישראל באמצעות חתרנות פנים המפנה יד מתרפסת לעבר מדינות הים על-מנת שיוציאו עבורם את הערמונים מן האש, נגדנו כולנו.
לעומת זאת, עלינו לנקוט בגישות מקבילות, קצרות וארוכות-טווח, אשר בניגוד לאמור לעיל, יפתחו דיון ציבורי פנימי (דמוקרטי) לליבון משותף של הבעיות המונעות בעדנו מלהיות אומה הומוגנית נחושה ועמידה בפני אויביה הקמים עליה לכלותה.
הפתרון לטווח הארוך נעוץ בחינוך ילדי ישראל, לא רק לימוד, חינוך. דהיינו, קירוב האוכלוסיה היהודית (וגם הערבית – במידת האפשר) לתכנים ולרוח של המוסר והנפש היהודית דרך ידיעת הארץ ודרך ידיעת מקורותינו היהודיים. דומה כי הממשלה במתכונתה דהיום נוקטת בכיוון הנכון בנושא זה תוך שהינה מעצימה עיון ולימוד תכני מוסר ומורשת יהודית בבתי הספר ועל כך תבורך.
מאידך-גיסא, הפתרון לטווח הקצר עד בינוני הוזנח לחלוטין. הכוונה היא למוקדי השטנה הפנימית הקיימים באקדמיה, במדיה ובמערכת המשפט. הדרך ליישוב המחלוקות אינה טמונה במלחמת איש ברעהו אלא בדיאלוג בין הניצים. בהסברת-פנים בדרך של דיאלוג פנימי, הנוספת על הסברת החוץ.
בידינו הוא להטיל על 'משרד ההסברה' (או 'משרד ראש הממשלה') להקים גוף מתאם אשר ייזום ויפעיל מפגשי העשרה, דיון וויכוח בין קבוצות המוגדרות כיום כשוטמות-ישראל מבפנים, באוניברסיטות, במערכות העיתונים, בפרקליטות המדינה ובגופים דומים שיביאו אנשים אשר זה מזמן חדלו מראות את שאר הציבור כאחיהם היהודים, להובילם חזרה לחיק היהדות והישראליות. עלינו לכנסם יחדיו עם כולנו אל מדורת השבט, אל לב הקונצנזוס הישראלי.
לשם כך יש לגייס אנשי אקדמיה, עיתונות ומשפט אשר ידברו אל קהל היעד בשפתו ובגובה העיניים. ניתן כמו-כן לשתף בגופים המסבירים גם אנשים מוכשרים מהפלגים הדתיים בינינו אשר ירצו, יתווכחו, ימנפו, יענו על שאלות, וישכנעו מתפקרים אידיאולוגיים בינינו כי ה"שד" אינו כה נורא וכי ניתן למצוא את גיזת הזהב גם בתוכנו, ביהדותנו ובישראליותנו. יש להביא לחוגים אלו גם אידיאולוגים ציוניים כגון אנשי ההתיישבות באיו"ש אשר יראו באותות ובמופתים כי אינם בעלי קרניים.
חובתנו להביא את הרעיונות המסתחררים בכלל העם לתוך מגדלי השן האקדמיים, העיתונות הישראלית ומערכת המשפט, לעמת ולשוחח כיחידים, כחוגי-בית, כקבוצות העשרה וכקבוצות דיון הכוללות אותם, אשר - כך נראה - מנותקים הם מהמציאות החברתית והביטחונית הסובבת אותנו.
אין הכוונה כאן להפעיל אינדוקטרינציה אידיאולוגית על מתנגדים רעיוניים. הכוונה כאן היא להביא מתנגדים רעיוניים להבין ואולי גם לקבל דעות אחרות ולהיות סובלניים כלפיהן. יש להמחיש את התזה כי גם אם ברבדים מסוימים קיימים חילוקי דעות, הרי שבבסיס העניין אנו כולנו בסירה אחת וחולקים אידיאולוגיית ומוסר-בסיס אחד. יש להבהיר לאותם חוגים כי כולנו שואפים לשלום, אך לגיטימי הוא להחזיק ברעיונות שונים להשגתו בלא שניאלץ לנטוש את מדורת השבט ולרעות בשדות זרים.
אין גם הכוונה לחייב בעלי דעות אחרות לקבל את הדעות הרווחות כיום בעם, אך בהחלט ישנה כוונה לפתור חילוקי דעות דרך הבנה כי השיח הדמוקרטי חייב להתקיים בתוכנו ולא אצל פריצי העולם.
בכך שננקוט בדרך זו ניתן יהיה לפרק את המוקש הגדול ביותר המאיים על שלמות העם ומכאן במשתמע על סיכויי שרידותו.
כמובן כי במקביל חייבת מדינת ישראל להגדיר נכון מהותו של סוכן זר (ולא לחשוש מפגיעה בתרומות לבניין הארץ, אלו אינן נכללות בהגדרת סוכן זר במידה שנעשות בידיעת וברשיון השלטונות) ולחסום בנחרצות וללא רחם שלמונים ושוחד מארצות הים (תרומות ומענקים בניו-ספיק), לעוכרי ישראל בתוכנו.
סביר להניח כי במפגשים ובדיונים מעין אלו הרוב יבין את מניעי הצד השני, לכל כיוון, ברמות כאלו או אחרות, ואילו חלק קטן יותר עשוי אף לקבל את עמדתו של הצד השני. יובהר ויובן ואף נראה שיתקבל על הצדדים הקיצוניים של המפה הפוליטית הן מימין והן משמאל כי יש לפעול למיצוי השיח הדמוקרטי הפנימי ולא לפנות לצעדים מסכלי דמוקרטיה, הכורתים את הענף עליו כולנו יושבים, בכך שפונים לפריצי העולם לכופף את ידה של ישראל מאחורי גבה.
הכותרת שניתנה למאמר אינה בהכרח אמורה לשקף את המינוח המדויק ושמו של הגוף שיהיה מופקד על פתיחת הדיאלוג הפנימי, אלא מינוח זה בא אך לשרטט את "כוונת המחבר". דהיינו, עלינו לראות במשימת קירוב הלבבות והשיח הציבורי הדמוקרטי משימה לאומית באותה רמת עדיפות ממש כפי שעניין חינוך ילדי ישראל הינו משימה לאומית. שתי המשימות חשובות במידה שווה.

תאריך:  09/07/2010   |   עודכן:  09/07/2010
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
המשרד לאחדות לאומית
תגובות  [ 3 ] מוצגות  [ 3 ]  כתוב תגובה 
1
רעיון נכון, יישום קשה
יוסי שפניר  |  11/07/10 13:25
 
- עברנו את נקודת האל חזור. הרכבת
כבר עזבה את הרציף  |  11/07/10 22:34
 
- נכון, רבין בעצם התאבד
אלטע קאקער  |  12/07/10 01:37
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אריה יואלי
מה קורה כשבחברה חלוצית יש אנשים שה'ביזנס' מעניין אותם יותר מאשר המשפחה שלהם? גם אותם אפשר לחנך    מעט לפרשות מטות-מסעי
עו"ד מתן פריידין
שכמסתכלים על ההנמקות של שטייניץ ובעלי ההון לאי-העלאת שכרם של אותם אנשים קשי יום שמתקשים לשרוד בג'ונגל הישראלי מגלים כי הפופוליזם נטוע עמוק דווקא בעמדתם של שטייניץ וחבריו    בג"צ הוא אשר יכול וצריך להרים את הכפפה
איגוד הבנקים
רוני חזקיהו, המפקח על הבנקים, דורש מהם להתייחס לתרחיש לפיו היציבות הפיננסית תושפע ממשבר בשוק הדיור    הוא מודאג מהשפעות המשבר באירופה ואפילו מסיכוני הבנקים בפייסבוק    ומי ישגיח על החסכונות הפנסיוניים והאחרים שיצאו מניהול הבנקים? "צריך לטפל בשירות לצרכן בכל הנוגע לניהול נכסיו ולהתייחס ליציבות של החברות המנהלות את כספי הציבור ולפיקוח עליהן"
איגוד הבנקים
לאחר עיכוב של שנים, "תיקון 15" (או בשמו הקודם "תיקון 13") עומד בפני השלמת החקיקה    התיקון יאפשר לענקי ניהול הקרנות בעולם לפנות ישירות למשקי הבית בישראל, שהסתמכו עד כה על מנהלי קרנות מקומיות    הבנקים נערכים לתת יעוץ גם לקרנות הזרות, מנהלי הקרנות המקומיות נאבקים על השוואת תנאים ורשות ני"ע מגדירה את כללי התחרות
הרב ישראל רוזן
היכנעו לסחטנות החמאסית, אך לא ללחץ בינלאומי או לצועדי שמאל-ימין ישראלים
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il