את השאלה "מה זה השטויות האלה?", אותה שואלת הסטנדאפיסטית המקסימה עדי אשכנזי, יש להפנות לשרים האחראים למחדל התנחלותם בישראל של אלפי מהגרי העבודה מאפריקה, המסתננים לישראל דרך גבול מצרים: 50,000 מתפרנסים בתל אביב, 8,000 באילת (10% מאוכלוסיית העיר) ו-2,000 באשדוד, שהפכה לאחרונה לחביבת המסתננים. הכוונה כמובן אך ורק לרבבות מהגרי העבודה השוהים הבלתי חוקיים, ולא לפליטי החרב שישראל מחויבת על-פי החוק הבינלאומי לספק להם מקלט.
רק לאחרונה נפל האסימון בקרב חכמי חלם לחדול מלכנותם פליטים אומללים, שסכנת חיים מרחפת עליהם בארצותיהם, ולהבין כי אינם אלא מחוסרי עבודה המחפשים כאן פרנסה. וכאן בישראל מחכים להם בזרועות פתוחות מעסיקים רודפי-בצע, המשלמים להם שכר מגוחך ושולחים לכל הרוחות את הישראלים. על המציאה הזאת מאפריקה קופצים גם משכירי הדירות הגוזרים גם הם את הקופונים שלהם.
מהגרי העבודה הללו, שהפכו לבעיה דמוגרפית, מסכנים גם את בני העדה האתיופית, כפי שהזהיר כאן במאמרו [ראה משמאל] איינאו פרדה סנבטו: "יש לא מעט בנות ישראל שכבר הביאו לעולם ילדים מפליטים... הנישואים בין העולים מאתיופיה לפליטים יגרמו להכחדתנו כקהילה יהודית דווקא כאן בארץ... הנשים הישראליות מהוות אמצעי לקבל אזרחות ותו לא!!!", זועק איינהו.
ממשלת ישראל, הנוהגת להתרומם מרבצה מאוחר מדי, החליטה להקציב 1.5 מיליארד שקל להקמת גדר בגבול המצרי כדי למנוע את שיטפון המהגרים. מהניסיון המר של הסחבת בהקמת פרויקטים ממלכתיים, תיסגר האורווה אחרי בריחת רוב הסוסים.
כמה מגוחך ונלעג היה אתמול השר לביטחון פנים,
יצחק אהרונוביץ', שהואיל לסייר אתמול סוף-סוף בגבול מצרים וגילה את אמריקה: "זה מחדל קשה, שעם ישראל ישלם עליו מחיר כבד בשנים הבאות. אסור להשאיר ולו ליום אחד את הגבול הזה פרוץ".
ולשר הנכבד לא נותר אלא לומר: הפתרון הפשוט והיעיל ביותר הוא להכות חזק בכיסם של המעסיקים ומשכירי הדירות למהגרים/שוהים בלתי חוקיים. להטיל עליהם קנסות כבדים, לפרסמם ברבים למען יראו וייראו, וישראל תפסיק לשמש ספק עבודה למובטלי אפריקה. עלינו לחדול מלהמתין חסרי-אונים עד להשלמתה של הגדר, אם בכלל...