X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  פסיקה
מהפכה: נכה תאונת עבודה אשר נתון בכיסא גלגלים ואשר נזקק לטיפולים להקלת הכאב, ביקש מן המוסד לביטוח לאומי מימון לטיפולי רפואה משלימה המוסד סירב ביה"ד הארצי לעבודה: עם השתנות העיתים, יש לפרש את המונח "ריפוי" כך שיכלול גם טיפולי רפואה משלימה שעתה היפה של הפרשנות התכליתית
▪  ▪  ▪
גם בממסד הרפואי. רפואה משלימה בבית החולים בלינסוון [צילום: מכון צילומים, בילינסון]
שעתה היפה של הפרשנות התכליתית
ענבל בר-און
ביה"ד לעבודה מכיר ברפואה אלטרנטיבית * ביהמ"ש המוחוזי שולח נער לרפואה הטיבטית * רוחניות בביהמ"ש? לא - אלו הם רק 'עקרונות היסוד של השיטה'
לרשימה המלאה

האם טיפולים מתחום הרפואה המשלימה לנפגע עבודה ייחשבו כ"טיפול רפואי" ו"ריפוי" כמשמעותם בסעיף 86 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1968? זו השאלה אשר עמדה ביסוד ערעור שהגיש נכה תאונת העבודה, אבנר עורקבי, נגד המוסד לביטוח לאומי אשר מיאן לממן עבורו טיפולי רפואה משלימה. "האם מכוח פרשנות תכליתית למונחים "ריפוי" ו"טיפול רפואי" ניתן לכלול טיפולים מתחום הרפואה המשלימה בהוראות ההסכם שנחתם בין המוסד לביטוח לאומי לבין קופת החולים בה מבוטח המערער וישומו?" מעלה השופטת נילי ארד את השאלה? סאגה פסיקתית בת 43 עמודים (כן, גם בעידן שבו נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, מאיצה בשופטים "הזדרזו" - "אנו לא כותבים דיסרטציות, יש לנו עומס תיקים לתקתק", מצא בית הדין לעבודה לנכון לכתוב פסק דין שהוא מודל ומופת לדקדקנות, למילוי חובת ההנמקה על צידה הטוב ביותר, ולהעמקה משפטית בסוגיות אשר העלו בית הדין) - תפתור את הסוגיה.
השופטת ארד נדרשת לפרשנות תכליתית של הסוגיה וקובעת, לאחר בחינת משמעותו הלשונית והמשפטית של המונח "ריפוי" כי:
  • משכך הוא, נמצא, כי מן הבחינה הלשונית, הוראות החוק והתקנות אינן שוללות הכרה בטיפולים מתחום הרפואה המשלימה כטיפולים הבאים בגדרה התיבה "לרבות" בהגדרת המונחים "ריפוי" ו"טיפול רפואי".
היא ממשיכה:
  • יש לייחס משקל הולם לאופיה הדינאמי של הפרשנות התכליתית המתאימה עצמה למציאות החיים ולשינוי העיתים, והנותנת ביטוי אקטואלי לתכלית העומדת בלב הנורמה "לבל יהפוך החוק לאות מתה שאינה תואמת את שינוי העיתים". אופייה הדינאמי של הפרשנות התכליתית מוצא ביטוי מיוחד בפרשנות הדין בתחומי הרפואה. בהתאם, בבואנו לבחון תכליתם של המונחים "טיפול רפואי" ו"ריפוי" בכלל, ובנוגע לזכאותו של נפגע עבודה בפרט, תינתן לשירותי הבריאות המנויים בהסכם, בחוק ובתקנות "פרשנות גמישה ודינמאית, בין היתר בשים לב לשינויים שחלו באותם שירותים מוכרים וטכנולוגיות מאושרות בחלוף הזמן... זאת, כמובן, במסגרת כלל השיקולים הצריכים לעניין, ובהם ההיבטים הרפואיים-המקצועיים של קבילות השימוש בטכנולוגיה הנדונה וההשלכות הכלכליות הנובעות מהכרה בטכנולוגיה". ...במיוחד כך, במצב בו "מגוון הטיפולים הרפואיים הולך ומשתנה עם התפתחות הרפואה ומתפרס לתחומים שונים. יכול שטיפולים שלא נחשבו בעבר רפואיים, יחשבו ככאלה". על-פי עיקרון ההתאמה לשינוי העיתים במסגרת הפרשנות התכליתית, ניתן לראות במונחים "ריפוי" ו"טיפול רפואי" ככוללים טיפולים הניזונים ממגמות חדשות ומהתפחויות בענפי הרפואה ומקצועות הבריאות השונים. בהתחשב בשינוי העיתים ובמסגרת הפרשנות התכליתית הדינאמית אף ינתן משקל ניכר למגמת ההתרחבות המסתמנת בהכרה המקצועית הלגיטימית בענפי הרפואה המשלימה בישראל ובמשפט המשווה בעולם ובהיענות הגוברת לצרכיהם של החברים בקופות החולים לשירותיה של הרפואה המשלימה. הדברים נכונים ביתר שאת בהתייחס לזכאותו של נפגע עבודה לגמלה בעין מסוג "ריפוי".
ומסכמת דבריה:
  • עניינו בערעור זה בטיפולים מתחום הרפואה המשלימה אשר מטרתם לרפא מבוטח, חבר הקופה, שנפגע בתאונה בעבודה. במסגרת זו, אין לשלול הכרה בטיפולים מתחום הרפואה המשלימה כ"טיפול רפואי" וכ"ריפוי". זאת, לאור מגמות מוכחות של ביקוש גובר והולך בישראל ובעולם לטיפולים מתחום הרפואה המשלימה לצד הרפואה הקונבנצינאלית; נוכח הסדרי החקיקה הקיימים במדינות העולם, והמדיניות המסתמנת בחקיקה בישראל, בהתייחס להכרה בענפים מסוימים של הרפואה המשלימה כמקצועות בריאות המעניקים שירותי רפואה, לרבות ריפוי וטיפול רפואי; ולאור הפרשנות הלשונית והתכליתית של הוראות הדין בחוק הביטוח הלאומי, בתקנות ובהסכן בין המוסד לקופה והשתקפותם באספקלריה של מציאות החיים והשתנות העיתים.
שלושת השופטים ושני נציגי הציבור קבעו פה אחד כי פרשנות תכליתית ושיקולי מדיניות שיפוטית ראויה מחייבים את קופת החולים להכיר, ברמת העיקרון, בזכאותם של משתקמים מטעם הביטוח הלאומי לקבלת שירותי רפואה משלימה. דא-עקה, במקרהו הפרטי של המערער יכריע ביתה דין האזורי לעבוד האשר הסוגיה תשוב לפתחו.

עובדות המקרה

המערער, נפגע תאונת עבודה, הגיש נגד המוסד לביטוח לאומי ושירותי בריאות כללית תביעה למימון טיפולים רפואיים תחום הרפואה המשלימה לשם ריפויו מהפגיעה שנגרמה לו כתוצאה מן התאונה. המערער, אשר נזקק בעקבות התאונה לכיסא גלגלים, ולכדורים להפגת כאבים, הופנה על ידי רופאיו, בין היתר, לטיפולי רפואה משלימה וביניהם דיקור, שיאטסו והידרותרפיה. קופת החולים מיאנה לממן עבורו טיפולים אלו כמו גם תרופה להקלת כאבים בשם ETOPAN, ועל סירוב זה ערער המערער לבית הדין לעבודה. בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתו מנימוק של "מכלל הן אתה שומע לאו", היינו, אם החוק מונה ברחל בתך הקטנה את הטיפולים אשר זכאי נפגע תאונת עבודה לקבל ע"ח הקופה, הרי – כך הסיק ביה"ד לעבודה – אותם טיפולים אשר אינם מאוזכרים בחוק מפורשות – לא צריכים להיות מוכרים על ידי הקופה.

טענות הצדדים

לטענת המערער רשימת הטיפולים הרפואיים שבדין אינה רשימה סגורה, יש ליתן למונח "ריפוי" שבדין, פרשנות תכליתית, וכי בכל מקרה, הוא הופנה על ידי רופאיו לטיפולי רפואה משלימה. לטענת המוסד לביטוח לאומי טיפולים אלטרנטיביים או טיפולים מתחום הרפואה המשלימה אינם בבחינת טיפול רפואי כמשמעותו בחוק ובתקנות. קופת החולים הכללית, אשר לא הייתה צד לדיון אך עמדתה נתבקשה בנסיבות, הביעה עמדה ולפיה אם יפסק כי טיפולי רפואה משלימה עומדים בקריטריון של טיפול רפואי, יש לאפשר לה להיערך תקציבית לכך.

קביעות בית המשפט

  • הרפואה המשלימה, מהותה וההכרה בה - מבחינים בין רפואה משלימה אשר תכליתה לרפא, כגון דיקור ורפואה סינית, הומואפטיה, ביופידבק וכדומה, לבין 'רפואה אלטרנטיבית' אשר תכליתה לשפר את איכות החיים כגון טיפול באמצעות צמחי מרפא, יצירה, אמנות והבעה, התעמלות על שיטותיה השונות (אלכסנדר, פאולה, פלדנדקרייז, טאטי צ'י) וכדומה. מחקרים בישראל מעידים על כך ש"כיום הביקוש לטיפולי הרפואה המשלימה גדול כדי כך שאינו פוחת מהצורך להיזקק לרפואה הקונבנציונלית". מעמדה של הרפואה המשלימה היכה שורשים בחקיקה – כך לדוגמה "מטפל" בפקודת הרופאים הינו גם מטפל ברפואה משלימה, "עיסוק ברפואה" בפקודת הרופאים כולל גם מטפל באופקונטורה, ואט אט מוסדרים יותר תחומי רפואה משלימה בחוק.
  • הרפואה המשלימה כ"טיפול רפואי" מוכר בקופות החולים ובגופים רפואיים אחרים - קופות החולים בישראל מעניקות לחבריהן טיפולים מתחום הרפואה האלטרנטיבית והרפואה המשלימה בענפים ובמקצועות הכלולים ב"סל הבריאות". בנוסף על כך, ובמסגרת שירותי בריאות נוספים (שב"ן) ניתנים לחברי הקופות טיפולים מתחום הרפואה המשלימה, בין שהוסדרו בדין ובין כאלה שטרם עוגנו בחקיקה. בהתאם, ובמסגרת תוכנית הביטוח שלהן, מנחות הקופון את רופאיהן להפנות חולים לטיפולי הרפואה המשלימה. ביטוי ממשי לכך נמצא בסקר שנערך בקופות החולים המצביע על כך ש- 24% מהרופאים אכן מפנים את המבוטחים לטיפולי הרפואה המשלימה. בנוסף על כך, ניתנים טיפולי רפואה משלימה בבתי חולים, על-ידי רופאים שעברו הכשרה בטיפולים משלימים ומטפלים בתחומים אלה.
  • רפואה משלימה, מגמות בעולם - בעולם גוברת ההכרה בתחום הרפואה המשלימה, והיא מוכרת בקופות החולים, בחברות הביטוח, בביטוח הלאומי; כן גובר שיתוף הפעולה בין הרפואה המשלימה לקונבנציונלית. בארצות הברית, לדוגמא, כמחצית מן הציבור נזקק לשירותי הרפואה המשלימה ולשיטותיה. זאת ועוד. בעולם בכלל ובמדינות אירופה וארצות הברית בפרט, ניכרת אצל שלטונות הבריאות והמוסדות להשכלה גבוהה, מגמה הולכת וגוברת של הכרה בהוראת מקצועות מתחומי הרפואה המשלימה, כגון אקופונטורה, כירופרקטיקה, ופודיאטריה, והמחקר בתחום זה מעודד ומתומרץ.
  • פרשנות תכליתית: "ריפוי" – גם משלים? - לפי הוראותיו של סעיף 86(א) לחוק הביטוח הלאומי, נפגע עבודה זכאי לארבעה ראשי גמלאות בעין והם: ריפוי, החלמה, שיקום רפואי ושיקום מקצועי. בסעיף 86(ב) לחוק מוגדר "ריפוי" כ"אשפוז, רפואות" ומכשירים רפואיים המפורטים שם. לשון החוק היא "לרבות" בדיקות למיניהן, לשון אשר מלמדת על כך שהרשימה איננה סגורה. לשון התקנה אינה דווקנית ואין היא מצטמצמת לדלת אמותיה של רשימה סגורה ונעולה שה"הן" שבה מלמדנו על ה"לאו", כפי שגרס בית הדין האזורי. הביטוי "לרבות" בא בדרך כלל להרחיב את משמעותו הטבעית והרגילה של הביטוי המוגדר. הוא מגדיל את ה'משטח' המילולי.
  • פרשנות משפטית תכליתית של "ריפוי" - טיפול רפואי על-פי טיבו ומטרתו נועד "להתגבר על המחלה המסוימת, לרפאה ולהשיב לאדם החולה, ככל שניתן, את יכולתו לחזור ולתפקד כמקובל אצל בני האדם כתפקוד תקין... ה'ריפוי' הוא הדרך להחזיר את המערכת לתפקוד תקין, או לחלופין כשהדבר איננו ניתן, הדרך להתגבר על הפגיעה ולמלא את ה"חסר". הרציונל שביסוד המונחים "טיפול רפואי" ו"ריפוי", מתקיים ביתר שאת בעניינו של נפגע עבודה, כאשר זכאותו של נפגע עבודה לריפוי, לפי הוראות סעיף 86(א) לחוק, מבוססת על המטרה "להחזיר את המבוטח למעגל העבודה, לתפקוד ולאורח חיים סדיר". בנסיבות אלו, אין לשלול הכרה בטיפול מתחום ענפי הרפואה המשלימה, כטיפול חיוני ונחוץ לנפגע עבודה שתכליתו לרפא את הנפגע לשם חזרתו לעבודה.
  • פרשנות המונח "ככל שהפגיעה בעבודה ותוצאותיה מחייבות לתיתו (את הטיפול)" - יש לייחס משקל הולם לאופיה הדינאמי של הפרשנות התכליתית המתאימה עצמה למציאות החיים ולשינוי העיתים, והנותנת ביטוי אקטואלי לתכלית העומדת בלב הנורמה "לבל יהפוך החוק לאות מתה שאינה תואמת את שינוי העיתים". אופייה הדינאמי של הפרשנות התכליתית מוצא ביטוי מיוחד בפרשנות הדין בתחומי הרפואה. בהתאם, בבואנו לבחון תכליתם של המונחים "טיפול רפואי" ו"ריפוי" בכלל, ובנוגע לזכאותו של נפגע עבודה בפרט, תינתן לשירותי הבריאות המנויים בהסכם, בחוק ובתקנות "פרשנות גמישה ודינמאית, בין היתר בשים לב לשינויים שחלו באותם שירותים מוכרים וטכנולוגיות מאושרות בחלוף הזמן... זאת, כמובן, במסגרת כלל השיקולים הצריכים לעניין, ובהם ההיבטים הרפואיים-המקצועיים של קבילות השימוש בטכנולוגיה הנדונה וההשלכות הכלכליות הנובעות מהכרה בטכנולוגיה". במיוחד כך, במצב בו "מגוון הטיפולים הרפואיים הולך ומשתנה עם התפתחות הרפואה ומתפרס לתחומים שונים. יכול שטיפולים שלא נחשבו בעבר רפואיים, יחשבו ככאלה". על-פי עיקרון ההתאמה לשינוי העיתים במסגרת הפרשנות התכליתית, ניתן לראות במונחים "ריפוי" ו"טיפול רפואי" ככוללים טיפולים הניזונים ממגמות חדשות ומהתפחויות בתענפי הרפואה ומקצועות הבריאות השונים. בהתחשב בשינוי העיתים ובמסגרת הפרשנות התכליתית הדינאמית אף ינתן משקל ניכר למגמת ההתרחבות המסתמנת בהכרה המקצועית הלגיטימית בענפי הרפואה המשלימה בישראל ובמשפט המשווה בעולם ובהיענות הגוברת לצרכיהם של החברים בקופות החולים לשירותיה של הרפואה המשלימה. הדברים נכונים ביתר שאת בהתייחס לזכאותו של נפגע עבודה לגמלה בעין מסוג "ריפוי". לאור הפרשנות התכליתית ועיקרון ההתאמה לשינוי העיתים של החוק והתקנות – ניתן להכיר בטיפול מתחומי הרפואה המשלימה כ"ריפוי" ו"טיפול רפואי" להם זכאי נפגע עבודה על-פי חוק הביטוח הלאומי ותקנותיו.
  • ביקורת שיפוטת על החלטות המוסד לביטוח לאומי - סעיף 391(א)(5) לחוק הביטוח הלאומי מקנה לבית הדין האזורי לעבודה סמכות עניינית ייחודית "לדון ולפסוק בכל תובענה... שבין המוסד ובין שירות רפואי מוסמך בכל עניין הנובע מהסכם ביניהם או מהתקנות לפי סעיף 91". בתוך כך, תעמוד לביקורתו השיפוטית של בית הדין לעבודה פרשנותם של המונחים "טיפול רפואי" ו"ריפוי", לרבות טיפולים מתחום הרפואה המשלימה ויישומם הלכה למעשה, על מגוון השירותים הכלולים בהם. אף הוראת ההחרגה בסעיף 3(ג) להסכם, בנוגע למתן שירות רפואי של מקצועות בריאות פארה רפואיים, אשר אינם מוסדרים בהיתר על-פי דין, או שהמטפלים במקצועות פארה רפואיים אינם בעלי היתר כגמלה בעין של "טיפול רפואי" או מימונו, אף אלה עניינם המצויים בגדר סמכותו העניינית של בין הדין לעבודה והנתונים לביקורתו השיפוטית, מכוח הוראת הדין וסעיף 3(א) לסיפא להסכם.
  • השיקולים המנחים בביקורת השיפוטית - ביקורתו השיפוטית של בית הדין לעבודה כלפי מבוטחים תיעשה בשני מישורים: המישור האחד - ביקורת שיפוטית על שיקולי מדיניות כלליים של הקופה והמוסד בנוגע להענקת הטיפול המשלים המבוקש למבוטחים החברים בקופה שהוכרו כנפגעי עבודה. המישור השני - ביקורת שיפוטית על החלטת המוסד או הקופה בהתייחס לנסיבותיו הספציפיותש ל נפגע עבודה בתביעתו לטיפול משלים.
  • ביקורת שיפוטית על שיקולי מדיניות כלליים ויישומם בנוגע לטיפול רפואי מתחום הרפואה המשלימה - אלו השיקולים שיבחנו: א. הכרה בחיוניות הטיפול לריפוי מבוטח שהוכר כנפגע עבודה: בין היתר תבחן השאלה האם הטיפול המשלים הוסדר על-ידי הקופה או המוסד גם אם טרם הוסדר בדין, האם הטיפול מתיישב עם תכלית החוק ותקנותיו לרפא מחלה או פציעה, לסייע בתפקוד סדיר, והאם ללא הטיפול המשלים יווצר קושי להשיבו לעבודה? ב. הזיקה הכללית בין הרפואה הקונבנציונלית לטיפול המשלים המבוקש לנפגע: כך לדוגמה תיבחן השאלה האם הטיפול המשלים ניתן בכפוף להמלצה או פניה מטעם הרופא המטפל, רופא מטעם הקופה או רופא מטעם המוסד, וכו'. ג. על הההחלטה להיות מנומקת ומבוססת על כללי המשפט המנהלי. זוהי אינה רשימה סגורה של שיקולים.
  • ביקורת שיפוטית על החלטת המוסד או הקופה בהתייחס לנסיבותיו הספציפיות של נפגע עבודה בתביעתו לטיפול משלים- בית הדין לעבודה יבחן את חיוניות הטיפול המשלים המבוקש בהתייחס לנסיבותיו הספציפיות של הנפגע – התובע. תיבחן ההכרה בנחיצות הספציפית של הטיפול הרפואי המשלים לתובע, וכיצד טיפול זה יאפשר לו לשוב למעגל העבודה, כאשר אין נדרשת התייחסות לשיקולי מימון ושיקולים כלכליים שבין הקופה למוסד, שאינם מעניינו של הנפגע ביקורתו השיפוטית של בית הדין על החלטתם המנומקת, כאמור, של המוסד או הקופה, תיעשה לאור עיקרי הצדק הטבעי וכללי המשפט המנהלי, לרבות שיקולי סבירות ופרשנות תכליתית של הוראות הדין והשתנות העיתים.
השופט סטיב אדלר
  • רפואה משלימה – תחום פרוץ? - אני מסכים לקביעתה של חברתי, סגנית הנשיא, כי אין לשלול קטיגורית הכרה בטיפולים מתחום הרפואה המשלימה כ"ריפוי" לו זכאי נפגע העבודה. אולם, תחום הרפואה המשלימה הוא רחב היקף, כולל עשרות ענפי טיפול, שחלק ניכר מהם אינו ניתן לצבור במוסדות רפואיים מוכרים. העיסוק במרבית ענפי הרפואה המשלימה אף טרם הוסדר בחקיקה או בידי הגורמים המוסמכים במשרד הבריאות. מבחינה זו מדובר בתחום שהוא במידה רבה "פרוץ" ונעדר פיקוח. על כן יש לתחום באמצעות קריטריונים משפטיים את סוגי הטיפולים מתחום הרפואה המשלימה להם זכאי נפגע העבודה, בנוסח הקריטריונים אשר הוצעו לעיל.
  • הביקורת השיפוטית על החלטות המוסד לביטוח לאומי - במקרים בהם מתעוררת שאלה הכרוכה בעניינים של מדיניות כללית, יפעיל בית הדין ביקורת שיפוטית רחבה, במסגרתה תיבחן המדיניות המוסד לביטוח לאומי ו/או קופת החולים בכל הנוגע למתן "ריפוי" לנפגע עבודה. במקרים בהם המוסד לביטוח לאומי או קופת החולים החליטו כעניין של מדיניות כללית כי סוג טיפול מסוים לא יינתן לנפגעי עבודה או שהגבילו את מספר הטיפולים שינתנו לנפגעי עבודה. במקרים מעין אלה, מן הראוי ששיקולי המדיניות של המוסד לביטוח לאומי או של קופת החולים יעברו תחת שבט ביקורתו של בית הדין, בהתאם לקריטריונים המשפטיים שנקבעו לעיל בפסק דין זה. מכל מקום, מאחר שבחינת שיקולי המדיניות של המוסד או הקופה תיעשה באמצעות קריטריונים משפטיים, ככלל לא ידרש בית הדין למינוי מומחה רפואי בשלב זה של הדיון. עם זאת, במקרים בהם יתעורר צורך למנות מומחה רפואי במסגרת הביקורת השיפוטית על החלטת המוסד או הקופה בהיבט הרחב, בית הדין האזורי יעשה כן לפי שיקול דעתו. בכל הנוגע לנסיבותיו הספציפיות של נפגע עבודה - הביקורת השיפוטית על החלטת המוסד לביטוח לאומי או קופת החולים בתביעת הנפגע ל"ריפוי" תהא בהתאם לקריטריונים שקבעה השופטת ארד, ותהא מצומצמת בהשוואה לזו הנהוגה בבתי הדין לעבודה בתביעות לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי.

תוצאת ההליך

העניין יושב לבית הדין האזורי לעבודה בכדי שזה יחליט – לאור הפסיקה העקרונית, בנסיבותיו הקונקרטיות של המערער.

פרטי ההליך

- בבית הדין הארצי לעבודה
- בפני השופטים סטפן אדלר, נילי רארד, רונית רוזנפלד ובפני נציגי הציבור: נציג העובדים מר שלום חבשוש ונציג המעבידים מר הילל דודאי
- בשם המערער: עו"ד עדי אבידן
- בשם המשיב: עו"ד עמי רוטמן

עב"ל 419-06 אבנר עוקרבי נ' המוסד לביטוח לאומי (ניתן: 7.7.10).
תאריך:  09/07/2010   |   עודכן:  09/07/2010
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
ביהמ"ש: על המוסד לביטוח לאומי להכיר ברפואה משלימה
תגובות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב תגובה 
1
אולי ביהמ"ש ישאיר זאת לגורמים
מיכל מירושלים  |  10/07/10 10:19
2
תגובה
רפואה משלימה  |  27/07/10 14:11
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ענבל בר-און
לאחר שמספר יריות נורו לעברו של מוראד עמאש, מנהל בית ספר תיכון וסטודנט למשפטים, ולאחר שהמשטרה התעלמה מתלונותיו, הוא החליט לעשות מעשה ולהחזיק נשק ללא רשיון    בקשתו לביטול ההרשעה בשל נסיבותיו, נדחתה
ענבל בר-און
לאחר שהבנק חתם עם הלקוחות על הסכם סילוק כל התביעות והחובות - הוא נפנה לפתוח כלפיהם הליכי הוצאה לפועל    ביהמ"ש הורה על הבנק לפצות את הלקוחות בגין עוגמת הנפש ועצר את ההליכים
ענבל בר-און
בבית החולים זיו בצפת נערך מעקב הריון לאם    האם עודכנה במצוקה העוברית אך הוטעתה באשר לסיכויי העובר להוולד בריא    הילד נולד עם מומים קשים    תביעת הילד והוריו כלפי בית החולים נדחתה
ענבל בר-און
ביהמ"ש קבע כי גם אם חברה מספקת שירותים אשר יוחדו לעורכי דין, וזאת בניגוד לחוק, לא ישלל ממנה שכר הטרחה    פרשת פיצוי נמרץ - המשך השתלשלות האירועים
ענבל בר-און
כך קבע השופט ישי קורן במענה לטענתה של חברת 'קמור', אשר מחזיקה במקרקעין במשותף עם חברת 'אוטו-חן' בשיעור של 51%, כי בהיותה בעלת "רוב" המקרקעין היא רשאית לכפות את נוכחותה בהם על ה"מיעוט"
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il