- הרפואה המשלימה, מהותה וההכרה בה - מבחינים בין רפואה משלימה אשר תכליתה לרפא, כגון דיקור ורפואה סינית, הומואפטיה, ביופידבק וכדומה, לבין 'רפואה אלטרנטיבית' אשר תכליתה לשפר את איכות החיים כגון טיפול באמצעות צמחי מרפא, יצירה, אמנות והבעה, התעמלות על שיטותיה השונות (אלכסנדר, פאולה, פלדנדקרייז, טאטי צ'י) וכדומה. מחקרים בישראל מעידים על כך ש"כיום הביקוש לטיפולי הרפואה המשלימה גדול כדי כך שאינו פוחת מהצורך להיזקק לרפואה הקונבנציונלית". מעמדה של הרפואה המשלימה היכה שורשים בחקיקה – כך לדוגמה "מטפל" בפקודת הרופאים הינו גם מטפל ברפואה משלימה, "עיסוק ברפואה" בפקודת הרופאים כולל גם מטפל באופקונטורה, ואט אט מוסדרים יותר תחומי רפואה משלימה בחוק.
- הרפואה המשלימה כ"טיפול רפואי" מוכר בקופות החולים ובגופים רפואיים אחרים - קופות החולים בישראל מעניקות לחבריהן טיפולים מתחום הרפואה האלטרנטיבית והרפואה המשלימה בענפים ובמקצועות הכלולים ב"סל הבריאות". בנוסף על כך, ובמסגרת שירותי בריאות נוספים (שב"ן) ניתנים לחברי הקופות טיפולים מתחום הרפואה המשלימה, בין שהוסדרו בדין ובין כאלה שטרם עוגנו בחקיקה. בהתאם, ובמסגרת תוכנית הביטוח שלהן, מנחות הקופון את רופאיהן להפנות חולים לטיפולי הרפואה המשלימה. ביטוי ממשי לכך נמצא בסקר שנערך בקופות החולים המצביע על כך ש- 24% מהרופאים אכן מפנים את המבוטחים לטיפולי הרפואה המשלימה. בנוסף על כך, ניתנים טיפולי רפואה משלימה בבתי חולים, על-ידי רופאים שעברו הכשרה בטיפולים משלימים ומטפלים בתחומים אלה.
- רפואה משלימה, מגמות בעולם - בעולם גוברת ההכרה בתחום הרפואה המשלימה, והיא מוכרת בקופות החולים, בחברות הביטוח, בביטוח הלאומי; כן גובר שיתוף הפעולה בין הרפואה המשלימה לקונבנציונלית. בארצות הברית, לדוגמא, כמחצית מן הציבור נזקק לשירותי הרפואה המשלימה ולשיטותיה. זאת ועוד. בעולם בכלל ובמדינות אירופה וארצות הברית בפרט, ניכרת אצל שלטונות הבריאות והמוסדות להשכלה גבוהה, מגמה הולכת וגוברת של הכרה בהוראת מקצועות מתחומי הרפואה המשלימה, כגון אקופונטורה, כירופרקטיקה, ופודיאטריה, והמחקר בתחום זה מעודד ומתומרץ.
- פרשנות תכליתית: "ריפוי" – גם משלים? - לפי הוראותיו של סעיף 86(א) לחוק הביטוח הלאומי, נפגע עבודה זכאי לארבעה ראשי גמלאות בעין והם: ריפוי, החלמה, שיקום רפואי ושיקום מקצועי. בסעיף 86(ב) לחוק מוגדר "ריפוי" כ"אשפוז, רפואות" ומכשירים רפואיים המפורטים שם. לשון החוק היא "לרבות" בדיקות למיניהן, לשון אשר מלמדת על כך שהרשימה איננה סגורה. לשון התקנה אינה דווקנית ואין היא מצטמצמת לדלת אמותיה של רשימה סגורה ונעולה שה"הן" שבה מלמדנו על ה"לאו", כפי שגרס בית הדין האזורי. הביטוי "לרבות" בא בדרך כלל להרחיב את משמעותו הטבעית והרגילה של הביטוי המוגדר. הוא מגדיל את ה'משטח' המילולי.
- פרשנות משפטית תכליתית של "ריפוי" - טיפול רפואי על-פי טיבו ומטרתו נועד "להתגבר על המחלה המסוימת, לרפאה ולהשיב לאדם החולה, ככל שניתן, את יכולתו לחזור ולתפקד כמקובל אצל בני האדם כתפקוד תקין... ה'ריפוי' הוא הדרך להחזיר את המערכת לתפקוד תקין, או לחלופין כשהדבר איננו ניתן, הדרך להתגבר על הפגיעה ולמלא את ה"חסר". הרציונל שביסוד המונחים "טיפול רפואי" ו"ריפוי", מתקיים ביתר שאת בעניינו של נפגע עבודה, כאשר זכאותו של נפגע עבודה לריפוי, לפי הוראות סעיף 86(א) לחוק, מבוססת על המטרה "להחזיר את המבוטח למעגל העבודה, לתפקוד ולאורח חיים סדיר". בנסיבות אלו, אין לשלול הכרה בטיפול מתחום ענפי הרפואה המשלימה, כטיפול חיוני ונחוץ לנפגע עבודה שתכליתו לרפא את הנפגע לשם חזרתו לעבודה.
- פרשנות המונח "ככל שהפגיעה בעבודה ותוצאותיה מחייבות לתיתו (את הטיפול)" - יש לייחס משקל הולם לאופיה הדינאמי של הפרשנות התכליתית המתאימה עצמה למציאות החיים ולשינוי העיתים, והנותנת ביטוי אקטואלי לתכלית העומדת בלב הנורמה "לבל יהפוך החוק לאות מתה שאינה תואמת את שינוי העיתים". אופייה הדינאמי של הפרשנות התכליתית מוצא ביטוי מיוחד בפרשנות הדין בתחומי הרפואה. בהתאם, בבואנו לבחון תכליתם של המונחים "טיפול רפואי" ו"ריפוי" בכלל, ובנוגע לזכאותו של נפגע עבודה בפרט, תינתן לשירותי הבריאות המנויים בהסכם, בחוק ובתקנות "פרשנות גמישה ודינמאית, בין היתר בשים לב לשינויים שחלו באותם שירותים מוכרים וטכנולוגיות מאושרות בחלוף הזמן... זאת, כמובן, במסגרת כלל השיקולים הצריכים לעניין, ובהם ההיבטים הרפואיים-המקצועיים של קבילות השימוש בטכנולוגיה הנדונה וההשלכות הכלכליות הנובעות מהכרה בטכנולוגיה". במיוחד כך, במצב בו "מגוון הטיפולים הרפואיים הולך ומשתנה עם התפתחות הרפואה ומתפרס לתחומים שונים. יכול שטיפולים שלא נחשבו בעבר רפואיים, יחשבו ככאלה". על-פי עיקרון ההתאמה לשינוי העיתים במסגרת הפרשנות התכליתית, ניתן לראות במונחים "ריפוי" ו"טיפול רפואי" ככוללים טיפולים הניזונים ממגמות חדשות ומהתפחויות בתענפי הרפואה ומקצועות הבריאות השונים. בהתחשב בשינוי העיתים ובמסגרת הפרשנות התכליתית הדינאמית אף ינתן משקל ניכר למגמת ההתרחבות המסתמנת בהכרה המקצועית הלגיטימית בענפי הרפואה המשלימה בישראל ובמשפט המשווה בעולם ובהיענות הגוברת לצרכיהם של החברים בקופות החולים לשירותיה של הרפואה המשלימה. הדברים נכונים ביתר שאת בהתייחס לזכאותו של נפגע עבודה לגמלה בעין מסוג "ריפוי". לאור הפרשנות התכליתית ועיקרון ההתאמה לשינוי העיתים של החוק והתקנות – ניתן להכיר בטיפול מתחומי הרפואה המשלימה כ"ריפוי" ו"טיפול רפואי" להם זכאי נפגע עבודה על-פי חוק הביטוח הלאומי ותקנותיו.
- ביקורת שיפוטת על החלטות המוסד לביטוח לאומי - סעיף 391(א)(5) לחוק הביטוח הלאומי מקנה לבית הדין האזורי לעבודה סמכות עניינית ייחודית "לדון ולפסוק בכל תובענה... שבין המוסד ובין שירות רפואי מוסמך בכל עניין הנובע מהסכם ביניהם או מהתקנות לפי סעיף 91". בתוך כך, תעמוד לביקורתו השיפוטית של בית הדין לעבודה פרשנותם של המונחים "טיפול רפואי" ו"ריפוי", לרבות טיפולים מתחום הרפואה המשלימה ויישומם הלכה למעשה, על מגוון השירותים הכלולים בהם. אף הוראת ההחרגה בסעיף 3(ג) להסכם, בנוגע למתן שירות רפואי של מקצועות בריאות פארה רפואיים, אשר אינם מוסדרים בהיתר על-פי דין, או שהמטפלים במקצועות פארה רפואיים אינם בעלי היתר כגמלה בעין של "טיפול רפואי" או מימונו, אף אלה עניינם המצויים בגדר סמכותו העניינית של בין הדין לעבודה והנתונים לביקורתו השיפוטית, מכוח הוראת הדין וסעיף 3(א) לסיפא להסכם.
- השיקולים המנחים בביקורת השיפוטית - ביקורתו השיפוטית של בית הדין לעבודה כלפי מבוטחים תיעשה בשני מישורים: המישור האחד - ביקורת שיפוטית על שיקולי מדיניות כלליים של הקופה והמוסד בנוגע להענקת הטיפול המשלים המבוקש למבוטחים החברים בקופה שהוכרו כנפגעי עבודה. המישור השני - ביקורת שיפוטית על החלטת המוסד או הקופה בהתייחס לנסיבותיו הספציפיותש ל נפגע עבודה בתביעתו לטיפול משלים.
- ביקורת שיפוטית על שיקולי מדיניות כלליים ויישומם בנוגע לטיפול רפואי מתחום הרפואה המשלימה - אלו השיקולים שיבחנו: א. הכרה בחיוניות הטיפול לריפוי מבוטח שהוכר כנפגע עבודה: בין היתר תבחן השאלה האם הטיפול המשלים הוסדר על-ידי הקופה או המוסד גם אם טרם הוסדר בדין, האם הטיפול מתיישב עם תכלית החוק ותקנותיו לרפא מחלה או פציעה, לסייע בתפקוד סדיר, והאם ללא הטיפול המשלים יווצר קושי להשיבו לעבודה? ב. הזיקה הכללית בין הרפואה הקונבנציונלית לטיפול המשלים המבוקש לנפגע: כך לדוגמה תיבחן השאלה האם הטיפול המשלים ניתן בכפוף להמלצה או פניה מטעם הרופא המטפל, רופא מטעם הקופה או רופא מטעם המוסד, וכו'. ג. על הההחלטה להיות מנומקת ומבוססת על כללי המשפט המנהלי. זוהי אינה רשימה סגורה של שיקולים.
- ביקורת שיפוטית על החלטת המוסד או הקופה בהתייחס לנסיבותיו הספציפיות של נפגע עבודה בתביעתו לטיפול משלים- בית הדין לעבודה יבחן את חיוניות הטיפול המשלים המבוקש בהתייחס לנסיבותיו הספציפיות של הנפגע – התובע. תיבחן ההכרה בנחיצות הספציפית של הטיפול הרפואי המשלים לתובע, וכיצד טיפול זה יאפשר לו לשוב למעגל העבודה, כאשר אין נדרשת התייחסות לשיקולי מימון ושיקולים כלכליים שבין הקופה למוסד, שאינם מעניינו של הנפגע ביקורתו השיפוטית של בית הדין על החלטתם המנומקת, כאמור, של המוסד או הקופה, תיעשה לאור עיקרי הצדק הטבעי וכללי המשפט המנהלי, לרבות שיקולי סבירות ופרשנות תכליתית של הוראות הדין והשתנות העיתים.
השופט סטיב אדלר
- רפואה משלימה – תחום פרוץ? - אני מסכים לקביעתה של חברתי, סגנית הנשיא, כי אין לשלול קטיגורית הכרה בטיפולים מתחום הרפואה המשלימה כ"ריפוי" לו זכאי נפגע העבודה. אולם, תחום הרפואה המשלימה הוא רחב היקף, כולל עשרות ענפי טיפול, שחלק ניכר מהם אינו ניתן לצבור במוסדות רפואיים מוכרים. העיסוק במרבית ענפי הרפואה המשלימה אף טרם הוסדר בחקיקה או בידי הגורמים המוסמכים במשרד הבריאות. מבחינה זו מדובר בתחום שהוא במידה רבה "פרוץ" ונעדר פיקוח. על כן יש לתחום באמצעות קריטריונים משפטיים את סוגי הטיפולים מתחום הרפואה המשלימה להם זכאי נפגע העבודה, בנוסח הקריטריונים אשר הוצעו לעיל.
- הביקורת השיפוטית על החלטות המוסד לביטוח לאומי - במקרים בהם מתעוררת שאלה הכרוכה בעניינים של מדיניות כללית, יפעיל בית הדין ביקורת שיפוטית רחבה, במסגרתה תיבחן המדיניות המוסד לביטוח לאומי ו/או קופת החולים בכל הנוגע למתן "ריפוי" לנפגע עבודה. במקרים בהם המוסד לביטוח לאומי או קופת החולים החליטו כעניין של מדיניות כללית כי סוג טיפול מסוים לא יינתן לנפגעי עבודה או שהגבילו את מספר הטיפולים שינתנו לנפגעי עבודה. במקרים מעין אלה, מן הראוי ששיקולי המדיניות של המוסד לביטוח לאומי או של קופת החולים יעברו תחת שבט ביקורתו של בית הדין, בהתאם לקריטריונים המשפטיים שנקבעו לעיל בפסק דין זה. מכל מקום, מאחר שבחינת שיקולי המדיניות של המוסד או הקופה תיעשה באמצעות קריטריונים משפטיים, ככלל לא ידרש בית הדין למינוי מומחה רפואי בשלב זה של הדיון. עם זאת, במקרים בהם יתעורר צורך למנות מומחה רפואי במסגרת הביקורת השיפוטית על החלטת המוסד או הקופה בהיבט הרחב, בית הדין האזורי יעשה כן לפי שיקול דעתו. בכל הנוגע לנסיבותיו הספציפיות של נפגע עבודה - הביקורת השיפוטית על החלטת המוסד לביטוח לאומי או קופת החולים בתביעת הנפגע ל"ריפוי" תהא בהתאם לקריטריונים שקבעה השופטת ארד, ותהא מצומצמת בהשוואה לזו הנהוגה בבתי הדין לעבודה בתביעות לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי.
|