לפי מנוע החיפוש גוגל-ניוז, הכתבה הראשונה על מחקרו של הפסיכולוג כריסטופר נייב מאוניברסיטת קליפורניה על אודות עיצוב האישיות בגיל הילדות
התפרסמה ב"מילר מק'קון" ב-21.7.10. מאז היא הופיעה שוב בפרסומים שונים ברחבי העולם ("
יו.פי.איי", "
טיימס אוף אינדיה" ועוד) בנוסחים דומים, ובכמה מהמקרים עם ציטוטים זהים של נייב.
אתמול התפרסמה ידיעה על המחקר של נייב בראש השער האחורי של הארץ. "השנים חולפות, אך האישיות נשארת",
בישרה הכותרת, ומתחתיה דווח כי "לפי מחקר חדש שנערך באוניברסיטת קליפורניה, אישיותנו אינה משתנה משמעותית לאורך חיינו, מהילדות המוקדמת ועד לסוף הדרך".
בידיעה לא צוין המקור, אך כן נכללו בה אותם ציטוטים של נייב שהופיעו בידיעות שפורסמו ברחבי העולם. הם נקראים כאילו נאמרו להארץ. הידיעה אינה חתומה על-ידי "סוכנויות הידיעות", הנוסח המקובל בתקשורת הישראלית כדי
להסוות תכנים שהועתקו ותורגמו מכלי תקשורת אחרים, אלא חתומה על-ידי אודי צחור.
צחור אינו כתב אלא עורך, החתום גם על עריכת העמוד כולו. זו אינה הפעם הראשונה שבהארץ מפרסמים בעמוד האחורי ידיעה מהסוג הזה החתומה על-ידי עורך דסק הארץ. לדברי עובדת לשעבר בעיתון, שביקשה שלא לפרסם את שמה, מדובר בתוצאה של החלטה שהתקבלה בעקבות כניסתו של אבי זילברברג לתפקיד ראש מערכת החדשות בהארץ. לא תתפרסמנה עוד ידיעות עם קרדיט בנוסח "שירות 'הארץ'", נאמר לעורכים בדסק החדשות, וזאת משום ש"זה לא מכובד".
ההוראה לא שינתה את אופן ההכנה של הידיעות הללו לפרסום: הטקסט תורגם על-ידי צוות מתרגמי העיתון, ועל העורך הוטלה האחריות לשכתב אותו כך שהפרסום לא יהיה בבחינת הפרה של זכויות היוצרים. כמה מהעורכים מקפידים על כך יותר, אחרים פחות, אך עצם הוספת שמם לידיעה שינתה את יחסם למשימה.
תחילה שמחו כמה מהעורכים לשמוע כי שמם יופיע בעיתון (ההוראה ניתנה לפני שהוחלט כי בתחתית כל עמוד יצוין שם עורך העמוד), אך עד מהרה הגיעו למסקנה כי להחלטה זו גם צד שלילי. "מנצלים את העורכים", אומרת העובדת לשעבר. "זה לא עיתונאי ולא אתי. הם בעצם מעתיקים כתבה שאדם אחר עבד עליה ומוצאים את עצמם חתומים על ידיעה שאין להם מושג אם היא נכונה או לא. לפעמים היא מטופשת לגמרי. לפעמים זה מביך. הם לא רוצים שידיעה כלשהי תרדוף אותם אחר-כך כשיחפשו את שמם באינטרנט".
יש גם, כמובן, דרך אחרת מהעתקה ושכתוב כדי למלא את העמוד האחורי של העיתון, מקומן המסורתי של הידיעות הקלילות יותר (בעיתוני הטבלואיד אלו בדרך כלל ידיעות רכילות או בידור; בהארץ הפיקנטריה מגיעה מתחומים גבוהי מצח יותר). הארץ מעסיק כתב לענייני מדע, אסף שטול-טראורינג. להבדיל מעורכי העמודים, שפעמים רבות נדרשים לערוך למעלה מעמוד אחד במשמרת, שטול-טראורינג מצויד גם בהיכרות עם כיסוי תחום המדע וביכולתו להפיק ידיעות מקוריות או עם ערך מוסף לידיעות שמקורן בסוכנויות ידיעות. מטבע הדברים, שטול-טראורינג וכתבים אחרים שהיו אולי יכולים לספק ידיעות פיקנטיות לעמוד האחורי אינם זמינים תמיד לביצוע המשימה.
לדברי העובדת לשעבר בעיתון, כמה מן העורכים התקוממו נגד הגזירה וביקשו לבטלה. הנושא עלה בכמה ישיבות בהשתתפות זילברברג, אך הדרישה נדחתה על-ידיו בטענות כגון "מי שלא מסוגל לעשות את זה אז כנראה שדרכינו ייפרדו", או "אלו הדרישות החדשות, כנראה שאני יותר מחמיר מקודמי". במלים אחרות, הובהר לעורכים כי מי שלא יקבל את הדרישה, ייאלץ לעזוב את עבודתו. העובדת לשעבר מוסיפה כי אף עורך או עורכת לא עזבו את דסק הארץ בשל כך, אך הדרישה גרמה להתמרמרות בדסק, שנותרה בעינה גם כיום. את הדברים האלה מחזקים גורמים אחרים המכירים את העניין מקרוב.
אבי זילברברג, כיום סגן עורך הארץ, מסר בתגובה: "'הארץ' מחזיק ארבעה כתבים במשרה מלאה בחו"ל, ונסמך על כתבי פרילנס בארבע מדינות נוספות. כאשר עיתונים במדינות אלה מפרסמים ידיעות בלעדיות, הכתב המוצב שם הוא שבדרך-כלל מדווח על הידיעה. אם הוא עסוק במשימה אחרת, או אם הפרסום נולד במדינה שבה ל'הארץ' אין כתב, עורך בדסק החדשות הוא שמסכם את המידע. הנוהל הזה מתקיים בעיתוננו מאז ייסודו, כפי שהוא מתקיים בעיתונים רבים נוספים. מובן שבכל המקרים האלה, מאז ומעולם, ניתן קרדיט למקור הידיעה ומובאת תמצית עיתונאית הוגנת, על-פי כללי fair use.
"לפני כעשר שנים, בעקבות המעבר מעורכי חדשות מקצועיים לסטודנטים המשתכרים על-פי משמרות, הוחלט לחתום על ידיעות אלה בכינוי הבלתי מחייב 'שירות הארץ'. בשנה האחרונה אנחנו משתדלים, תוך השקעה כספית ניכרת, להחזיר עטרה ליושנה ולהשעין את דסק 'הארץ' על בסיס מקצועי יציב, בין השאר באמצעות שכירת עורכי חדשות טובים יותר ומעבר למשכורות גלובליות.
"כחלק מהשינוי, נזנח הכינוי המעורפל 'שירות הארץ' לטובת שמו האמיתי של הכותב. חלק מהכותבים הם מתרגמים, חלק כתבים וחלק עורכים; בכל מקרה, הם חותמים כמובן רק על טקסטים שהם שלמים איתם, ובכל מקרה, כאמור, מקור הידיעה מופיע בהבלטה ומובאת ממנו (ולרוב גם ממקורות נוספים) תמצית הוגנת. אכן, עם הכנסת השינוי היו עורכים ומתרגמים אשר נבהלו מהנוהל החדש, אבל בעקבות פגישות הבהרה איתי ועם עורך 'הארץ', רוב העורכים בדסק דווקא תומכים בו עכשיו".
עוד בנושא:
